אור ברסלב
סיפורי חסידים ג. ר' שמואל מסאטינוב נעשה תלמיד הבעש''ט

סיפורי חסידים

ג. ר' שמואל מסאטינוב נעשה תלמיד הבעש''ט

ב. השפעת הבעש''ט על בעלי חיים

תוכן

סיפר הרב החסיד המפורסם ר' ברוך מאיוועניץ ז"ל, שהיה נכד הרב הקדוש ר' ברוך ממעזבוז

זצוק"ל, והיה חתנו של הרב הקדוש ר' משה מקאראסטשוב זצוק"ל, ששמע מפי זקנתו הצדקת

מרת אדיל, שהיא שמעה מפי אביה הרב הקדוש ר' ברוך ממעזבוז הנ"ל, נכד הבעל שם טוב,

כי האחים הקדושים הרב הקדוש ר' יוסף מקאמינקע והרב הקדוש ר' יצחק סופר ממעזיריטש

זצוק"ל, בני האשה הצדקת המפורסמת בשמה די פרומע ריבעלע מעיר סאטינוב, אשר האחים

הקדושים הנ"ל היו מתלמידי הבעל שם טוב, היה להם עוד אח אחד צדיק גדול, שהיה שמו ר'

שמואל, שלא היה מאמין בהבעל שם טוב. והבעל שם טוב רצה למשוך אותו אליו. ויבקש כמה

פעמים מהאחים הקדושים הנ"ל שידברו על לב אחיהם שיתקרב להבעל שם טוב. והם עשו

כדבריו ולא פעלו מאומה. ולימים חלה הרב הקדוש ר' שמואל הנ"ל מאד, עד שנטה למות רחמנא

ליצלן, והרופאים חתרו למצוא רפואה למחלתו ולא מצאו, ותבקש אמם הקדושה מבניה הקדושים

שיבקשו מרבם הבעל שם טוב שיתפלל עבורו, שישלח לו השם יתברך רפואה. ויאמרו לאמם, כי

הם יראים להזכירו לפני הבעל שם טוב, כי הוא מתנגד גדול להבעל שם טוב. ולא ידעו לשית עצה

בנפשם. והבעל שם טוב הרגיש בזה ויבא לעיר קאמינקע, אשר שם היה החולה הנ"ל, ותבא אמו

של החולה לפני הבעל שם טוב ותבך לפניו מאד שיעורר רחמים על בנה. ויאמר לה הבעל שם

טוב: "אמור לבנך שיקבל על עצמו להתקרב אלי - ואז יתרפא מיד". ותלך ותאמר לבנה החולה

דברי הבעל שם טוב. אז חגר החולה ר' שמואל הנ"ל את שארית כחו, ויבך בכיה רבה לפני השם

יתברך. ויאמר: "רבונו של עולם. חזקני ואמצני, שלא אתפתה אחריו, להתקרב אליו". כי חשב

בדעתו שאין בו ממש ח"ו בהבעל שם טוב, או שהוא משתמש בשמות המלאכים ח"ו. ויאמר

הבעל שם טוב עוד הפעם לאמו הקדושה של החולה: "תדע, כי בנך מבקש עתה מהשם יתברך

שיעזור לו שלא יתפתה להתקרב אלי, והוא ירא להתפלל בדבור במוצא שפתים, כדי שלא ידעו

המלאכים מזה ויודיעו לי, על כן הוא מתפלל רק במחשבה, ומסר תפלתו ביד השם יתברך לבדו.

לכן אמור לו כי גם זאת אני יודע ברוך ה'. ואם יקבל על עצמו להתקרב אלי יתרפא רפואה שלמה

וישיג השגה גדולה בעזרת ה'". אז הודה הרב הקדוש ר' שמואל לדברי הבעל שם טוב, ומאז

נעשה מתלמידי הבעל שם טוב.

ד. ר' וולף מציל את רבו

פעם אחת נסע הסבא קדישא, הנקרא בפי כל דער שפאלער זיידע הסבא משפולה, זצוק"ל

עם זקן אחד, אשר היה מכיר היטב את הבעל שם טוב. ובנסעם בדרך אמר הסבא קדישא הנ"ל

להזקן הנ"ל: "כאשר הכרתם היטב את הבעל שם טוב", על כן ספרו נא לי איזה דבר מהבעל שם

טוב. ויספר לו הזקן מעשה שעלה על זכרונו, כי פעם אחת ביום הכיפור אחר תפילת שחרית קרב

הבעל שם טוב אל הרב הקדוש ר' וואלף קיצעס זצוק"ל וילחש לו באזנו דבר מה. וביום הזה היה

השמש מאיר מאוד. ובעת תפילת נעילה נתקדרו השמים בעבים ויתפללו וגמרו תפילת נעילה

ותפלת ערבית ולא יכלו לקדש הלבנה, כי הענן היה כבד מאד. והבעל שם טוב הבדיל על הכוס

ויטעום מאומה. וכן עשו תלמידיו הקדושים. וישמחו התלמידים שמחה גדולה ויעשו ריקודים

כדרכם בקודש, עד שהבעל שם טוב רקד גם כן עמהם. ואחד מהתלמידים השגיח, כי הרב הקדוש

ר' וואלף קיצעס איננו ביניהם. וישאל: "היכן הוא וואלף?" וירמוז לו הבעש"ט שיעשה את עצמו

כאלו לא ידע. ואחר כך הלכו משם וישכיבו את עצמם כל אחד על משכבו. ויבא הרב הקדוש ר'

וואלף הנ"ל וידפוק בחלון בית רבו הקדוש הבעל שם טוב. ויאמר לו: "רבי, קומו ונקדש הלבנה, כי

נתפזרו העבים". ויקם הבעל שם טוב, וגם כל התלמידים שלו, ויקדשו הלבנה בשמחה רבה. ואחר

קדוש הלבנה שמח הבעל שם טוב ותלמידו הרב הקדוש ר' וואלף הנ"ל שמחה גדולה וירקדו. וכל

התלמידים רקדו עמהם ולא ידעו דבר, אך הבינו כי דבר פלא הוא. ויספר להם הבעל שם טוב,

כדרכו בקודש בכל מוצאי יום הכפור לספר להם מה נעשה ביום זה בעולמות עליונים. ויאמר להם,

כי בעת שהתפלל תפלת שחרית הודיעו לו שיש עליו קטרוג גדול ומוכרח הוא להעדר מעולם הזה

בקרוב. ויתנו לו סימן, כי עת תפלת נעילה יתקדרו השמים בעבים ולא יוכלו לקדש הלבנה. ולכן

לחש דבר זה באזני הרב הקדוש ר' וואלף. והרב הקדוש ר' וואלף התאמץ בתפילה עד שפעל בעד

רבו לטוב.

ובהתימו לספר המעשה הזאת אמר הסבא קדישא להזקן הנ"ל: "מהמעשה ניכר כי היא אמיתיית,

כי האמת ניכר".

תוכן העניינים

סיפורי חסידים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה