אור ברסלב
סידור נוסח עדות המזרח תפילה לשלש רגלים › מוסף

סידור נוסח עדות המזרח

תפילה לשלש רגלים · מוסף

עמידה

מוסף לשלש רגלים

אֲ֭דֹנָי שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח וּ֝פִ֗י יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ׃

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵֽאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, קוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵּי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַֽהֲבָה: מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן: בָּרוּךְ אַתָּה יַהַוַהַ, מָגֵן אַבְרָהָם:

אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִֽׁיעַ.

בקיץ: מוֹרִיד הַטָּל. בחורף: מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם.

מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַֽחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נֽוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמֽוּנָתוֹ לִֽישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דֽוֹמֶה לָךְ, מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה. וְנֶֽאֱמָן אַתָּה לְהַֽחֲיוֹת מֵתִים: בָּרוּךְ אַתָּה יֵהֵוֵהֵ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים:

בחזרת הש"ץ במוסף של יו"ט או שבת אומרים

כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה, עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה. יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ ׀ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כָל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ׃ כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ: לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים בָּר֥וּךְ כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה מִמְּקוֹמֽוֹ׃ מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ עֶרֶב וָבֹקֶר, בְּכָל יוֹם תָּמִיד אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃ בתיבת אחד יכון שהוא מוכן למסור נפשו על קידוש השם הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית, וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו לְעֵינֵי כָּל חַי לֵאמֹר, הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם: וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר יִמְלֹ֤ךְ יְהֹוָ֨ה ׀ לְעוֹלָ֗ם אֱלֹהַ֣יִךְ צִ֭יּוֹן לְדֹ֥ר וָדֹ֗ר הַֽלְלוּיָֽהּ:

בחזרת הש"ץ במוסף של חול המועד אומרים

כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה, וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה. יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ ׀ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כָל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ׃ לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים בָּר֥וּךְ כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה מִמְּקוֹמֽוֹ׃ וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר יִמְלֹ֤ךְ יְהֹוָ֨ה ׀ לְעוֹלָ֗ם אֱלֹהַ֣יִךְ צִ֭יּוֹן לְדֹ֥ר וָדֹ֗ר הַֽלְלוּיָֽהּ:

אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל־יוֹם יְהַֽלְלֽוּךָ סֶּֽלָה: בָּרוּךְ אַתָּה יֹהֵוָהֵ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ:

אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ.

וַתִּֽתֶּן לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה בשבת (שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ)מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם

בשבת הַשַּׁבָּת הַזֶּה, וְאֶת יוֹם

בפסח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, אֶת יוֹם ביו"ט מוסיף טוֹב מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ:

בשבועות: חַג הַשָׁבוּעוֹת הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵֽינוּ:

בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, אֶת יוֹם ביו"ט מוסיף טוֹב מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵֽנוּ:

בש''ע: שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ.

בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹֽדֶשׁ זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ בְּבֵית בְּחִירָתָךְ, בִּנְוֵה הֲדָרָךְ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשָׁךְ.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אֱלֹהֵינוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חַי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְצִיּוֹן עִירָךְ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, אָנָּא אֱלֹהֵינוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם.

אֶת מוּסָף בשבת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, וְ יוֹם

בפסח: חַג הַמַּצּוֹת

בשבועות: חַג הַשָּׁבוּעוֹת

בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת

בש''ע: שְׁמִינִי חַג עֲצֶֽרֶת

הַזֶּה, וְיוֹם ביו"ט מוסיף טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנָךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתָךְ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ.

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ, שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ, בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, כּוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, שַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְתוֹכוֹ, וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּים לְדוּכָנָם, לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה שָׁל֣וֹשׁ פְּעָמִ֣ים ׀ בַּשָּׁנָ֡ה יֵרָאֶ֨ה כׇל־זְכוּרְךָ֜ אֶת־פְּנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֣ג הַסֻּכּ֑וֹת וְלֹ֧א יֵרָאֶ֛ה אֶת־פְּנֵ֥י יְהֹוָ֖ה רֵיקָֽם׃ אִ֖ישׁ כְּמַתְּנַ֣ת יָד֑וֹ כְּבִרְכַּ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃

וְהַשִּׂיאֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ כֵּן תְּבָרְכֵנוּ סֶלָה.

בשבת אומרים

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ,

קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ, שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת, וְהַנְחִילֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בשבת בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן בשבת שַׁבָּתוֹת וּ מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ, וְיִשְׂמְחוּ בְךָ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ בשבת הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:

רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָֽעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם, מְהֵרָה בְּאַֽהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ: וְאַתָּה בְּרַֽחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, תַּחְפֹּץ בָּֽנוּ וְתִרְצֵֽנוּ, וְתֶֽחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשֽׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַֽחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִהִ, הַמַּֽחֲזִיר שְׁכִֽינָתוֹ לְצִיּוֹן:

בברכת "מודים" יכרע ב"מודים" ויזקוף בשם (בא"ח בשלח הכ"א)

מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּרֵֽנוּ צוּר חַיֵּֽינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה הוּא, לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לְךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ, עַל חַיֵּֽינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶֽךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכָל־יוֹם עִמָּֽנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטֽוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכָל־עֵת, עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצָֽהֳרָֽיִם. הַטּוֹב, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶֽיךָ, הַמְּרַחֵם, כִּי לֹא תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵֽעוֹלָם קִוִּֽינוּ לָךְ:

מודים דרבנן
בחזרת הש"ץ כשהחזן אומר מודים, הקהל אומרים:
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׁר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.

וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ, וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא, תָּמִיד, שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ, לְעוֹלָם וָעֶד. וְכָל־הַחַיִּים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה: וִֽיהַֽלְלוּ וִֽיבָֽרְכוּ אֶת־שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּֽאֱמֶת לְעוֹלָם כִּי טוֹב, הָאֵל יְשֽׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה, הָאֵל הַטּוֹב: בָּרוּךְ אַתָּה יֻהֻוֻהֻ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת:

ברכת כהנים

כשעוקר הכהן רגליו לישא כפיו יאמר (בא"ח תצוה י"ב)
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ. וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ. לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"א בְּוָא"ו קֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים. בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל הִנֵּה אָנֹכִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּרְכַּת כֹּהַנִים בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, לַעֲשׂוֹת נַֽחַת רֽוּחַ לְיֽוֹצְרֵֽנוּ וּלְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וּבְרָכָה לְכָל־הָעוֹלָמוֹת וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּֽוֹרְאֵֽנוּ. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:

וכשעומדים הכהנים על הדוכן לאחר שענו "מודים דרבנן", אומרים
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁתִּהְיֶה בְּרָכָה זוֹ שֶׁצִּּוִיתָֽנוּ לְבָרֵךְ אֶת־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה וְלֹא יִהְיֶה בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

בחזרת הש"ץ אומרים ברכת כהנים, אם יש יותר מכהן אחד קורא להם החזן: כֹּהֲנִים: הכהנים מברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָֽעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל־אַֽהֲרֹן, וְצִוָּֽנוּ לְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַֽהֲבָה: הקהל עונים אָמֵן:

ואומר החזן והכהנים אחריו מילה במילה:

יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ ועונים אָמֵן:

יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ ועונים אָמֵן:

יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ ועונים אָמֵן:

וכשמתחיל שליח ציבור "שים שלום" אז מחזירין פניהם כלפי ההיכל, ולא יחזירו פניהם קודם, ואז הכהנים אומרים
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים עָשִֽׂינוּ מַה־שֶּׁגָּזַֽרְתָּ עָלֵֽינוּ, עַשֵׂה אַתָּה מַה־שֶּׁהִבְטָחְתָּֽנוּ. הַשְׁקִ֩יפָה֩ מִמְּע֨וֹן קׇדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל:

אם אין כהנים אומר החזן:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר:

יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ ועונים כֵּן יְהִי רָצוֹן:

יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ ועונים כֵּן יְהִי רָצוֹן:

יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ ועונים כֵּן יְהִי רָצוֹן: וְשָׂמ֥וּ אֶת־שְׁמִ֖י עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרְכֵֽם:

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים, עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ. וּבָֽרְכֵֽנוּ אָבִֽינוּ כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ תּוֹרָה וְחַיִּים, אַֽהֲבָה וָחֶֽסֶד, צְדָקָה וְרַֽחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָֽרְכֵֽנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת־כָּל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם: בָּרוּךְ אַתָּה יוּהוּווּהוּ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן:

יִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּֽעָפָר לַכֹּל תִּֽהְיֶה, פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶֽךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל־הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהֹוָ֣ה דּוֹחֶֽה. קַבֵּל רִנַּת עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן תּֽוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתָךְ.

סגולה לומר פסוק המתחיל וגומר באות שמתחיל וגומר שמו לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי:

יִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ, וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ, לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנָךְ וּלְעָבְדָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם:

ביום טוב אחרי החזרה אומרים יהי שם, ואחריו אומר הש"ץ קדיש תתקבל. וממשיכים כל ישראל כמו בשבת.

בחול המועד אחרי החזרה אומרים יהי שם, ואחריו אומר הש"ץ קדיש תתקבל ואומרים המזמור השיך לאותו יום טוב, וקדיש יהא שלמא וקוה עד הסוף.

קידוש לילי ראש השנה

קודם הקידוש ישב במושבו ויאמר

פָּתַח אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב וְאָמַר: רִבּוֹן עָֽלְמִֽין דְּאַנְתְּ הוּא חָד וְלָא בְּחֻשְׁבָּן. אַנְתְּ הוּא עִלָּאָה עַל-כָּל-עִלָּאִין סְתִימָא עַל-כָּל-סְתִימִין. לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָךְ כְּלָל: אַנְתְּ הוּא דְאַפַּקְתְּ עֶֽשֶׂר תִּקּוּנִין וְקָרֵינָן לוֹן עֶֽשֶׂר סְפִירָן. לְאַנְהָגָא בְהוֹן עָֽלְמִֽין סְתִימִין דְּלָא אִתְגַּלְיָן וְעָֽלְמִֽין דְּאִתְגַּלְיָן. וּבְהוֹן אִתְכַּסִּיאַת מִבְּנֵי נָשָׁא. וְאַנְתְּ הוּא דְּקָשִׁיר לוֹן וּמְיַחֵד לוֹן: וּבְגִין דְּאַנְתְּ מִלְּגָאו. כָּל-מָאן דְּאַפְרִישׁ חַד מִן חַבְרֵיהּ מֵאִלֵּין עֶֽשֶׂר אִתְחַשִּׁיב לֵיהּ כְּאִלּוּ אַפְרִישׁ בָּֽךְ: וְאִלֵּין עֶֽשֶׂר סְפִירָן אִנּוּן אָֽזְלִֽין כְּסִדְרָן. חַד אָרִיךְ וְחַד קָצֵר וְחַד בֵּינוֹנִי: וְאַנְתְּ הוּא דְּאַנְהִיג לוֹן. וְלֵית מָאן דְּאַנְהִיג לָךְ. לָא לְעֵֽלָּא וְלָא לְתַֽתָּא וְלָא מִכָּל-סִטְרָא. לְבוּשִׁין תַּקַּנְתְּ לוֹן דְּמִנַּֽיְהוּ פָֽרְחִֽין נִשְׁמָתִין לִבְנֵי נָשָׁא: וְכַמָּה גוּפִין תַּקַּנְתְּ לוֹן דְּאִתְקְרִֽיאוּ גוּפָא לְגַבֵּי לְבוּשִׁין דִּמְכַסְיָן עֲלֵיהוֹן: וְאִתְקְרִֽיאוּ בְּתִקּוּנָא דָא. חֶֽסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא. גְּבוּרָה דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא. תִּפְאֶֽרֶת גּוּפָא. נֶֽצַח וְהוֹד תְּרֵין שׁוֹקִין. יְסוֹד סִיּוּמָא דְגוּפָא אוֹת בְּרִית קֽוֹדֶשׁ. מַלְכוּת פֶּה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה קָרֵֽינָן לָהּ. חָכְמָה מוֹחָא אִֽיהִי מַחֲשָׁבָה מִלְּגָאו. בִּינָה לִבָּא וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין. וְעַל אִלֵּין תְּרֵין כְּתִיב הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ. כֶּֽתֶר עֶלְיוֹן אִֽיהוּ כֶּֽתֶר מַלְכוּת. וְעָלֵיהּ אִתְמַר מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית. וְאִֽיהוּ קַרְקַפְתָּא דִתְפִלֵּי: מִלְּגָאו אִֽיהוּ אוֹת יוֹ"ד וְאוֹת הֵ"א וְאוֹת וָא"ו וְאוֹת הֵ"א דְּאִֽיהוּ אֹֽרַח אֲצִילוּת. אִֽיהוּ שַׁקְיוּ דְאִילָנָא בִּדְרוֹעוֹי וְעַנְפּוֹי. כְּמַיָּא דְאַשְׁקֵי לְאִילָנָא וְאִתְרַבֵּי בְּהַהוּא שַׁקְיוּ:

רִבּוֹן עָֽלְמִֽין אַנְתְּ הוּא עִלַּת הָעִלּוֹת וְסִבַּת הַסִּבּוֹת דְּאַשְׁקֵי לְאִילָנָא בְּהַהוּא נְבִיעוּ. וְהַהוּא נְבִיעוּ אִֽיהוּ כְּנִשְׁמְתָא לְגוּפָא דְּאִֽיהִי חַיִּים לְגוּפָא: וּבָךְ לֵית דִּמְיוֹן וְלֵית דִּיּוּקְנָא (דְּגוּפָא) מִכָּל-מַה-דִּלְגַאו וּלְבַר. וּבָרָֽאתָ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. וְאַפַּקְתְּ מִנְּהוֹן שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי. וּבְאַרְעָא אִילָנִין וּדְשָׁאִין וְגִנְּתָא דְעֵֽדֶן וְעִשְׂבִּין וְחֵיוָן וְעוֹפִין וְנוּנִין וּבְעִירִין וּבְנֵי נָשָׁא. לְאִשְׁתְּמֽוֹדְעָֽא בְהוֹן עִלָּאִין וְאֵיךְ יִתְנַהֲגוּן בְּהוֹן עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וְאֵיךְ אִשְׁתְּמֽוֹדְעָֽן מֵעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי וְלֵית דְּיָדַע בָּךְ כְּלָל. וּבַר מִנָּךְ לֵית יִחוּדָא בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וְאַנְתְּ אִשְׁתְּמוֹדָע אָדוֹן עַל-כֹּֽלָּא: וְכָל-סְפִירָן כָּל-חַד אִית לֵיהּ שֵׁם יְדִֽיעַ. וּבְהוֹן אִתְקְרִֽיאוּ מַלְאָכַיָּא. וְאַנְתְּ לֵית לָךְ שֵׁם יְדִֽיעַ. דְּאַנְתְּ הוּא מְמַלֵּא כָּל-שְׁמָהָן וְאַנְתְּ הוּא שְׁלִֽימוּ דְּכֻלְּהוּ: וְכַד אַנְתְּ תִּסְתַּלָּק מִנְּהוֹן. אִשְׁתְּאָֽרוּ כֻּלְּהוּ שְׁמָהָן כְּגוּפָא בְלָא נִשְׁמָתָא: אַנְתְּ הוּא חַכִּים וְלָאו בְּחָכְמָה יְדִיעָא. אַנְתְּ הוּא מֵבִין וְלָאו מִבִּינָה יְדִיעָא. לֵית לָךְ אֲתָר יְדִיעָא. אֶלָּא לְאִשְׁתְּמֽוֹדְעָא תֻּקְפָךְ וְחֵילָךְ לִבְנֵי נָשָׁא. וּלְאַחְזָאָה לוֹן אֵיךְ אִתְנְהִיג עָֽלְמָא בְּדִינָא וּבְרַחֲמֵי דְּאִנּוּן צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט כְּפוּם עוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא: דִּין אִֽיהוּ גְבוּרָה. מִשְׁפָּט עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. צֶֽדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא. מֹֽאזְנֵֽי צֶֽדֶק תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט. הִין צֶֽדֶק אוֹת בְּרִית. כֹּלָּא לְאַחְזָאָה אֵיךְ אִתְנְהִיג עָֽלְמָא: אֲבָל לָאו דְּאִית לָךְ צֶֽדֶק יְדִיעָא דְּאִֽיהוּ דִין. וְלָאו מִשְׁפָּט יְדִיעָא דְאִֽיהוּ רַחֲמֵי. וְלָאו מִכָּל-אִלֵּין מִדּוֹת כְּלָל:

וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃ י"ב פעמים

וַיִּזְרַ֤ע יִצְחָק֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיִּמְצָ֛א בַּשָּׁנָ֥ה הַהִ֖וא מֵאָ֣ה שְׁעָרִ֑ים וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ יְהֹוָֽה׃ י"ב פעמים

כִּֽי־עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר׃ עשר פעמים

א֭וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃ י"ז פעמים

וַאֲמַרְתֶּ֥ם כֹּ֖ה לֶחָ֑י וְאַתָּ֤ה שָׁלוֹם֙ וּבֵיתְךָ֣ שָׁל֔וֹם וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ עשר פעמים

תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶֽיהָ:

אָֽנָּֽא יְהֹוָֽה הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי אוֹרָה, בִּזְכוּת הַצַּדִּיק הַסּוֹפֵר עֶזְרָא.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי אַהֲבָה, בִּזְכוּת אַבַּיֵּֽי וְרָבָא.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי בְרָכָה, בִּזְכוּת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי בִינָה, בִּזְכוּת רִבִּי נְחוּנְיָא בֶּן-הַקָּנָה.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי גְדֻלָּה, בִּזְכוּת הָאֲמוֹרָא עוּלָֽא.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי דַּֽעַת הַבָּהִיר, בִּזְכוּת מָרְדְּכַי בֶּן-יָאִיר.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי הַצְלָחָה, בִּזְכוּת רִבִּי יְהוֹשֻֽׁעַ בֶּן-קָרְחָה.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי וַֽעַד טוֹב, בִּזְכוּת מֹשֶׁה הַנִּקְרָא טוֹב.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי זִמְרָה, בִּזְכוּת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-בְּתֵירָא.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי חֲנִינָה, בִּזְכוּת הַנְּבִיאָה חַנָּה.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי חָכְמָה, בִּזְכוּת רִבִּי יְהוּדָה בֶּן-תֵּימָֽא.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי טָהֳרָה, בִּזְכוּת הַנְּבִיאָה דְבוֹרָה.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי טוֹבָה, בִּזְכוּת רִבִּי עֲקִיבָֽא.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי יֶֽשַׁע, בִּזְכוּת הַנָּבִיא אֱלִישָׁע.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי יֹֽשֶׁר, בִּזְכוּת הַצַּדִיק אָשֵׁר.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי כַלְכָּלָה, בִּזְכוּת מִיכָֽיְהוּ בֶּן-יִמְלָא.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי לְוָיָה, בִּזְכוּת נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי מַדָּע, בִּזְכוּת בְּנָיָהוּ בֶּן-יְהוֹיָדָע.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי נְדָבָה, בִּזְכוּת רִבִּי יְהוּדָה בֶּן-בָּבָא.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי סְמִיכָה, בִּזְכוּת הַנָּבִיא מִיכָה.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי עֲלִיָּה, בִּזְכוּת רִבִּי יְהוֹשֻֽׁע בֶּן-פְּרַחְיָה.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי עֶזְרָה, בִּזְכוּת רִבִּי יְהוּדָה בֶּן-בְּתֵירָה.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי פַרְנָסָה, בִּזְכוּת רִבִּי חֲנִינָא בֶּן-דּוֹסָא.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי פְדִיָּה, בִּזְכוּת רִבִּי יְהוֹשֻֽׁעַ בֶּן-חֲנַנְיָה.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי פִרְיָה וְרִבְיָה, בִּזְכוּת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי צְדָקָה, בִּזְכוּת שָֹרָה וְרִבְקָה.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי צַדִּיק חַי, בִּזְכוּת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-יוֹחַֽאי.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי קֵץ הַיָּמִין, בִּזְכוּת הַצַּדִּיק בִּנְיָמִין.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי קַבָּלַת תַּחֲנוּן, בִּזְכוּת יְהוֹשֻֽׁעַ בִּן-נוּן.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי רוֹמְמוֹת אֵל, בִּזְכוּת דָּוִד מֶֽלֶךְ יִשְֹרָאֵל.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי שֹֽוֹבַע, בִּזְכוּת הַצַּדֶּֽקֶת אֱלִישֶֽׁבַע.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי תְעוּדָה, בִּזְכוּת חִזְקִיָּֽהוּ מֶֽלֶךְ יְהוּדָה.

תִּפְתַּח לָֽנוּ שַׁעֲרֵי תְבוּנָה, בִּזְכוּת הַנָּבִיא יוֹנָה.

תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת־פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח׃ אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָֽנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָֽא׃ יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ׃ וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֪וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃

אָֽנָּֽא יְהֹוָֽה הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת אוֹרָה, וְנִהְיֶה חֲכָמִים וּנְבוֹנִים בַּתּוֹרָה.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת בְּרָכָה, וְהָיְתָ֥ה לַֽיהֹוָ֖ה הַמְּלוּכָֽה.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת גִּילָה, סֹ֣לּוּ סֹ֤לּוּ הַֽמְסִלָּה֙.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת דִּיצָה, יְהֹוָֽה מָשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת הַצְלָחָה, וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת וַֽעַד טוֹב, כִּי יְ֭הֹוָה יִתֵּ֣ן הַטּ֑וֹב.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת זִמְרָה, וְ֭לַיְלָה כַּיּ֣וֹם יָאִ֑יר כַּ֝חֲשֵׁיכָ֗ה כָּאוֹרָֽה.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת חֲנִינָה, וּפְדוּיֵ֨י יְהֹוָ֜ה יְשׁוּב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת טוֹבָה, אִמְרוּ֙ לְבַת־צִיּ֔וֹן הִנֵּ֥ה יִשְׁעֵ֖ךְ בָּ֑א.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת יֹֽשֶׁר, מַה־נָּאו֨וּ עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֣י מְבַשֵּׂ֗ר.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת כַּלְכָּלה, אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה יַצְמִ֤יחַ צְדָקָה֙ וּתְהִלָּ֔ה.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת לְוָיָה, דִּשַּׁ֖נְתָּ בַשֶּׁ֥מֶן רֹ֝אשִׁ֗י כּוֹסִ֥י רְוָיָֽה.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת מַעֲלָה. תְּשֻׁא֕וֹת חֵ֥ן חֵ֖ן לָֽהּ.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת נְדָבָה, וְעַ֥ל כָּל־פְּ֝שָׁעִ֗ים תְּכַסֶּ֥ה אַהֲבָֽה.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת סְמִיכָה, צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת עֶזְרָה, שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יִמָּ֣צֵא בָ֔הּ תּוֹדָ֖ה וְק֥וֹל זִמְרָֽה.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת פַּרְנָסָה טוֹבָה, וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל תְּנוּבָֽה.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת צָהֳלָה, חֵן וָחֶֽסֶד וְרַחֲמִים, רֶֽוַח וְהַצָּלָה.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת קִרוּן פָּנִים, עֲטֶֽרֶת זְקֵנִים וְתִפְאֶֽרֶת בָּנִים.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת רַחֲמִים, יְהֹוָ֑ה לֹ֥א יִמְנַע־ט֝֗וֹב לַֽהֹלְכִ֥ים בְּתָמִֽים.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת רָצוֹן, וְהִנֵּה֙ רָחֵ֣ל בָּאָ֖ה עִם־הַצֹּֽאן.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת שָׁלוֹם, יְהֹוָ֓ה ׀ יְבָרֵ֖ךְ אֶת־עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם.

שָֽׁנָה זוֹ תִּהְיֶה שְׁנַת תְּשׁוּעָה, וְהָיָ֤ה הֶֽעָקֹב֙ לְמִישׁ֔וֹר וְהָרְכָסִ֖ים לְבִקְעָֽה.

וּמִטּוּב בֵּית יְהֹוָֽה נִשְׂבְּעָה, וְכַכָּתוּב וּשְׁאַבְתֶּם־מַ֖יִם בְּשָׂשׂ֑וֹן מִמַּעַיְנֵ֖י הַיְשׁוּעָֽה׃ לִֽישׁוּעָתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהֹוָֽה׃ לִֽישׁוּעָתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהֹוָֽה׃ לְפֻרְקָנָךְ סַבָּרִית יְהֹוָֽה. אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָֽנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָֽא׃ אָֽנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָֽא׃

בשבת אומר כל סדר הקידוש עד סוף "יום הששי" חוץ מ"אזמר בשבחין" ואחר כך אומר

וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

ואומר המקדש סַבְרִי מָרָנָן, ועונים לְחַיִּים.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּֽפֶן:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּֽנוּ מִכָּל-עָם וְרוֹמְמָֽנוּ מִכָּל-לָשׁוֹן וְקִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וַתִּֽתֶּן לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה, אֶת יוֹם (הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה, יוֹם תְּרוּעָה (זִכְרוֹן תְּרוּעָה בְּאַהֲבָה( מִקְרָא קֹֽדֶשׁ זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם. וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מֶלֶךְ עַל-כָּל-הָאָרֶץ מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן:

במוצאי שבת מוסיפים

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל, וּבֵין אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּֽלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקְדַּֽשְׁתָּ וְהִבְדַּֽלְתָּ, וְהִקְדַּֽשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְקֹֽדֶשׁ:

גם בליל שני מברכים שהחינו וטוב שיביא פרי חדש על השולחן ויכוין עליו בשעת הברכה

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָֽנוּ וְקִיְּמָֽנוּ וְהִגִּיעָֽנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

מברכים המוציא ואחר כך מברכים

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה:

תמרים יכוין בזה על האויבים התחתונים יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּתַּֽמּוּ אוֹיְבֵֽינוּ וְשׂוֹנְאֵֽינוּ וְכָל-מְבַקְשֵׁי רָעָתֵֽנוּ:

רוביה יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּרְבּוּ זָכִיּוֹתֵֽינוּ וּתְלַבְּבֵֽנוּ:

כרתי יכוין בזה על כחות הרעות שנבראו מעוונות של אדם ומניצוצי קרי יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּכָּֽרְתֽוּ אוֹיְבֵֽינוּ וְשׂוֹנְאֵֽינוּ וְכָל-מְבַקְשֵׁי רָעָתֵֽנוּ:

סלקא יכוין בזה על המקטרגים וכחות הדין המשטינים למעלה יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ אוֹיְבֵֽינוּ וְשׂוֹנְאֵֽינוּ וְכָל-מְבַקְשֵׁי רָעָתֵֽנוּ:

קרא כשיאמר "שתקרע רוע גזר דיננו" יכוין בשם קר"ע יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּקְרַע רֽוֹעַ גְּזַר דִּינֵֽנוּ, וְיִקָּֽרְאֽוּ לְפָנֶֽיךָ זָכִיּוֹתֵֽינוּ:

רמון מתוק יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁנִּהְיֶה מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן:

תפוח מבושל בסוכר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה (כַּדְּבָשׁ):

ראש כבש יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב, וְתִזְכֹּר לָֽנוּ (עֲקֵדָתוֹ וְ)אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִֽינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בֶּן אַבְרָהָם אָבִֽינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:

בליל שני נוהגים לעשות כסדר הזה:

תפוח בדבש יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה מֵרֵאשִׁית הַשָּֽׁנָה וְעַד אַחֲרִית הַשָּֽׁנָה:

כרתי יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּכָּרְתוּ אוֹיְבֶֽיךָ וְשׂוֹנְאֶֽיךָ וְכָל-מְבַקְשֵׁי רָעָתֵֽנוּ: ואחר כך אומר תָּרֹ֥ם יָדְךָ֖ עַל־צָרֶ֑יךָ וְכׇל־אֹיְבֶ֖יךָ יִכָּרֵֽתוּ׃

סלקא יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ אוֹיְבֶֽיךָ וְשׂוֹנְאֶֽיךָ וְכָל-מְבַקְשֵׁי רָעָתֵֽנוּ: ואחר כך אומר ס֣וּרוּ מִ֭מֶּנִּי כׇּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְ֝הֹוָ֗ה ק֣וֹל בִּכְיִֽי׃ ס֤וּרוּ ס֙וּרוּ֙ צְא֣וּ מִשָּׁ֔ם טָמֵ֖א אַל־תִּגָּ֑עוּ צְא֣וּ מִתּוֹכָ֔הּ הִבָּ֕רוּ נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֥י יְהֹוָֽה׃

תמרי יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּתַּמּוּ אוֹיְבֶֽיךָ וְשׂוֹנְאֶֽיךָ וְכָל-מְבַקְשֵׁי רָעָתֵֽנוּ: ואחר כך אומר יִתַּ֤מּוּ חַטָּאִ֨ים ׀ מִן־הָאָ֡רֶץ וּרְשָׁעִ֤ים ׀ ע֤וֹד אֵינָ֗ם בָּרְכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְהֹוָ֗ה הַֽלְלוּיָֽהּ׃

קרא יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּקְרַע רֽוֹעַ גְּזַר דִּינֵֽנוּ, וְיִקָּֽרְאֽוּ לְפָנֶֽיךָ זָכִיּוֹתֵינוּ:

דגים יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּרְבּוּ זָכִיּוֹתֵֽינוּ:

ראש יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב (ואם ראש כבש יוסיף וְתִזְכֹּר לָֽנוּ אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִֽינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם):

סדר שבעה אושפיזין

תוכן העניינים

סידור נוסח עדות המזרח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה