ברכות ותפילות שונות
סדר הטבת חלום:
ויאמרו תחלה המטיבין פסוק זה: הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי:
החולם אומר ז' פעמים: חֶלְמָא טָבָא חֲזָאִי:
ועונין ג' המטיבין ז' פעמים: חֶלְמָא טָבָא חֲזַיתָ. טָבָא הוּא וְטָבָא לֶהֱוֵי, רַחֲמָנָא לְשַׁוְיֵהּ לְטַב, שְׁבַע זִמְנִין לִגְזְרוּ עַלֵהּ מִן שְׁמַיָא דִּי לֶהֱוֵי, טָבָא. וְיֶהֱוֵי טָבָא, טָבָא הוּא וְטָבָא לֶהֱוֵי:
ואחר כך יאמרו המטיבין ג' הפוכות וג' פדיונות וג' שלומות:
ואומר החולם: הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִֹמְחָה:
ועונין: אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל, וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו, וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם: וְלֹא אָבָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ:
החולם אומר: פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי:
ועונין: וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל הֲיוֹנָתָן יָמוּת, אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל, חָלִילָה, חַי יְהֹוָה אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה, כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה, וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת: וּפְדוּיֵי יְהֹוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשֹוֹן וְשִֹמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה:
החולם אומר: בּוֹרֵא נִיב שְֹפָתָיִם שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהֹוָה וּרְפָאתִיו:
ועונין: וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַֹי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים, לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעוֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ, וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד: וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם: יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:
החולם אומר ג' פעמים: יְהֹוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי:
ומשיבין לו: יְהֹוָה פָּעָלְּךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרוֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר:
החולם אומר ג' פעמים: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
ומשיבין לו: אַל יִּתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שֹׁמֵר יִשְׂרָאֵל: יְהֹוָה שֹׁמְרֶךָ יְהֹוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְהֹוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְהֹוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
החולם אומר: וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר, דַבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:
והמטיבין אומרים ג' פעמים: יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם:
החולם אומר: תּוֹדִיעֵנִי אוֹרַח חַיִּים:
ומשיבין לו: שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח:
ואחר כך יאמרו לו: לֵךְ בְּשִׂמְחָה אֱכוֹל לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֵב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ: וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רוֹעַ הַגְּזֵרָה, וְשָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן:
תפילה לאבי הבן קודם המילה. (מספר עבודת הקודש):
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לְקַיֵּים מִצְוַת עֲשֵׂה וּבַיוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וַהֲרֵינִי מוֹסֵר בְּנִי לְמוֹהֵל וַאֲנִי מְמַנֶּה אוֹתוֹ שְׁלִיחַ גָּמוּר, שֶׁיִּמוֹל אֶת בְּנִי כְּדָת מָה לַעֲשׂוֹת. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּעֲלֶה עָלַי כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּי מִצְוָה זוֹ עִם כָּל הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בְּמִצְוַת מִילָה וּפְרִיעָה וּמְצִיצָה. וְיִתְגַּלּוּ הַחֲסָדִים בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים. וּתְהֵא מִצְוָה זוֹ חֲשׁוּבָה לְפָנֶיךָ כְּרֵיחַ נִיחוֹחַ. וְתַשְׁפִּיעַ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לַיֶּלֶד. וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב יִשְׁמוֹר הַיֶּלֶד לִשְׁמוֹר בְּרִיתוֹ וְשֶׁלֹּא יֶחְטָא כְּלָל. וּתְזַכֵּנִי לִי וּלְאִמּוֹ. לְגַדְלוֹ לְתוֹרָה וּלְמִצְוֹת. וְיִהְיֶה חָכָם וְחָסִיד וּבַעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, וּבָרִיא מַזְלֵיהּ, וְנִשְׂמַח בּוֹ וּבְתוֹרָתוֹ, וְנַגִּיעֵהוּ לְחֻפָּה. וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי, לְקַיֵּים מִצְוֹתֶיךָ. וּבְיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה בָּאתִי הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרוֹב רַחֲמֶיךָ תְּבָרְכֵנוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּתְשַׂמְחֵנוּ בַעֲבוֹדָתֶךָ, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל חֵטְא, וּתְזַכֵּנוּ לְקַיֵּים כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. חָנֵּנִי יְהֹוָה כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם. עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
למציאת זיווג
לבחור ירא ה' שרוצה שתזדמן לו כלה הגונה:
יתפלל בכונה תפלה זו מספר כף אחת סימן ו':
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. בְּחַסְדְּךָ יָצַרְתָּ עוֹלָמֶךָ וּבָרָאתָ אָדָם וְעָשִֹיתָ לוֹ עֵזֶר. וְצִוִּיתָנוּ לִישָּא אִשָּׁה וּלְהוֹלִיד בָּנִים. וְהֶחְמִירוּ עֲבָדֶיךָ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלֹּא לְאַחֵר מִצְוָה זוּ. וְיַעַן חַיֵּי הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא תְּלוּיִים כִּמְעַט בָּאִשָּׁה. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֵין עוֹד נָבִיא וְלֹא בַּעֲלֵי רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ לָדַעַת אֵיזוֹ רְאוּיָה כְּדֵי לְקַיֵים מִצְוֹתֶיךָ. לָכֵן בְּלֵב נִשְׁבָּר בָּאתִי לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ אָב הָרַחֲמָן. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי. שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלַי וְתַזְמִין לִי בַּת זוּג נָאָה יְרֵאַת הַשֵּׁם וּבַעֲלַת מִדּוֹת טוֹבוֹת וּבַעֲלַת מַזָּל טוֹב וְטוֹבַת שֵׂכֶל וּמוּצְלַחַת וּמְבוֹרֶכֶת. כִּי בָּזֶה אוּכַל לַעֲבוֹד עֲבוֹדַת הַקּוֹדֶשׁ בְּלִי טִרְדָּה. וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ לִי עָלֶיהָ וְהִיא רְאוּיָה וְיֵשׁ לָהּ יִרְאַת הַשֵּׁם וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וּמַזָּל טוֹב וְהוֹגֶנֶת לִי. בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תָּחוֹן עָלַי וְתַטֶּה לִבִּי לִגְמוֹר הַדָּבָר בְּאוֹפָן שֶׁאוּכַל לְקַיֵים מִצְוֹתֶיךָ. וְטוֹב לִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אֵל מָלֵא רַחֲמִים רַחוּם חַנּוּן שׁוֹמֵר תּוֹמֵךְ מַצִּיל יָשָׁר פּוֹדֶה (יכוין בשם רחש תמיף). עָזְרֵנִי עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ. חָנֵּנִי וַעֲנֵנִי וּשְׁמַע תְפִלָּתִי (יכוין בשם אראריתא). כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה (יכוין אוכף אזבוגה). יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
תפלה לפני החופה ושבע ברכות
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ. לְיַחְדָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְֹרָאֵל. הֲרֵינִי מוּכָן לִישָֹא אִשָּׁה בְּקִדּוּשִׁין, לְקַיֵּים מִצְוַת בּוֹרְאֵנוּ יִתְבָּרֵךְ לִיקַח אִשָּׁה בִּכְּתוּבָה וְקִדּוּשִׁין, וְזוּ הַכָנָה לְקַיֵּים מִצְוַת פְּרוּ וּרְבוּ, וְכָל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶֹה הַנִּלְווֹת וְנִמְשָׁכוֹת מִלְּקִיחַת אִשָּׁה. וְהִנֵּה עָשִֹיתִי הַבָּא מִיָּדִי, וְאַתָּה בְּרוֹב רַחֲמֶיךָ תִּטַּע אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם וְרֵיעוּת בֵּינֵינוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ. וּתְזַכֵּנוּ לְקַיֵּים מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְכָל הַמִּצְוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת, וּתְבָרְכֵנּוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ. וּתְקַיֵּים בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, לֹא תְאוּנֶה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶיךָ. וַהֲרֵינִי מוּכָן לְקַדְּשָׁהּ בְּטַבַּעַת זֶה כְּדַת משֶׁה וְיִשְֹרָאֵל, וְלִהְיוֹתֵינוּ תַּחַת חוּפָּה בִּזְמַן שֶׁבַע בְּרָכוֹת, וְקוֹדֶם לָהֶם בִּרְכַּת אֵירוּסִין. וְיָדַעְנוּ כִּי כָל פְּרַט וּפְרָט רַבּוּ סוֹדוֹתָיו וּרְמָזָיו, וּבָשָֹר אֲנַחְנוּ וְלֹא בִינַת אָדָם לָנוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּקַבֵּל מַעֲשֵֹי הַמִּצְוֹת וְהַבְּרָכוֹת הָאֵלּוּ, כְּאִלּוּ כִיוַּנְנוּ בְּכָל הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּין, וְדֶרֶךְ כְּלָל אָנוּ מְכַוְּונִים בַּכֹּל לְתַקֵּן אֶת שֹׁרֶשׁ מִצְוֹת אֵלּוּ בִּמְקוֹם עֶלְיוֹן, לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וּבְרוֹב רַחֲמֶיךָ תִּשְׁמְרֵנוּ מִכָּל חֵטְא, וְיִהְיוּ כָּל מַעֲשֵֹינוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּבִפְרַט בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְלֹא יֶאֱרַע לָנוּ שׁוּם תַּקָּלָה וְשׁוּם מִקְרֶה רָע, וְתַצִּילֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע, וְחֶסֶד יְהֹוָה מֵעוֹלָם יְהִי עָלֵינוּ סִתְרָה. צִנָּה וְסֹחֵרָה. וִיהִי נֹעַם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
סדר ברכות אירוסין ונשואין
נוהגין לעשות החופה תחת השמים לסימן ברכה. מוליכין את החתן תחת החופה ומעמידים אותו כשפניו למזרח, ומעמידין את הכלה לימין החתן.
כשהחתן מגיע לחופה, מנגנים:
בָּרוּךְ הַבָּא. מִי אַדִּיר עַל הַכֹּל, מִי בָּרוּךְ עַל הַכֹּל, מִי גָּדוֹל עַל הַכֹּל, מִי דָּגוּל עַל הַכֹּל, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה.
כשהכלה מגיעה סמוך לחופה פוסעים המחותנים לקראתה פסיעה אחת או שתים.
הכלה מקיפה סביב החתן כנהוג, ומנגנים:
בְּרוּכָה הַבָּאָה. מִי בָּן שִׂחַ שׁוֹשַׁן חוֹחִים, אַהֲבַת כַּלָּה מְשׂוֹשׂ דּוֹדִים. הוּא יְבָרֵךְ אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה.
מסדר הקידושין מצדד את עצמו ופניו למזרח, מברך על היין והחתן והכלה מכוונים לצאת בברכת הגפן:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:
החתן צריך לכוון לצאת בברכת האירוסין:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת. וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת לָנוּ, עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין:
ושותה המברך, ושותין מעט החתן והכלה. ואחר כך מקדש החתן את הכלה בטבעת לפני עדים כשרים ואומר:
הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי, בְּטַבַּעַת זוֹ, כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל:
קוראים הכתובה, ואחר כך מוסרים הכתובה לכלה, ומברכים על כוס שניה ואומר אלו שבע ברכות:
סדר שבע ברכות
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:
בשבע ברכות שלאחר ברכת המזון מתחילים כאן:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה יוֹצֵר הָאָדָם:
שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה, בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בִּמְהֵרָה בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ:
שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים אֲהוּבִים כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה, דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחְוָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת, מְהֵרָה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם, וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם, בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְשַׂמֵּחַ הֶחָתָן עִם הַכַּלָּה:
בברכת המזון מברך עתה על הכוס:
סדר ברית מילה
אין מלים עד נץ החמה של יום שמיני ללידתו, וכל היום כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצוות ומלים בבקר. ומדליקים הרבה נרות בבית הכנסת בשעת המילה. ואין חולצין התפילין עד אחרי המילה.
כשמביאים התינוק לבית הכנסת למול אומרים הקהל:
בָּרוּךְ הַבָּא
כשהברית בזמנו אומרים:
בָּרוּךְ הַנִּימּוֹל לִשְׁמוֹנָה.
המוהל אומר:
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ.
והעומדים שם אומרים:
נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ:
מנהג ארץ ישראל תובב"א האב מקבל את התינוק ועומד ואומר והקהל אומר אחריו פסוק בפסוק:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד:
יְהֹוָה מֶלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
יְהֹוָה מֶלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָא: אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָא:
אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָא: אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָא:
המוהל אומר אלו הפסוקים:
וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי: לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם:
ויניח התינוק על הכסא של אליהו, ויאמר המוהל:
זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב:
המוהל אומר:
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה: שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהֹוָה וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי: אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מַלְאַךְ הַבְּרִית, הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, עֲמוֹד עַל יְמִינִי וְסָמְכֵנִי. שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהֹוָה. שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב: שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל, אַשְׁרֵי תִבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכּוֹן חֲצֵרֶיךָ, נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ:
בשעה שהמוהל מוכן למול, יאמר האב:
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁצִוַּנִי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל אֶת בְּנִי:
והמוהל קודם שמל אומר:
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים: הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁצִוַּנִי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל. ואם האב בעצמו מל יאמר: אֶת בְּנִי:
ויכון ישקבל התינוק מאליהו ז"ל:
ויקח את התינוק ויניחהו על ברכי הסנדק, והאב עומד על יד המוהל להודיע שהוא שלוחו, והמוהל מברך הברכה בקול רם:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ עַל הַמִּילָה:
ואחר כך יחתוך הערלה ואבי הבן מברך, ואם אין לו אב מברך הסנדק:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:
והקהל עונים:
כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כָּךְ יִכָּנֵס לְתּוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים:
ובעשותו החיתוך ימהר מאד הפריעה והמציצה, וישים הערלה בחול או בעפר ואחר כך יטול המוהל את ידיו כדי שיברך על הכוס בנקיות:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן וְחוֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם. וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת, לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה כּוֹרֵת הַבְּרִית:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ קַיֵּים אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי יִשְׂמַח הָאָב אם האב בעצמו מברך יאמר: יְהִי רָצוֹן שֶׁאֶשְׂמַח בְּיוֹצֵא חֲלָצַי בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, ליתום מאב יאמר: יִשְׂמַח הָאָב בְּגַן עֵדֶּן בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִטְנָהּ ליתום מהאם יאמר: וְתָגֵל אִמּוֹ בְּגַן עֵדֶּן בִּפְרִי בִטְנָהּ כַּכָּתוּב: יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ: וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי נותן יין באצבעו בפי התינוק, וכן בפעם השניה כשחוזר לומר "ואומר לך" וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר: אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק: וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם: וְנֶאֱמַר וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים: הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי זֶה הַקָּטוֹן גָּדוֹל יִהְיֶה, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לַתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים:
ישתה הסנדק מכוס של ברכה, יתן גם לתינוק הנימול מעט מכוס של ברכה, כמו שעשה כשאמר בדמיך חיי, ואחר כך יאמר המוהל זה:
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיֶּלֶד רַךְ הַנִּמּוֹל, פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי וְיִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, בַּעֲבוּר שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית. וּכְשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתּוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְנֹאמַר אָמֵן:
אחר כך יעמוד המוהל ויתפלל תפילה זו, גם האב יתפלל תפילה זו תיכף אחר המילה:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְרֻצֶּה וּמְקֻבָּל לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיהוּ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שְׁלַח עַל יְדֵי מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה לְפְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי האב יאמר: לִבְנִי הַנִּמוֹל עַתָּה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְשֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ פָּתוּחַ כְּפִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת, וְתֵן לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, חַיִּים שֶׁל יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁל עשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה, אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן.
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד:
וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:
קדיש יתום
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.
יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא מִן כָּל (בעשי"ת לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשי"ת הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
יום ליבשה - גאולה לברית מילה
חיברו ר' יהודה הלוי נהגו לאומרו בסעודת הברית:
יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְּכוּ מְצוּלִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים:
הִטְבַּעְתָּ בְּתַרְמִית. רַגְלֵי בַּת עֲנָמִית. וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית. יָפוּ בַּנְּעָלִים:
שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים:
וְכָל רוֹאֵי יְשׁוּרוּן. בְּבֵית הוֹדִי יְשֹׁרְרוּן. אֵין כָּאֵל יְשׁוּרוּן. וְאוֹיְבֵינוּ פְלִילִים:
שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים:
דְּגָלַי כֵּן תָּרִים. עַל הַנִּשְׁאָרִים. וּתְלַקֵּט נִפְזָרִים. כִּמְלַקֵּט שִׁבָּלִים:
שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים:
הַבָּאִים עִמְּךָ. בִּבְרִית חוֹתָמְךָ. וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ. הֵמָּה נִמּוֹלִים:
שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים:
הַרְאֵה אוֹתוֹתָם. לְכָל רוֹאֵי אוֹתָם. וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם. יַעֲשׂוּ גְדִילִים:
שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים:
לְמִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת. הַכֶּר נָא דְבַר אֱמֶת. לְמִי הַחוֹתֶמֶת. וּלְמִי הַפְּתִילִים:
שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים:
וְשׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ. וְאַל תּוֹסִיף לְגָרְשָׁהּ. וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ. וְנָסוּ הַצְּלָלִים:
שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים:
יְדִידִים רוֹמְמוּךָ. בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ. מִי כָמוֹכָה. יְהֹוָה בָּאֵלִים:
שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים:
בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים וְתָבִיא גְאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם:
שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים:
סדר פדיון הבן
מצות עשה על כל איש מישראל שיפדה את בנו שהוא בכור לאמו בחמשה סלעים, ויכול ליתן לכהן שאר החפצים שיהיו שוים כך, אבל לֹא קרקעות או שטרות או עבדים, ולכן אין פודים בשטרות כסף. ונוהגים לעשות סעודת מצוה. ועושים את הפדיון בתוך הסעודה:
אין פודין את הבכור עד שיעברו עליו שלושים יום, וביום שלושים ואחד יפדוהו מיד שלא להשהות את המצוה:
הכהן נוטל ידיים ובוצע את החלה ואומר:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ:
האב מביא את הבכור לפני הכהן עם הפדיון ואומר לו:
אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִּי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר.
זֶה בְּנִי בְּכוֹרִי וְהוּא פֶּטֶר רֶחֶם לְאִמוֹ הַיִשְׂרְאֵלִית, וְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָה לִפְדוֹתוֹ שֶׁנֶאֱמַר וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הֽוּא וְנֶאֱמַר: קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּֽאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הֽוּא:
הכהן שואל את האב:
מַאי בָּעִית טְפֵי, לִיתֵּן לִי בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ, שֶׁהוּא פֶּטֶר רֶחֶם לְאִמּוֹ, אוֹ בָעִית לִפְדוֹתוֹ בְּעַד חָמֵשׁ סְלָעִים כְּדִמְחַיַיבְתָּ מִדְאוֹרַיְיתָא:
האב אומר:
חָפֵץ אֲנִי לִפְדוֹת אֶת בְּנִי וְהֵילָךְ דְמֵי פִדְיוֹנוֹ כְּדִמְחַיַיבְתִּי מִדְאוֹרַיְיתָא:
האב מברך ברכה זו ושהחיינו:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה:
הכהן מעביר את דמי הפדיון מעל ראש הבכור ואומר:
זֶה תַחַת זֶה, זֶה חִילוּף זֶה, זֶה מָחוּל עַל זֶה, וְיִכָּנֵס זֶה הַבֵּן לְחַיִים לְתּוֹרָה וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם. יְהִי רָצוֹן שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לְפִדְיוֹן כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים אָמֵן:
הכהן שם את ידיו על ראש הילד ומברכו:
יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה: יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ: יְהֹוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:
הכהן מברך על הכוס:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן: