ליל תשעה באב · פרק ט
עַל זֶה הָיָה דָּוֶה לִבֵּנוּ. וְעַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ:
עַל שִׁמְמוּת עִיר קָדְשֵׁנוּ. בְּלֵיל זֶה יְגוֹנֵנוּ. נֶהֶפְכוּ נְהִי רְנָנֵינוּ: ועל
עַל קִרְיָה נִפְלְאָתָה. אֲשֶׁר הוּשָׁתָה בָתָה. לְתוֹרָה וּמִצְוָתָהּ. הֶאֱטַמְנוּ אָזְנֵינוּ: ועל
נִפְרַע הֵיכָלֵנוּ. נִשָּׂא בְּמַר קוֹלֵנוּ. יוֹם הִרְבּוּ חֲלָלֵינוּ. אוֹי מַה בָּא עָלֵינוּ: ועל
וְסַף מִזְבֵּחַ וְאָרוֹן. כִּי גָבַר הֶחָרוֹן. וְקוֹל הֵרִים זָר בְּגָרוֹן. בְּבֵית אֲדוֹנֵנוּ: ועל
וְסַף כּוֹחֵנוּ וְכָשַׁל. בְּלַחַץ מוֹנֶה כָּשַׁל. כִּי הָיִינוּ לְמָשָׁל. וְלַעַג לִשְׁכֵנֵינוּ: ועל
נִשְׁכַּחְנוּ כְּמֵת מִלֵּב. מוֹנֶה גוֹזֵז וְחוֹלֵב. וְנִצְרַח בְּתִגְרַת אוֹיֵב. לָאֵל וְאֵין עוֹנֵנוּ: ועל
פִּתְאוֹם בָּא אֵידֵנוּ. וַיִּרְפּוּ יָדֵינוּ. וְגָבְרָה יַד מוֹנֵינוּ. בָּחֳרִי אַף קוֹנֵנוּ: ועל