ליל תשעה באב · פרק א
אָז בַּחֲטָאֵינוּ חָרַב מִקְדָּשׁ. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ נִשְׂרַף הֵיכָל: בְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ קָשְׁרוּ מִסְפֵּד. וּצְבָא הַשָּׁמַיִם נָשְׂאוּ קִינָה: גַּם בָּכוּ בַמָּרוֹם שִׁבְטֵי יַעֲקֹב. וְאַף מַזָּלוֹת יִזְּלוּ דִּמְעָה: דִּגְלֵי יְשֻׁרוּן חָפוּ רֹאשָׁם. כִּימָה וּכְסִיל קָדְרוּ פְנֵיהֶם: הֶעְתִּירוּ אָבוֹת וְאֵל כְּלֹא שׁוֹמֵעַ. צָעֲקוּ בָנִים וְלֹא עָנָם אָב: וְקוֹל הַתּוֹרָה צוֹעֵק בְּמָרָה. וְרוֹעֶה נֶאֱמָן לֹא הִטָּה אֹזֶן: זֶרַע קֹדֶשׁ חָגְרוּ שַׂקִּים. וּצְבָא הַשָּׁמַיִם שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם: חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדַר. וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם: