סדר משנה על משנה תורה, הלכות תשובה· רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ
פרק ח · הלכה ח
זה שקראו אותו חכמים עה"ב לא מפני שאינו מצוי עתה וזה העולם אובד וכו'. וכתב הראב"ד דנראה כמכחש שאין העולם חוזר לתהו ובהו והקב"ה מחדש עולמו, ואמרו שיתא אלפי שנים הוי עלמא וחד חרוב וכו', ומרן השתדל להשיב על השגת האדון הראב"ד, אבל תשובתו אינה מוחוורת כי הראב"ד אינו קורא לעולם הנשמות עה"ב כמבואר לעיל בהשגותיו ועיין מ"ש מרן שם, תדע דאל"כ אטו לשיטת הראב"ד לא יהי' שכר טוב לצדיקים שמתו עד אחר כי חלפו ועברו ז' אלפי שנים, א"ו לשיטתו עולם הנשמות לחוד ועולם הבא לחוד ויעלזו צדיקים בכבוד בעולם הנשמות עד כי יתענגו אחר עבור אלף השביעי בעה"ב אמנם בעיקר השגות הראב"ד אומר אני כי לא נעלם מעיני רבינו מאמר תנא דבי אליהו שהביא הראב"ד והוא ז"ל מעתיקו במורה ח"ב פכ"ז ופרק כ"ט דשם הרחיב ביאורו בענין הפסד ונצחיות העולם, והעמיק מאד בכוונת בעל תנא דבי אליהו, והמשכיל על דבריו יראה אור בהיר שלא בא לומר התחייבות קיומו ולא מניעת הפסדו אבל כוונת פה רק לאמת אפשרות קיימו שהוא דבר התלוי בחפצו ורצונו יתברך, וזה הוא משרשי האמונה לדעת רבינו לבלתי האמין היות הפסדו מוכרח בטבעו להיות מחודש וכל הוה נפסד, כי המאמין דבר זה אינו מאמין בבריאת יש מאין המוחלט, כי לפי אמונתינו זרע ישראל הנמשכים אחר תורת מרע"ה, ראש דבריה אמת שהעידה לנו כי העולם נברא יש מהאין המוחלט ועדות ה' נאמנה לנו לנצח, וא"כ אין מהכרח שהעולם נפסד כי זה הכלל דכל הוה נפסד אינו אלא בדברי' הנבראים בטבע שהיא לא תפעל פעולה מתמדת עדי עד רק על זמן מוגבל, לא כן דבר שהוא נברא לא בלבד למעלה מהטבע אלא גם למעלה מכל הנפלאות הנוראות שספרה לנו תורת ה' שאין בפלאות יותר ממציאות יש מאין המוחלט הגמור, לכן לא נמשך ההפסד אצל העולם בכלל אחרי ההוויה ואפשר קיומו לעולם כל עת יהי' חפצו ורצונו ית' לבל תמוט התבל, והוא בידו ית' כחומר ביד היוצר ברצותו תכון תבל בל תמוט לדור דור וברצותו יחזירנו לתהו ובהו כבתחלה, ואין אתנו יודע עד מה תהי' חפצו יתברך לקיים העולם כולו וכל זה מבואר בספרו היקר מכל משכיות חמדה בפ' כ"ז גם אדונינו הרמב"ן המאמת דברי האומר מהפסד העולם, לא מכח החיוב דכל הוה נפסד מאמתו אלא מכח הקבלה שהוא דבר מקובל ומפורסם באומה, גם הראב"ד המשיג על רבינו והאמין בהפסד העולם כתנא דבי אליהו לא מטענת המתפלספים דכל הוה נפסד כי מציאת העולם יצאה מן הכלל הזה כאמור אבל האמין כי יחפוץ השם ית' להחזירו לזמן ידוע לתוהו ובוהו, והפסדו הוא ענין מחויב להם מכח הקבלה המפורסמת באומה הישראלית כי הרבה מאמרי בעלי התלמודא וחכמי מדרש מורין על אמתת דבר זה, דאחרי כלות משך זמן משית אלפי שנין יחזור העולם לתוהו ובוהו ברצונו ובחכמתו הנעלמ' מעין כל חי ולדעת רבינו אין הכרח באמתת פשטיותן של המאמרים ועשה בהם כוונים למלכות שמים.