אור ברסלב

סדר משנה על משנה תורה, הלכות תשובה· רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ

פרק ז · הלכה ד

פרק ז

אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד בו וכו'. תמיהני לכאורה דהא אמרינן בברכות דף ל"ד ע"ב ואמר רחב"א אמר ר' יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לב"ת אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה וכו' ופליגא דר' אבוהו דאמר מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק ברישא והדר לקרוב ור' יוחנן אמ' לך מאי רחוקים וכו' הרי דר"י פליג וסובר דצדיקים עדיפי מב"ת וא"כ ק' היאך פסק רבינו כר' אבוהו נגד ר"י דב"ת גדולים מצדיקים שהרי ר' אבוהו היה תלמיד ר"י ואין הלכה כתלמיד במקו' הרב, ותמה אני על מרן והלח"מ שלא העירו על דבר זה והנראה לענ"ד דרבינו ס"ל דכל הנהו כללי פסקי הלכות לא נאמרו אלא בחלק הדינים ממעשה המצות אשר יעשה האדם אבל במילי דאגדתא ובד"ש ליתנהו להנהו כללי וכעין זה כתב רבינו כמה פעמים בפירושו להמשניות ובסה"מ דכל היכא דפליגי תנאי או אמוראי בדין מיתה בידי שמים אם חייב על דבר פלוני או שפטור וכדומה מן הדברים לא נאמר בהם הלכה כיון שאין לנו בו מעשה לעשות בידי אדם וכן לדעתי הוא כך בכל מילי דאגדתא שלא נאמרו עליהן הני כללי והרשות ביד כל אחד ואחד לקרב אחת מן הדיעות שירצה וביותר שבזה הוא מקרב החוטאי' לדרכי התשובה (ועיין בתשובת מוהר"י קולון סוף שרש קס"ה ואם כי מהתו' דשבת דף ע' בד"ה נודע לו על הקצירה וכו' נראה שאינו כן אלא בהך מימרא דרבא דאייתי שם ועיין בתוס' דזבחים דף ו' בד"ה אחד מומר וכו' וברש"י במנחות דף נ"ב בד"ה הי מנייהו אחריתי ובמ"א סי' רי"ח ס"ק ג') ועוד אני אומר בטעמא של רבינו שר' אבוהו הי' בקי טפי במילי דאגדת' כדאי' במסכת' ע"א דף ד' משתבח להו ר' אבוהו וכו' ברב ספרא דאדם גדול הוא וכו' ובמסכת' סוטה דף מ' ע"א ר' אבוהו ור"ח בר אבא איקלעו לההיא אתרא ר"א דרש באגדתא ור"ח בר אבא דרש בשמעתתא וכו' לפיכך פסק רבינו כר"א אפי' נגד ר' יוחנן רבו, דגם פשטות הכתו' הוראותו כדרשת ר' אבוהו, דלר"י צריכין אנו לדחוק כדאמר התלמודא, (א"ה עיין מ"ש הרב בעקידה שער ק' בביאור כוונת התלמודא דקאמר ופליגא דר"א ותנוח דעתך כי נעים הוא).

תוכן העניינים

סדר משנה על משנה תורה, הלכות תשובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה