סדר משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ
פרק ט · הלכה א
עבר ונשא ונתן עמהם באותן ג' ימים ה"ז מותר בהנאה. וכתב מרן זה הוא מחלוקת ר"י ור"ל ותני' כוותי' דר"ל, מ"ש מרן דמש"ה הלכה כר"ל הואיל ותניא כוותי' לקמן בהל' חגיגה פ"ב הלכה וי"ו הרחבתי הדבור בס"ד בזה הכלל אם הלכה כר"ל נגד ר"י היכי דהתלמודא מביא ת"כ דר"ל ובדברי התו' שם וביבמות ל"ו ובדברי הרי"ף בפסחים ל"ז בענין מעשה אלפס, אמנם מ"ש מרן ומשמע התם דע"כ לא קאמר ר"ל דמותר אלא שנשא ונתן באותן ג' הימים אבל ביום החג עצמו אפילו ר"ל מודה דאסור, הנה מלת משמע הוראתו שאין הדבר מבואר להדיא רק כמו זכר לדבר ותמיהני שהרי הדבר מוכרח בסוגיא שם דף ו' דקאמר התם בלישנא קמא איתבי' ר"י לר"ל אידיהן של עובדי אלילים נשא ונתן אסורים מאי לאו לפני אידיהן, לא אידיהן דוקא הרי מבואר להדיא מדברי ר"ל עצמו דמודה לר"י בנשא ונתן באידיהן עצמן דאסור ולא פליג על ר"י אלא בלפני אידיהן, ואפילו לאיכא דאמרי דר"ל הוא דאותיב לר"י מהך בריי' דקתני אידיהן אסורין ושני ר"י תנא אידי ואידי אידיהן קרי לי' עכ"פ ר"ל מייתי סייעתא לדבריו מבריי' דקתני אידיהן אסורין ושמעינן דלפני אידיהן מותר הא באידיהן עצמן מודה ר"ל דאסור וע"כ הא דמייתי התלמודא תניא כוותי' דר"ל דמותר הך בריי' איירי דוקא בנשא ונתן לפני אידיהן דאל"כ תיקשי הברייתות אהדדי, וא"כ לא הוי לי' למרן לכתוב ומשמע על דבר שהוא מפורש להדיא, ודברי הרב בלח"מ תמוהים ביות' שכתב אע"ג דת"כ דר"ל דאפי' באידיהן מותר מ"מ פסק כר"י דנשא ונתן ביום אידם אסור משום ההיא דהחולץ וכו' כמו שכתבו התוס', הנה כולו מוקשה הוא מה שכתוב דלרבי יוחנן נשא ונתן ביום אידם אסור ולא לריש לקיש כבר הראית לדעת דבתלמודא מבואר להדיא דלא פליג ר"ל בזה, ומ"ש דרבינו פסק כר"י האיך מצא ידיו ורגליו במ"ש רבינו ג' ימים קודם לכן אם נשא ונתן מותר וזה הוא כר"ל ולא כר"י דאוסר גם בלפני אידיהן ג' ימים ובודאי יש ט"ס בדבריו וראיתי להרב פר"ח הרגיש בזה.