אור ברסלב

סדר משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ

פרק ז · הלכה ד

פרק ז

ע"א של עובד אלילים אסורה בהנאה מיד שנאמר פסילי אלהיהם וכו'. מה שלכאורה דברי רבינו סותרים לדבריו דלקמן בפ' שלאחר זה וישובן של דברים כי יעמדו יחדיו הנה בס"ד המצא תמצא לקמן בפ' והלכה האמורים. וראיתי להלח"מ שהקשה דדברי רבינו פה סותרים לדבריו בהל' סנהדרין פ' ג' והוא דבמסכת ע"א נ"ב אמרינן ור"ע אשכחן ע"א של עובד אלילים דאסירי מיד, דישראל עד שתיעבד מנ"ל, אמר ר"י אמר קרא ושם בסתר עד שיעשה לה דברי' שבסתר, ואידך (רצונו בזה ר"י דס"ל דע"א של ישראל ג"כ אסורה מיד כשנעשית אף שלא עבדה מאי עביד הוא בהך קרא של ושם בסתר, ומשני) ההוא מיבעי לי' לכדר' יצחק דאמר ר"י מניין לע"א של ישראל שטעונה גניזה שנאמר ושם בסתר ואידך נפקא לי' מדרב חסדא דאמר רב חסדא מניין לע"א של ישראל שטעונה גניזה שנאמר לא תטע לך וגו' אצל מזבח וגו' מה מזבח טעון גניזה (ופירש"י דהא אסור בהנאה) אף אשרה טעונה גניזה, (ואידך ר"ל ר' ישמעאל הא כבר ידעינן לי' להך דינא מהיקישא דלא תטע לך וגו', ומשני) ההוא מיבעי לי' לכדר"ל דאמר כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרה בישראל, שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וסמיך לי' לא תטע לך אשרה וגו' אמר רב אשי ובמקום ת"ח כאילו נטעו אצל המזבח שנאמר אצל מזבח וגו'.
והמבואר מזה דלר"י דסובר דע"א של ישראל נאסרת מיד אעפ"י שעדיין לא עבדה דהוא דריש לקרא של ושם בסתר להורות דע"א של ישראל טעונה גניזה, ולדידיה הסמיכות של לא תטע לך אשרה וגו' את להורות על המעמיד דיין שאינו הגון שהוא כאילו נוטע אשרה אבל לר"ע דדרש ושם בסתר להורות דע"א של ישראל אינה נאסרת עד שתיעבד, הנה לדידיה לא דרשינן להך קרא של לא תטע וגו' לדרשא דמעמיד דיין שאינו הגון דהא לדידיה איצטרך קרא להורות דע"א של ישראל טעונה גניזה ומעתה צ"ל דרבינו דהוא פסק פה כר"ע דע"א של ישראל אינה נאסרת עד שתיעבד דמוקי קרא של ושם בסתר לדבר זה עד שיעשה לה דברים שבסתר וגם פסק פה דע"א של ישראל טעונה גניזה ממילא צ"ל דהוא מפיק לי' מקרא דלא תטע לך וגו' אצל מזבח מה מזבח וכו' והנה רבינו כתב לקמן בהל' סנהדרין ועוד אמרו כל המעמיד דיין שאינו הגון וכו' כאילו נטע אשרה שנאמר לא תטע לך אשרה וגו' והנה כי כן הוא אוחז החבל בתרין ראשין דליכא למדרש דכל המעמיד דיין שאינו הגון וכו' כיון דאיצטרך הך קרא להורות דע"א של ישראל טעונה גניזה ומה שתירץ בזה דרבינו סובר דמהך סמיכות נוכל לדרוש תרתי דרשות והראי' לזה ממה דלא פריך הגמ' לבתר דמשני ההיא מיבעי לי' לכדר"ל וכו' המעמיד דיין שאינו הגון וכו' ואידך דהיינו ר"ע מנ"ל להך דרשא א"ו צ"ל דהתלמודא פשיטא לי' דר"ע דריש תרתי מהך סמיכות, עוד יש להקהות דא"כ מנ"ל לתלמודא דר' ישמעאל ור"ע פליגי בהך סמיכות של לא תטע לך וגו' דר"ע דריש מיניה תרתי דרשות ור' ישמעאל לא דריש מיניה תרתי דרשות, נימא דפליגי בהך דרשא של ושם בסתר דר"ע דריש מיניה דע"א של ישראל אינה אסור' עד שתיעבד, וגם הך דרשא דע"א של ישראל טעונה גניזה ור' ישמעאל לא דריש מיניה אלא חד דרשא דע"א של ישראל טעונה גניזה ותו לא, ומאי עדיפותא בהך דרשא דסמיכות מבהך דרשא של ושם בסתר, ועוד צריך ביאור לפי תרוצו של הלח"מ באיזה סברא פליגי דר"י לא דריש מהך סמיכות כ"א חדא דרשא ור"ע דריש מיניה תרתי, והרי לר"י הא דע"א של ישראל אסורה מיד לאו מקרא יליף לה דקרא דאייתי הגמ' שם אליבא דר"י לא דריש לי' ר"י מגופו כ"א מכח הסברא גרידא אמרו וכמבואר בספ' ת"ח שם, והנראה לענ"ד בס"ד דחדא מתורצת בירך חברתה, והוא עפ"י מה שכתבתי בהל' מלכים פ' ט' הלכה י"א דלדידן דדרשינן סמוכים בכל התורה כולה אפי' היכא שאינו מוכח וגם אינו מופנה דכך קבלנו דנדרש הסמוכים אפי' בלא שום יתור ובלא שום הוכחה, ה"ה נמי דדרשינן מסמיכות אחד ב' דרשות ויותר דאף שאין הסמיכות מיותר דהא איצטרך לי' לחד דרשא מה בכך דהא אפי' אינו מיותר כלל ג"כ דרשינן סמיכות לדידן משא"כ לר' יהודה דס"ל דלא דרשינן סמוכים כ"א היכא דהוא מוכח או מופנה ולפיכך במשנה תורה דקבל ר"י דהוא בכל מקום מוכח או מופנה דרש כן סמוכים אבל בשאר מקומות לא דרש סמוכים כ"א היכא דידוע דהוא מוכח או מופנה וכמ"ש כן התוס' ביבמות דף ד' ע"א הנה לדידיה אף במשנה תורה דדרש סמיכות לא דרשינן מן הסמיכות ההוא כ"א דרשא אחת ולא יותר דשוב אינו לא מוכח ולא מופנה לענין הדרשא השניה, ושייך גביה למימר מה שאמר ר"י לבן עזאי וכי מפני שסמכו ענין לו וכו' ושם הבאתי בס"ד ראי' להכלל הזה מברכות דף ך"א ע"ב וכבר כתב רבינו שמשון מקינון בספר כריתות בחלק בתי מדות בית שני דהיינו טעמא דר' ישמעאל דלא קחשיב בהדי הנך שלש עשרה מדות דקחשיב גם מדת הסמיכות היינו משום דר"י ס"ל כר' יהודה דלא דרשינן סמוכים כ"א במשנה תורה ולא קחשיב אלא מדות דדרשינן בכל התורה כולה ומעתה י"ל דרבינו קשי' לי' מלבד דהדבר הקשה לאמרו דר"ל ור"א דמוקי הך סמיכות דלא תטע לך וגו' למעמיד דיין שאינו הגון יהיו סוברים דלא כהלכתא כר"י דבע"א של ישראל אסור מיד דהא קיי"ל דר"י ור"ע הלכה כר"ע וכבר הרגיש בזה הלח"מ אבל גם יותר מזה ק' לרבינו דא"כ הך סתמא דהגמ' דסנהדרין דף ז' ע"ב דאייתי להך מימרא דר"ל דלא תטע לך אשרה קאי למעמיד דיין שאינו הגון אטו סתמא דהגמ' ג"כ דלא כהלכתא לפיכך ס"ל רבינו דר"ל ור"א וגם סתמא דהגמ' כולהו סבירא להו דאף אליבא דר"ע דדרשינן מהך סמיכות דע"א של ישראל טעונה גניזה מ"מ דרשינן נמי מהך סמיכות לענין מעמיד דיין שאינו הגון דהא אנן קיימא לן כרבנן דפליגי עליה דר' יהודה דדרשינן סמוכים בכל התורה כולה אפי' היכא שאינו לא מוכח ולא מופנה ממילא לרבנן דקיימא לן כוותייהו נוכל למידרש מסמוכים תרתי דרשות ויותר וכמו כן ר"ע הא הוא סובר דדרשינן בכל התורה סמוכים ודלא כר"י וכמ"ש כן התו' ביבמות דף ד' ע"א בד"ה וכי מפני שסמכו וכו' לפיכך לא פריך הגמ' על ר"ע מנ"ל הך דרשא של ר"ל דידע הגמ' דר"ע לשיטתו לק"מ דתרתי שמעית מיניה מה שאין כן ר"י דהוא לשיטתו דסובר כר' יהודה דלא דרשינן סמוכים כ"א היכא דהוא מוכח או מופנה לדידיה שפיר קאמר התלמודא שם דאיצטרך הך סמיכות של לא תטע לך וגו' לענין מעמיד דיין שאינו הגון, ושוב לדידיה לשיטתו א"א למילף מהך סמיכות עוד דע"א של ישראל טעונה גניזה דלהך דרשא אחריתי אין הסמיכות שוב לא מוכח ולא מופנה והיינו דוקא לענין הך סמיכות של לא תטע לך וגו' שפיר אפשר לומר דר"י ור"ע פליגי אם אמרינן תרתי שמעית מיניה או לא משא"כ לעיל בדרשא של ושם בסתר דאינו דרש מכח סמיכות אלא מכח יתורא דקרא לא מצי למימר דר"ע סובר דתרתי שמעית מיניה ור"י סובר דלא דרשינן מיניה תרתי אלא חדא, דזה אינו דתקשה באיזה סברא פליגי אי דרשינן מהך יתורא רק חדא או תרתי, דהא מיתור קרא באמת א"א למידרש אלא חדא אם לא דצריכין לומר דשקולים הם והי מנייהו אפקית וא"כ מ"ט דר"י דס"ל דאינן שקולים הן ולא אמרינן תרתי שמעית מיניה ומ"ט דר"ע דס"ל דהם שקולים ואמרינן תרתי שמעית מיניה לפיכך הוכרח הגמרא לשנויי דר"ע מפיק לי' לסמיכות לענין גניזה, וממילא רבינו דהוא פוסק ג"כ כרבנן דפליגי עליה דר' יהודה ושפיר יליף מהך סמיכות של לא תטע לך אשרה וגו' תרתי דרשות דע"א של ישראל טעון גניזה והדרש דהמעמיד דיין וכו' ושניהם צדקו יחדיו.

תוכן העניינים

סדר משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה