אור ברסלב

סדר משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ

פרק ג · הלכה ו

הלכה ה

העובד אלילים מאהבה כגון שחשק בצורה וכו' או שעבדה מיראתו וכו'. מה שכתב מרן בד"ה כתב הרמ"ך תמה וכו' שהוא כתב בסמוך שאם זרק אבן למרקוליס חייב אע"ג דלא קבלה וכו' ואין זו השגה שרבינו וכו' לענין חיוב חטאת קאמר וכו' עיין מ"ש בהלכות יסה"ת פ' ה' הלכה ד' בד"ה שאין מלקין וכו' הערה על תירוצו של מרן וישוב קושית הרמ"ך.
אמנם מ"ש מרן עוד בד"ה וכתב עוד הריב"ש ומ"מ וכו' כבר הסכימו האחרונים שאין פירוש הרמב"ם במאהבה ויראה נכון וכו', הנה כי כן כתב הר"ן בחידושיו למסכת סנהדרין דף ס"א ע"ב והשיג על רבינו שכתב בפ"ג מהלכות ע"א מאהבה כגון שחשק בצורה זו וכו' או שעבדה מיראתו לו שמא תריע לו וכו' והא לא מחוור לי דכיון שעובד צורה זו על שהיא מטיבה ומריעה אע"ג דלא קבלה עליה באלוה חייב מיתה דלא גרע ממקטר לשד דאמרינן בגמרא והיינו ע"א, וסתם מקטיר לשד אינו מקבלו באלוה ואפ"ה קרי ליה ע"א, ועוד אמאי לא תירץ לי' במקטיר לשד שאינו מקבלו באלוה זהו בעל אוב דליכא גביה אלא לאו, אלא משמע לי דכל שעושה איזה עבודה לשום צורה כדי שיגיע ממנה איזה תועלת הרי נתן לה אלוהות וכו' והיא ענין ע"א.
ואנכי לא ידעתי מה זו קושיא דהא לך לשון הגמרא שם אי הכי יצא מגדף ובעל אוב מיבעי לי' אלא אמר עולא במקטיר לשד, א"ל רבא מקטיר לשד ע"א הוא, אלא אמר רבא במקטיר לחבר וכו' ופירש רש"י אינו מקטר לשם אלהות אלא ע"י הקטרה נעשה המכשפות לחבר השדים הרי שלך לפניך דביאר רש"י להדיא דרבא הוא דשני ליה כן באמת דמיירי באינו מקבלו לשם אלהות בהקטרה זו ולפיכך אינו חייב משום ע"א כיון שלא היתה כוונת הקטרתו כדי לקבלו בהקטרה זו לאלהות אלא להיטב ולהריע ע"י התחברות השדים כאן והיינו ממש כדברי רבינו, והא לא קשיא דלמה לא שני ליה עולא בעצמו התירוץ הזה דקא שני רבא לפי האמור, דזה אינו קושיא דעולא לא ס"ל לחלק בין אם מקבלו עליה באלהות לבין אם לא מקבלו עליה, דס"ל כאביי שם דף ס"א דהעובד מאהבה ומיראה דחייב אפילו לא קבלו עליה באלוה, והרי לפי שיטתו של רבינו בהך פלוגתא דאביי ורבא בעובד מאהבה ויראה כפירוש בו הוא שאינו מקבלו באלוה אלא שעובד להצורה ההיא להיטב לו או שלא להריע לו אפ"ה פליג אביי על רבא ואמר דאף בעובד כה"ג ג"כ מחייב אף שלא קבלו עליה באלוה, ממילא לא הי' עולא יכול לשנויי במקטיר לחבר ורבא לשיטתי' שפיר הוא דשני כן דהוא סובר כשאינו מקבלו לאלוה רק שעובד מאהבה ויראה דהיינו להיטב או להריע דפטור וממילא אנן דקיי"ל כרבא לגבי דאביי שפיר פסק רבינו לחלק בין אם מקבלו באלוה דחייב לבין אם לא מקבלו באלוה רק שעושה כן בשביל הטבה והרעה דפטור, וגם במקטיר לשד לחברן פטור מסקילה ואינו אלא בלאו, ועיין בש"ך י"ד סימן קע"ט סעיף י"ט ס"ק כ"ב שתמיהתו שם היא ראויה לו אליו והיא תמיה רבתא, אבל תירוצו שם במחילה מכבוד תורתו הם דברים תמוהים.

תוכן העניינים

סדר משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה