סדר משנה על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ
פרק ז · הלכה ה
אלו שהם מבקשים להתנבא הם הנקראים בני הנביאים ואעפ"י שמכוונים דעתם וכו'. מכאן מבואר שדעת רבינו היא דמלבד ההכנות המצטרכות לענין חלות הנבואה צריך ג"כ רצון אלוה ית' ובלתי רצונו לא יועילו לו כל מעלותיו ומדותיו והכנותיו, וכן מבואר ממ"ש בהלכה שלאחרי' כל הנביאים אינם מתנבאים בכל עת שירצו אבל מרע"ה אינו כן, ואעפ"י שהם ראוים לאותה הטובה מצד הכנותיהם מ"מ לא עליהם תהי' שפע נבואתו וזה הוא כי הדבר תלוי ג"כ ברצון וחפץ האל ית' ואל דעות ה' הוא יודע הסבה מה ראה על ככה למנוע מהאיש השלם בכל התנאים המצטרכים אל הנבואה הטובה הגדולה בהגעת הנבואה אם לשעה ואם לפעמים תמנע ממנו לעולם כמו שקרה לברוך בן נריה שהי' מוכן לקבל שפע נבואה ובכ"ז לא נסה עליו אור שפע הנבואה, אבל אל אמונה ואין עול אלהי הרוחות לא ימנע טוב מבעליו מבלי סבה נכונה גלוי' לפניו לבדו והיא נעלמה מעין כל חי, אולם מ"ש רבינו בהלכה א' באיכות האיש אשר הוא ראוי לחול עליו הנבואה שתהא דעתו פנוי' תמיד למעלה וכו' להבין באותן הצורות הקדושות והטהורות וכו' ויהפך לאיש אחר וכו' מזה נראה שא"צ רק תיקון המדות והמעשים הנרצים לאלהים והדבק מחשבתו בדעת ובחכמה, אינו מתנגד לדברי רבינו פה כפי הנראה בתחלת המחשבה כי ה' הטוב יתן טוב אל הראוי לקבל הטובה והי' ראוי שתחול הנבואה על האיש אשר הכין עצמו לה מצד מדותיו הטהורים ומעלותיו ומעשיו הטובים, ואם בכ"ז לא יראה אור הנבואה אין זה כי גלוי וידוע לפניו ית' הסבה הזה ולפעמים מפני שאין הדור אשר האיש ההוא שרוי בתוכם ראוים להיות להם נביא, לא יאצל ה' ית' מרוחו על האיש הראוי כמאמר רז"ל בסוכה כ"ח ובסנהדרין י"א, ולפעמים המקום הוא סבת המניעה כגון ח"ל ובלי ספק לא יקופח שכרו של זה האיש הראוי לנבואה אך אין הדור ראוי לכך וכן מצינו בברוך בן נרי' לסבת הדור נמנע ממנו הנבואה, וכ"ז דוקא לענין הנבואה שהיא לא לתועלת המתנבא רק לתועלת הדור להורותם הדרך אשר ילכו לעזב הרע ולעשות הטוב והישר בעיני ה' אבל רוח הקדש הוא טובה לו לבדו אל האיש אשר הלביש את הרוח כמ"ש המורה חלק ב' פ' מ"ה מדרגה ב' ועיין לקמן הלכה ז' וא"כ מי שהוא ראוי לכך למה זה ימנע הקב"ה ממנו הטובה הראוי' אליו ולפעמים נקרא ג"כ זה שמדבר ברה"ק על צד השאלה נביא כמ"ש רבינו בתחלת הפרק ולזה דייק רבינו וכ' שם מיד רה"ק שורה עליו ולא כתב "מיד נתנבא", דאפשר שתמנע ממנו הנבואה גם אם הוא שלם בכל אלה אבל אין הרה"ק ימנע ממנו אם מצדו לא יבצר מהמעלות ההכרחים אל האיש הלובש הרוח, והנה דעתו של רבינו פה כדעת שלישי שכתב בס' המורה ח"ב פ' ל"ב ודלא כהאפודי ור' שם טוב שטעו בהבנתו ודברי רבינו ישרים הם וצדיקים ילכו בם, שוב ראיתי להרב בעל ל"מ בהלכה א' גם הוא מפרש דברי רבינו כדעתינו דהנבואה תלוי' ברצון השי"ת.