סדר משנה על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ
פרק ו · הלכה ה
שאר הכינויין הרי הם כשאר כתבי הקדש ומותר למחקן וכו'. עכ"ל, לכאורה קשה לענ"ד דהא רבינו ז"ל כתב בעצמו לקמן הלכה ח' להדיא וז"ל כתבי הקדש וכו' אסור לשרפן או לאבדן וכו' עכ"ל, הרי דאפילו כתבי הקדש גופייהו אסור למוחקן דמחיקה ואיבוד חדא מילתא היא, וכדמוכח כן מהדינים שכתב רבינו ז"ל לעיל הלכה א', ואף עפ"י דכתבי הקדש איסור מחיקתן אינו אלא מדרבנן שהרי לא כתב שם אלא מכות מרדות שהוא עונש לעובר על איסור דרבנן ולא כתב מלקות וכן כתב שם מרן ז"ל בכ"מ יע"ש מכל מקום קשה היאך קא מיסתם סתם רבינו ז"ל פה כל כך וכתב סתם ומותר למחקן וכו' ולא ביאר דלפחות הא מיהא מדרבנן אסור, וצ"ע לכאורה לענ"ד.
וצריכין לומר לענ"ד בס"ד דרבינו ז"ל הכא מיירי שמחקן לאותן שאר הכנויים לצורך איזה תיקון וכדומה לא דרך השחתה וקלקול, וגבי כתבי קדש גופייהו איסור אבידתן אינו אלא כשעושה דרך השחתה וקלקול לא כשעושה אותה לצורך תיקון מה, דהא בודאי לא חמיר הך איסור דרבנן של אבידת כתבי קדש מאיסור לאו דאורייתא המפורש בתורה והוא סתירת אבן מן המזבח וההיכל ושריפת עצי קדש הנזכר לקמן הלכ' ז' יע"ש, והנה שם ביאר רבינו דאין בזה איסור אלא כשעושה אותו דרך השחת' וקלקול יע"ש וכן הוא להדיא ג"כ במרדכי במסכ' מגיל' בפ' בני העיר ענין סתיר' אבן מן הבי' הכנסת יע"ש, והובאו דבריו ג"כ בהגהות מרן הרמ"א ז"ל בש"ע א"ח סימן קנ"ב בסופו ועיין בטורי זהב שם סימן קנ"א ס"ק ג' מה שכתב, וסמך עצמו רבינו ז"ל על מה שכתב לקמן הלכה ז' והלכה חי"ת, וגדולה מזו ראיתי בתשב"ץ חלק ראשון שאלה ב' דאפילו מחיקת השם לצורך אינו אסור אלא מדרבנן, ועיין שם מה שכתב עוד בענין מחיקת שאר כתבי הקדש, ועיין עוד שם שאלה קנ"ו בענין דיו על גבי דיו, ועיין עוד שם חלק שני שאלה ע"ג בענין מחיקת השם לצורך.