אור ברסלב

סדר משנה על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ

פרק ו · הלכה א

פרק ו

כל המאבד שם משמות הקדושים והטהורים שנקר' בהם הקב"ה לוקה מן התור', שהרי הוא אומר וכו' לא תעשון כן וכו'. עכ"ל. כתב בהגמ"יי אות א' וז"ל כ' הרא"ם ואם כתב אותיו' של שם ולא נתכוון לקדש בכתיבתן דאין בהן קדושה כדתניא וכו' אין השם מן המובחר וכו' עכ"ל הגמ"יי וכ"כ הש"ך בי"ד סימן רע"ז סעיף ט' ס"ק י"ב, וכמו כן כ' בספר כנסת הגדולה שם בהגה' הטור ובהגה' מרן הב"י בשם הרבה פוסקים מגדולי האחרונים ז"ל. - ולענ"ד נראה בס"ד מבואר כן מדברי רבינו ז"ל מ"ש לקמן הלכה ח' וז"ל אפיקורוס ישראל שכתב ס"ת שורפין אותו עם האזכרות שבו מפני שאינו מאמין בקדושת השם ולא כתבו לשמו אלא שהוא מעלה בדעתו שזה כשאר הדבר, הואיל ודעתו כן לא נתקדש השם וכו' עכ"ל רבינו ז"ל הרי מבואר להדיא מדבריו ממה שלא כתב שהי' כוונתו של האפיקורוס הזה שכתבו לשם ע"א את השם הנכבד והנורא ית' אלא כתב הטעם משום שהואיל ואינו מאמין בקדושת השם לפיכך לא הי' נזהר לכתבו לשם קדושה ולא נתקדש השם, לכך אין בו קדושת השם בזה לחוד במה שלא כתבו להשם, עד שמטעם זה התיר אפילו לשרוף הס"ת ההוא עם השמות הכתובים בו, הרי מוכח מזה דגם רבינו ז"ל דעתו היפה כדעת הגאונים ודלא כהפ"ח על ש"ע א"ח בקונטריסו על הלכות הללו לקמן הלכה ו' שכתב שאפילו לא נתקדש השם בכתיבתו אפ"ה יש בו איסור דאורייתא משום איסור מחיקת השם יע"ש בפר"ח, ובמחילה מכ"ת אישתמוטי הוא דקא אישתמיט לי' דברי רבינו ז"ל הנ"ל ודברי הפוסקים הנ"ל שמהן מבואר שאין כאן אפילו איסור דרבנן רק זהירות בעלמא ולכל היותר אין כאן איסור אלא איסור דרבנן כשהמחיקה היא שלא לצורך.
ודע דאין להקשות מדברי רבינו ז"ל הנ"ל על דברי ש"ך י"ד הנ"ל במה שהש"ך שם לא התיר למחוק את השם אפילו כשלא נתקדש אלא לצורך תיקון דוקא וכדבר האמור לעיל, והרי רבינו ז"ל לקמן בהלכה ח' הנ"ל התיר לשרוף הס"ת ההוא כולו עם השמות שבו, והרי שם בודאי אינו לצורך תיקון שהרי הס"ת כולה כמות שהו' נשרף די"א דגם שם יש תיקון כמ"ש רבינו דלא בלבד שהו' מותר לשורפו אלא דאפי' מצו' נמי איכא לשורפו, ועיין בכ"מ שם שהביא בשם ר' ישמעאל ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה וכו' הללו שמטילים איבה בין ישראל וכו' יע"ש.
ולפי האמור מ"ש רבינו ז"ל לקמן הלכה ו' וז"ל כלי שהי' שם כתוב עליו קוצץ את מקום השם וכו' הי' השם חקוק בכלי והתיך הכלי הרי זה לוקה וכו' וכן אם הי' שם כתוב על בשרו הרי זה לא ירחץ וכו' צריכין אנו לומר דכל זה לא מיירי אלא כשהי' נכתב השם על הכלי או על בשרו לשם קדושת השם דאל"כ מלקות הא בודאי ליכא דהא אין כאן איסור דאורייתא והיאך כתב רבינו ז"ל שם דאם התיך הכלי שהי' כתוב עליו השם דלוקה, ואפילו לרחוץ ולסוך את בשרו ג"כ הוה נראה לענ"ד בס"ד דמותר שהרי אין לך צורך גדול מזה, שהרי הוא צריך להיות נמנע מרחיצה וסיכה, דברים שחיות הגוף תלוי' בהם.

תוכן העניינים

סדר משנה על משנה תורה, הלכות יסודי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה