אור ברסלב

סדר משנה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ

פרק ח · הלכה ב

פרק ח

קושית הלח"מ פה ולקמן הלכ' ק"פ פרק י' הלכה י"ג. והלילה הזה כולו צלי וכו'. עכ"ל, הלח"מ תמה על רבינו דהא בפסחים דף ע' אמרינן וז"ל, אמר רב חסדא זו דברי בן תימא וכו' עכ"ל הגמרא. וא"כ רבינו דהוא פסק לקמן בהל' קרבן פסח פרק י' הל' י"ג דחגיגת י"ד נאכלת לשני ימים ולילה אחת, והיינו דלא כבן תימא וא"כ היאך פסק פה דהלילה הזה כולו צלי יע"ש בלח"מ.
ולדידי חזי לי בס"ד ליישב בפשיטות דרבינו ז"ל קשיא ליה דהנך תרתי סתמי משניות סתרי אהדדי, דהיינו הך סתם משנה דהתם דף ס"ט דקתני אימתי מביא חגיגה עמו בזמן שהוא בא בחול וכו' ונאכלת לשני ימים וכו' דהיא אתיא דלא כבן תימא וכדאמרינן בגמרא שם דף ע' ע"א, והך משנה דלקמן דף קט"ז דקתני הלילה הזה כולו צלי וכו' דהיא אתיא כבן תימא גם קשיא ליה לרבינו קושית התוספות שם בדף קט"ז ע"א בד"ה כולו צלי וכו' שהקשו דהתם שהוא עיקר הסוגיא למה זה ועל מה זה לא הביאה הגמרא התם דברי רב חסדא שאמר זו דברי בן תימא, יע"ש בתוס' (ועיין לקמן הלכות שחיטה פרק שני הל' ט' בד"ה שחט שני ראשים כאחד וכו' אות שני שהקשיתי שם ג"כ כעין קושיא זו בחולין ל' ונסתייעתי מדברי התוס' הללו).
קצת פלפול בפסחים דף ע' ודף קט"ז. ולפיכך סובר רבינו דהא דאיבעיא לן בגמרא התם דף ע' וז"ל איבעיא להו לבן תימא נאכלת צלי או אין נאכלת צלי וכו' יע"ש בגמרא, היינו דוקא לבן תימא לשיטתו הוא דאיבעיא ליה דהוא מפיק לחגיגה דהוא דאורייתא מקרא דלא ילין לבקר זבח חג הפסח, זבח חג זהו חגיגה, הפסח כמשמעו, וכדאמרינן בגמ' התם, אם כן לבן תימא אין חגיגה נקרא פסח בקרא אלא זה שמו אשר יקרא לו חגיגה, דהיינו שהקרא קראו זבח חג והחוב של חגיגת י"ד הוא חוב בפנ"ע לא משום פסח, א"כ אי אפשר לחייבו בצלי דוקא, אלא רק מכח היקש דאיתקש חגיגה לפסח, ולזה שפיר איבעיא ליה, אם איתקש חגיגה לפסח גם לענין זה של לחייבו בצלי דוקא או לא איתקש לענין זה, אבל לא כן לרבנן דבן תימא ניהו דלדידהו לאו חובה הוא וכדאמר רב אשי בגמרא התם דף הנ"ל ריש ע"א וז"ל לאו חובה דאי ס"ד חובה היא תיתי בשבת תיתי במרובה ותיתי בטומאה ובמיעוט וכו' יע"ש בגמרא. אבל הא מיהא, דאורייתא היא ונפקא מקרא של וזבחת פסח וכו' צאן ובקר וכו' וכמש"כ רבינו לקמן בהלכות קרבן פסח פרק והלכה הנ"ל, וא"כ חגיגת י"ד גופא איקרי פסח זה שמו וזה זכרו פסח, וגם שלדעתו אין החגיגה בא בשביל עצמו אלא כי הוא זה בא רק בשביל הפסח וכמו שאכתוב בס"ד באריכות בדבר זה לקמן בהלכות קרבן פסח שם בד"ה וע"ז נאמר בתורה וכו' יע"ש ותדרשנו משם. אם כן כיון דהקרא קראו לחגיגת י"ד בשם פסח וגם התורה היא צותה עליו להביאו בשבילו (ואינו חגיגה הבא בשביל עצמו כמו שהם חגיגת חמשה עשר אליבא דבן תימא) ראוי שיהיה צלי כמו שהוא הפסח.
ישוב קושית הלחם משנה הנ"ל. אבל רב חסדא שאמר זהו דברי בן תימא וכו' וכנ"ל היינו דרב חסדא ס"ל כהירושלמי שהביאו התוספות שם ריש דף ע' בד"ה לאו חובה היא וכו' דלרבנן דבן תימא חגיגת י"ד אינו מדאורייתא כלל אלא כי הוא זה רק מדרבנן לגמרי יע"ש בתוספות, וכיון שאינו אלא מדרבנן לגמרי, הרי לא נקרא כלל בקרא בשם פסח, ומהיכי תיתי ותסלק אדעתן לומר שיהיה חגיגת י"ד דוקא צלי וליכא ספיקא כלל דבודאי אינו צריך שיהיה צלי דוקא, ולפיכך אמר רב חסדא זהו דברי בן תימא, וזה ניחא רב חסדא לשיטתו וכאמור, אמנם לא כן סתמא דהגמרא התם לקמן דף קט"ז דהיא סוברת כרב אשי (דידוע דסתמא דהגמרא הוא רב אשי) הכא בריש דף ע' דאיהו אמר דחגיגת י"ד לאו חובה היא וכו' והיינו לפי פירושו של רבינו לקמן בהלכות קרבן פסח פרק והלכה הנ"ל דפירוש דלאו חובה בפנ"ע הוא אלא חובתו הוא שהוא בא בשביל הפסח אבל הא מיהא דאורייתא הוא, וכמו שאכתוב בס"ד בהרחבה לקמן בהל' קרבן פסח שם בד"ה ואות הנ"ל בביאור דברי רבינו שם, לפיכך לא הביאה שם סתמא דהגמרא לדברי רב חסדא הנ"ל מה שאמר זהו דברי בן תימא דלפי סתמא דהגמרא ולרב אשי אתיא הך סתם משנה אפי' כרבנן דבן תימא וכמו דאתיא הך סתם משנה דלעיל דף ס"ט כרבנן דבן תימא, ונסתלקו בזה תמיהת התוספות הנ"ל וגם קושיתינו מה שהקשינו בסתירת סתמי המשניות והיינו כדעת רבינו ואזדא לה בס"ד ג"כ קושית הלחם משנה הנ"ל מה שהקשה דדברי רבינו סתראי נינהו וכנ"ל ולפי האמור בס"ד צדקו יחדיו ואלו ואלו דברי אלוקים חיים הם וק"ל.

תוכן העניינים

סדר משנה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה