פרקי משנה לפי סדר א-ב · אות ב
(מסכת שבת פרק ד)
א. בַּמֶּה טוֹמְנִין, וּבַמָּה אֵין טוֹמְנִין? אֵין טוֹמְנִין לא בַּגֶּפֶת וְלא בַּזֶּבֶל, לא בַּמֶּלַח וְלא בַּסִּיד וְלא בַּחוֹל, בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים; לא בַּתֶּבֶן וְלא בַּזָּגִים וְלא בַּמּוֹכִים וְלא בָּעֲשָבִים, בִּזְמַן שֶׁהֵן לַחִים, אֲבָל טוֹמְנִין בָּהֶן כְּשֶׁהֵן יְבֵשִׁים. טוֹמְנִין בַּכְּסוּת וּבַפֵּרוֹת, בְּכַנְפֵי יוֹנָה וּבִנְסֹרֶת שֶׁל חָרָשִׁים, וּבִנְערֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן דַּקָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בַּדַּקָּה וּמַתִּיר בַּגַּסָּה. ב. טוֹמְנִין בַּשְּׁלָחִין וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן, בְּגִזֵּי צֶמֶר וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶה? נוֹטֵל אֶת הַכִּסּוּי, וְהֵן נוֹפְלוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: קֻפָּה מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְנוֹטֵל, שֶׁמָּא יִטּל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נוֹטֵל וּמַחֲזִיר. לא כִּסָּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם לא יְכַסֶּנּוּ מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה מֻתָּר לְכַסּוֹתוֹ. מְמַלֵּא אֶת הַקִּיתּוֹן וְנוֹתֵן לְתַחַת הַכַּר אוֹ תַּחַת הַכֶּסֶת.