נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט· רבי יעקב לורברבוים מליסא
סימן רסח
א הרי אלו קונים. ואפי' אינו משתמר:
ב או שעומדין שניהם. ע"ב:
ג חצירו של אדם ואם בא לחצירו קודם יאוש הוי כיאיש של"מ ולא קנה (ש"ך) וע"ב סי' רס"ב:
ד בחצר המשתמר וא"צ שיאמר זכתה לי שדי לכ"ע דהא קונה אפי' של"מ:
ה אלא ביודע במציאה. ע"ב מ"ש בדין זה ובדין זה שוין ידו לחצירו דאף ידו אינה קונה בכה"ג:
ו שאינו מציאה גמורה. פי' כיון שיש בו חסרון מעות:
ז אם כבר נפסק והש"ך חולק וס"ל דכשאירע שני המעשים באיש אחד אע"פ שנפסק הדין אומרין ממ"נ על הנכסי' אפי' לא נפסק הדין:
ח ואמר זכתה לי שדי. ולפי הי"א דסעיף שלפני זה גם כאן א"צ שיאמר מיהו בנ"י כתב דבצבי שבור צריך שיאמר זכתה לי שדי כיון שצריך לרוץ אחריו ובשאר מציאות א"צ:
ט הואיל ואחר הקנה דעת האחרת מקנה דאלים קנייתו וכ"ה במפקיר שזרקו לחצר חבירו הוי כדעת אחרת מקנה: