תפילה · תפילת שמונה עשרה
א) ראוי שתתפלל תפילת שחרית ומנחה בכל יום ואם אינה יכולה תתפלל לפחות תפילה אחת, ועדיף תפילת שחרית. ואם אינה יכולה, כגון שטרודה עם ילדיה תכוין לצאת ידי חובת תפילה ב''יהי רצון'' שבברכות השחר או תאמר בקשה שיש בה שבח והודאה כדי לצאת ידי חובת תפילה.
ב) זמן תפילת שחרית- אפשר להתפלל שחרית מנץ החמה עד חצות היום ואם לא הספיקה להתפלל בתוך זמן זה לא תתפלל שחרית אלא מנחה.
ג) סדר התפילה - ברכות השחר, וברכות התורה, ואומרת פסוק ראשון של קריאת שמע בלבד ומיד לאחר מכן תפלת שמונה עשרה. וכך יצאה ידי חובת תפילה ויש הנוהגות לברך ברכות ברוך שאמר וישתבח וקריאת שמע.
ד) הרהור - אין לברך או להתפלל בהרהור הלב, אלא חייבת לבטא בשפתיים מילה במילה הן בברכות והן בתפילה. ולכתחילה תשמיע לאוזניה ואפילו רק לחשה את קריאת שמע או הברכה יצאה ידי חובה אבל אם התפללה או בירכה בהרהור הלב צריכה לחזור שוב.
ה) לכתחילה - יש להתפלל לפני שמטפלים בילדים או לכל הפחות תאמר ברכות השחר ואם אין זמן כגון שהתעוררה מאוחר וצריכה לקחת הילדים לגן מותר לה לעשות כל עיסוקיה כדי לשלוח ילדיה לגן או לתלמוד תורה וכד' ואחר כך תברך ברכות השחר ותתפלל.
ו) אכילה ושתיה - אשה הנוהגת להתפלל תפילת שחרית אסור לה לאכול קודם תפילתה ובעת הצורך יכולה להקל ולשתות תה או קפה ולאשה חלושה מותר אפילו עם מעט חלב וראוי שקודם השתיה תברך ברכות השחר.
ז) בגדים - ראוי שלא תתפלל בבגדי שינה או בסינר, אבל שאר הברכות ומזמורים מותרת לומר אפילו כשאינה לבושה כראוי ואם טורח לה להחליף והתפללה בבגדי שינה או בבגדי עבודה אינה צריכה לחזור ולהתפלל שוב.
ח) ניקיון הבגדים - תקפיד שבגדיה ומקום תפילתה יהיו נקיים בזמן התפילה ואם התפללה ומצאה טינוף עם ריח רע במקום שיכול להימצא שם רק אז חייבת להתפלל שנית כדין האיש.
ט) מקום קבוע - טוב שלכתחילה תקבע מקום קבוע בביתה לתפילה ותבדוק שאין בו ריח רע או אין בו דבר אחר היכול להפריע או להסיח את כונתה.
י) קדושת המקום - אין להתפלל במקום שיש ריח רע כגון טיטולים מלוכלכים או ריחות רעים שונים וכן כנגד אשפה שיש בה ריח רע אלא רק במקום נקי שאין בו ריחות לא נעימים.
יא) כוונה בתפילה - צריכה להתפלל בריכוז ולכן לא תתפלל כשיש תינוק הבוכה או כשיש מוסיקה ברקע או כל דבר אחר המונע התרכזות בתפילה אלא תבחר מקום בביתה שאין בו דבר המפריע את כונתה ולא מול מראה או תמונות התלויות בקיר.
יב) תשלומין - הנוהגת להתפלל בכל יום תפילה אחת אם שכחה מחמת אונס כגון שטרודה בעבודות הבית או שנרדמה ועבר הזמן ולא התפללה תפילתה הקבועה, חייבת בתשלומין ותתפלל שתי תפילות הראשונה לחובתה והשניה לתשלום על התפילה החסרה, כגון : אם שכחה להתפלל שחרית תתפלל פעמיים מנחה הראשונה לתפילת מנחה והשניה לתפילת תשלומין.
יג) תפילה ללא כוונה - כשלא כיוונה בתפילתה כגון שהיו לה הפרעות ילדים וכדו', אם כיוונה באבות או במודים יצאה ידי חובתה ואינה צריכה להתפלל שוב. ואם לא הצליחה לכוון ובדרך כלל היא מצליחה לכוון יכולה להתפלל שוב ותתנה שאם אינה חייבת להתפלל הרי זו תפילת נדבה.
סגולה בדוקה
לפני שמסיימת תפילתה בעושה שלום,
תתפלל בשפה פשוטה על הבעל, הילדים, ההורים
ועל כל מה שצריכה...
ובפרט ביום שצריכה ישועה ותראה נפלאות.
יד) כיסוי ראש - כל אישה בין רווקה ובין נשואה, צריכה לכסות ראשה בזמן התפילה, אפילו בכיסוי שאינו מכסה את כל הראש, ואם התפללה ללא כיסוי ראש אפילו במזיד אינה צריכה לחזור שוב להתפלל.
טו) קטן המפריע - אפילו שבאמצע תפילת העמידה אין לגעור בתינוקות או בקטנים המטרידים בתפילתה, מכל מקום בגמר ברכה תעשה תנועת קול, או תרמוז בידיה כדי שישתקו, ויכולה להתרחק בהליכה מבלי להפסיק, שהליכה לצורך תפילתה אינה הפסק.
טז) דיבור - בכל חלקי תפילת שחרית כגון בזמירות או בקריאת שמע, אם דיברה באמצע התפילה בשוגג ובלא כוונה כגון שגערה באחד הילדים אינה צריכה לחזור לתחילת התפילה אלא לתחילת הברכה שהפסיקה בה.
יז) הפסקה - אין להפסיק בתפילת שמונה עשרה ואם שומעת שאחד הילדים יכול לבוא לידי סכנה כגון בחשש נפילה וכד' מותר לה להפסיק אפילו בדיבור ותחזור להתפלל היכן שהפסיקה.
יח) כיוון התפילה - לכתחילה יש להיתפלל לכיוון ירושלים אבל אם אינה יודעת היכן הכיוון הנכון יכולה להתפלל לכל צד שתרצה ותכוון התפילה לאביה שבשמים.
הוי מחשב שכר מצווה כנגד הפסדה
ולפעמים בשמיים יותר חשוב
שהאם תשגיח על ילדיה היקרים
ולא תניחם לאנחות ותקרא תהילים...
יט) קטן הזקוק לשירותים - ילד קטן המבקש מאמו שתיקח אותו לשירותים והיא באמצע תפילת שמונה עשרה ומפריע כוונתה יכולה להפסיק בשתיקה ולהכניסו לשירותים ואחר כך תיטול ידיה ותמשיך היכן שהפסיקה מבלי לדבר.
כ) להניק ולהתפלל - בזמן ההנקה יכולה לומר הזמירות וקריאת שמע אבל בתפילת י''ח חייבת לעמוד.
כא) תחנון - מותר לאשה לומר וידוי ותחנון אחר תפילתה ותאמר י''ג מידות של רחמים בטעמים כבקריאה בתורה.
כב) הלל - אשה אינה חייבת באמירת הלל בראש חודש ולא בימים טובים ויכולה לומר בתנאי שאינה מברכת.
כג) טעתה בתפילותיה - כגון מוריד הגשם בקיץ, או ברכנו בחורף. או בעשרת ימי תשובה אמרה האל במקום המלך הקדוש וכו' או שלא אמרה יעלה ויבא בראש חודש דינה כדין האיש לכל דבר, וצריכה לחזור ותתנה ותאמר אם אני חייבת לחזור הריני חוזרת ומתפללת לשם חובה, ואם לאו תהיה תפלתי לנדבה.
כד) בל תשקצו - אסור להתפלל כשיש צורך דחוף להתפנות לשירותים ולכן צריכה לפני תפילתה לבדוק שאינה צריכה להתפנות לצרכיה.
כה) באמצע התפילה - אם לפני התפילה בדקה עצמה ולא היתה צריכה לשירותים ורק בתוך התפילה פתאום הרגישה צורך לשירותים יכולה לסיים תפילתה.