עניינים כללים
עבודה זרה
א) על שלוש עבירות אדם מצווה ליהרג ובל יעבור ואחת מהן היא עבודה זרה ולכן כשקונה תכשיט או פריט לבוש רהיט או כל דבר אחר צריכה לוודא שאינו נעשה לשם עבודה זרה.
ב) ספק עבודה זרה - אם יש תכשיט או בגד שנעבד או יש בו חשש שהשתמשו בו לעבודה זרה כגון פסלון או תכשיט צלב או פאה נכרית חייבת להשמידה ואסורה בהנאה.
ג) איפור קבוע - אסור לעשות כתובת קעקע וכן יש איסור חמור לקעקע איפור קבוע אפילו באופן זמני.
ד) שמש וירח - לכתחילה אין לקנות תכשיטים טבעות ועגילים שיש בהם צורות שמש וירח, ובדיעבד הנמצאים בבית אפשר להשהותן.
ה) וילונות וסדינים - ושאר כלי מיטה יש להקפיד שלא יהיו עליהם צורות של שמש וירח.
ו) בובות בעלי חיים - מותר להחזיקן בבית אפילו כקישוט וכן אריה או שור מותרים ואין צריך לפגמן.
ז) צעצועי ילדים - שבדמות בובות אדם וכד' לכתחילה יש לפגמן והמיקל להשאירן שלמות יש לו על מי לסמוך.
ח) קוסם - אין להזמין למסיבות וחגיגות של קטנים ליצנים העושים מעשי קוסם ואחיזת עיניים.
ט) שמות לילדים - יש לקרוא לילדים בשמות שאין להם משמעות זרה של גויים אלא בשמות בעלי משמעות קודש שידוע שלשמו של האדם יש השפעה מכרעת על האדם עתידו ואופי חייו.
י) קרקס ומופע להטוטים - אסור לגדולים ללכת למופעי קרקס ולהטוטים שרוב הפעמים אין בהם צניעות ורחוקים מדרכה של תורה ויש בהם איסור של מאחז עיניים מושב ליצים וכדוכל שכן שאסור לקחת הקטנים למקומות אלו שנחשפים לאביזרייהו של עבודה זרה.
יא) גן חיות - מותר לבקר בגן החיות ומצווה ללמד הקטנים איזהו בעל חיים טהור ומותר באכילה.
יב) סדינים ובגדים עם תמונות מצוירות - יש להיזהר ולא להכניס הביתה מצעים עם תמונות שאינן מתאימות לדרכה של תורה כגון שמש וירח או כוכבים ושאר דמויות המזוהות עם עבודה זרה ודומה לה.
יג) בתי עבודה זרה - איסור חמור להכנס לכנסיות של גויים וכן למנזרים למינהם ולשאר בתי עבודה זרה אפילו לשם טיול ושחוק אבל למיסגד יש מתירים להיכנס.
יד) תכשיט עם ציור של שתי וערב (צלב ) - אשה שיש לה תכשיט זהב יקר הנועד לשם נוי ותפארת וטבוע עליו כמראה צלב מותר לענוד התכשיט לשם קישוט ונוי.
טו) בגדים של עבודה זרה - בגדים המיובאים מחו''ל כגון מארצות המזרח יש לבדוק שאין בהם חשש של עבודה זרה שאם יש בהם חשש אסור של עבודה זרה אסורים בהנאה ויש להשמידם.
טז) בגדים וכלים - שיש עליהם ציור של צלב על הכפתורים או על חלק מועט של הבגד או הכלי מותר להשתמש בהם וללבשם.
יז) בגדים אדומים - לכתחילה אין ראוי ללבוש בגדים בצבע אדום וכל הדומה לצבע הזה.
יח) מכשפים - סכנת נפשות להיתייעץ עם הקוראים בכף היד או הטוענים שרואים בקפה. וכל סוגי המכשפות בר מינן, ואשה ההולכת למקום כזה צריכה לדעת שיש פעמים שבמעשה זה כל מזלה מתהפך עליה לרעה וכוחות הטומאה נדבקים בה.
יט) מקובלים - רב מקובל פירושו שהוא מוסמך מוסכם על ידי גדולי הדור ומכירים בו בחכמתו ובתורתו ויש להיזהר שלא להתקרב לכל אדם שהרחוב קורא לו מקובל.
צדקה
א) מצות עשה ליתן צדקה כפי השגת יד, וכל המעלים עיניו מן הצדקה נקרא בליעל, וכאילו עובד עבודת כוכבים. ויש ליזהר בה מאוד שכל המרחם על העניים, הקב''ה מרחם עליו. ויתן האדם על לבו שגם הוא מבקש כל שעה פרנסתו מהקב''ה, וכמו שהוא מבקש שהקב''ה ישמע שועתו כך הוא ישמע שועת עניים. וגלגל חוזר בעולם וכל המרחם על אחרים מרחמין עליו.
ב) חובת הצדקה - גם הנשים חייבות במצוות הצדקה ואשה שאינה נשואה תשתדל ליתן בסכום כולל בשנה לפחות כעשרה שקלים לצדקה ומנהג טוב להפריש בנוסף מעשר כספים מכל רווח שהשיגה.
ג) אשה נשואה - אין לה לתן צדקה או לחתום על הוראת קבע ללא רשות בעלה ולכן גבאי צדקה, מקבלין מהנשים רק דבר מועט, לפי מצב הכספי של בני הזוג ואם בעלה מוחה, שלא תיתן צדקה אסור לקבל ממנה אפילו סכום מועט.
ד) מעשר כספים - מעיקר הדין אין אשה נשואה צריכה להפריש מעשרות והנוהגת להפריש מעשר כספים צריכה לתאם עם בעלה את כספי המעשרות שמפרישה ואם יש לה ילדים מעל גיל שש שנים יכולה לנכות מכספי המעשרות לכלכלת ביתה.
ה) נדרי צדקה - ואם רוצה לתן צדקה כגון שנמצאת בשעת צרה או שיש ברצונה להתנדב תאמר בלי נדר כדי שלא יהא עליה לחיוב כנדר ואם נדרה ליתן צדקה בשעת הדחק יכולה לעשות התרת נדרים על ידי תלמיד חכם המבין ובקיא בהלכות נדרי צדקה.
ו) הפרת נדר על ידי הבעל - אשה שהתחיבה ליתן צדקה אם תצליח או תבריא ממחלתה בעלה יכול להפר לה הנדר ביום שמע ואינה חייבת ליתן הצדקה אפילו אם הצליחה.
ז) השכרת מורה פרטי - אם השכירה מלמד לבנה, צריכה לידע את בעלה ואם ידע ושתק ודאי נוח לו במה שעשתה. אבל אם בעלה מוחה לאלתר, אין במעשיה כלום.
ח) קופת צדקה - של ישיבה או אגודה מסוימת אין לקחת ממנה כסף לצדקה אחרת וקופת צדקה פרטית שאין לה שם או בעלים אפשר להתנות עליה שהצדקה תהיה לכל מטרת קודש שנחשבת לצדקה כגון תרומה לבית הכנסת או רכישהשל ספרי קודש לישיבה וגם לאנשים המקבצים נדבות.
עובדה!
מצדקה לא מפסידים
מה שאדם עושה, לעצמו עושה ,
וכמו שהוא עושה צדקה עם אחרים
כן יעשו אתו צדקה
ממרומים…
כיבוד הורים
א) אשה חייבת בכבוד ובמורא הוריה כדין האיש אפילו שאינם שומרי תורה ומצוות וכן תעמוד בפניהם ולא תשב במקומם ולא תסתור את דבריהם.
ב) אשה נשואה - אשה נשואה חייבת בכיבוד ובמורא אב ואם ורק במלאכות שיש בהם טורח ואיבוד זמן וממון פטורה. ויש לדעת שמצוות כבוד הבעל קודמת למצוות כבוד הורים ולכן כשרוצה לכבד הוריה תעשה בחכמה וכהלכה שלא תגרום למחלוקת בביתה.
ג) גרושה או אלמנה - אפילו כשיש לה ילדים וכן אשה רווקה חייבת בכיבוד הורים כדין האיש בכל הדינים.
ד) כשהבעל מתיר - אשה שבעלה מתיר לה לכבד את הוריה גם בדברים שיש בהם טורח ואיבוד ממון חייבת בכיבוד הורים לכל דבר.
ה) חמיה וחמותה - אשה חייבת בכיבוד חמיה וחמותה ואפילו אם הוריה ציוו עליה שלא לכבד חמיה וחמותה אין לה לשמוע להם.
ו) שלום בית - אם ע''י מעשה של כיבוד הוריה יש ריב ומחלוקת בינה לבין בעלה חייבת לשמוע בקול בעלה למען השלום בביתם שהרי רצון ה' שתעשה רצון בעלה.
ז) אב או אם חולה - בת שחייבת לטפל ולנקות את אביה החולה, מותר לה לסעדו ולעזור לו כל צרכו וכל שכן שיכולה לטפל באם.
ח) בת ואם - מעיקר הדין מותר לאם לטבול או להתקלח עם ילדתה בין אם הבת רווקה ובין אם היא נשואה.
ט) נישוק לאבא או לסבא - מותר לבת או לנכדה לנשק את אביה או הסבא ואפילו שכבר נשואה.
י) תספורת לאב - בת אפילו שנשואה מותרת לספר שערות ראשו של אביה כיוון שאין איסור נגיעה בין אב לבתו.
עצה יפה:
הילדים רואים כיצד ההורים מכבדים את הוריהם וכך הם לומדים כיצד לקיים מצוות כיבוד הורים...
לכן בכל היזדמנות שנמצאים ליד ההורים יש לכבד יותר ויותר אפילו רק בכדי שיראו הילדים...
מזוזה
א) אשה חייבת במזוזה כדין האיש ולכן אם גרה לבדה חייבת לקבוע מזוזה בכל המקומות שחייבו חכמים.
ב) כתיבת מזוזה - אין לאשה לכתוב מזוזה ואפילו אם כתבה והקפידה על דקדוקי הלכות המזוזה פסולה.
ג) קביעת מזוזה על ידי אשה - כשאין לה איש שיקבע לה מזוזה יכולה לקבוע מזוזה בביתה בברכה.
ד) כבוד המזוזה - יש להיזהר ולא להחליף לתינוקות ליד המזוזה משום כבוד המזוזה וכן לא להשהות טינוף ולכלוך או לעמוד בחוסר צניעות ליד המזוזה ובשעת הדחק תסמוך על הכיסוי.
ה) מטאטא או יעה - מותר להניח כלי ניקוי שאין בהם טינוף כגון מטאטא או יעה ליד מזוזה.
שמירת הלשון
א) לשון הרע ורכילות - אחד החטאים החמורים ביותר בין אדם לחבירו הם לשון הרע ורכילות.כשאדם מדבר לשון הרע הוא גורם שיקחו ממנו את כל הזכויות שעשה ויתנו לחבירו ובנוסף אין תפילתו נשמעת וגורם למזל רע וחוסר הצלחה בשלום בית ובפרנסה ואפילו כשאומרים זאת בשחוק ולא מתוך כעס או שנאה.
ב) הגדרת רכילות - כל דיבור הגורם לשנאה או ריחוק של אנשים ואפילו כשאינו דבר גנאי נחשב כרכילות שאסור לאומרו מהתורה ולכן יש פעמים שאפילו מחמאה לאשה אחת יכולה לגרום לשנאה אצל השניה.
ג) הגדרת לשון הרע - כל סיפור או דיבור גנאי אפילו על המשפחה נחשב ללשון הרע וכן אסור לספר בין החברות על ילדים שמתנהגים שאינו כהלכה ואין שום היתר לדבר לשון הרע אפילו אם האדם השני שולח לשונו ומדבר לשון הרע אסור לדבר עליו.
ד) בלי כוונה - וגם שאינה מתכוונת לגנות או לגרום לשנאה אלא אומרת בשחוק ודרך קלות ראש איסור חמור לאומרו וזהו לשון הרע של ממש בפרט כשאומרת דברי לעג וקלס כגון זלזול אחת בשניה או דברי שחוק והיתול ברבים כיושבים בחבורה וכן אין לצחוק על מנהג או לבוש אפילו בצחוק שפנימה בלב נעלבים וה' אינו מוחל על עבירות שבין אדם לחבירו.
ה) דברי אמת - ואפילו דברי גנאי שהן אמת ונכונים אסור לומר ויש להיזהר ולהזהיר בזה כיוון שרגילים לחשוב שדברי גנאי אמתיים מותר לומר וזה אינו נכון כלל.
ו) חטאי עבר - אדם שחזר בתשובה אסור להזכיר לו או לאחרים את חטאיו ובפרט לא בשעת מריבה או מחלוקת שכל אדם שחזר בתשובה הרי הוא כאדם ללא חטא ולכן אשה שבעלה חזר בתשובה על התנהגותו אסור לה להזכיר לו חטאיו בעבר.
ז) להרחיק מאיסור - מותר לאם לומר לבנותיה אל תלמדו מפלוני שמחלל שבת או מאלמונית שאינה צנועה כל שמתכונת לשם תועלת וחינוך הילד.
ח) דיבורי ילדים - כשילד חוזר מהגן או מתלמוד תורה ומספר חויותיו יש להזהירו שלא ידבר לשון הרע אבל מותר לשמוע ממנו את השמות של המפריעים לו בלימוד ולהעביר שמותיהם למחנכי הילדים.
ט) לשון הרע לתועלת - כשמבקשים ממנה להעביר מידע על אדם או חברה יש פעמים שמותר ולכן צריכה לשאול רב מוסמך כדי לדעת בוודאות שאינה נכשלת בעוון לשון הרע.
י) שמירת סוד- אסור לספר דבר שנחשב סודי ויש חשש אפילו קל ביותר שהמעורבים בסיפור אינם רוצים בפרסומו אפילו אם נחשב לשבח כגון נערה שאינה רוצה שיתפרסם הדבר שהיא עומדת בקשרי שידוכין אם סיפרה אפילו שלא נגרם נזק נחשבת למרכלת.
אמר ר' ירמיהו בר אמאי:
ארבעה כיתות אין מקבלות פני שכינה:
כת ליצים, כת חנפים,
כך שלושה דברים נפרעים מהאדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא.
עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים
ולשון הרע כנגד כולם (תוספתא פאה פ''א הלכה כ').