חגי ישראל · חג הסוכות
א) ישיבה בסוכה - אשה פטורה ממצות סוכה ואעפ''כ מקיימת מצוה כשיושבת לאכול או ישנה בסוכה אך לא תברך על ישיבה בסוכה ויש מבנות אשכנז הנוהגות לברך.
ב) בניית הסוכה - לכתחילה אשה לא תניח הסכך על הסוכה אך מותר לה לבנות הדפנות ולקשט הסוכה ובדיעבד כשהניחה הסכך, הסוכה כשרה.
ג) קישוטים - מצוה לקשט הסוכה אך יש להיזהר שלא להרחיק את הקישוטים מהסכך במרחק של יותר משלושים סנטימטר אלא תצמיד הקישוט או הפרי צמוד לסכך.
ד) אמירת תנאי - מצוה לתלות נוי סוכה וטוב שתאמר לפני תלייתם ''אני מתנה עליהם לאכלם או להשתמש בהם מתי שארצה'', או שתאמר אני צריכה ורוצה להשתמש בקישוטים כל זמן בין השמשות של החג.
ה) ללא תנאי - יש להשגיח על קישוטי הסוכה שלא יגיעו לידיהם של הקטנים שמא יבואו לטלטלם ולאוכלם לכן לכתחילה יש לתלותם במקום גבוה.
ו) פרי או קישוט שנפל - קישוטים התלויין בסכך או שתלויין בדפנות שנפלו בחג או בחול המועד ללא תנאי אסור להשתמש בהם או לאוכלם ויכולה לתלותם במקום אחר בסוכה.
ז) קישוט הסכך - מותר לקשט את הסוכה בקישוטים רבים ואפילו שהסכך לא נראה. שכל שעושה זאת לנוי הסוכה ואינו רחוק מהסוכה ד' טפחים כשר.
ח) הדלקת נרות - תדליק נרות שבת ויו''ט בתוך הסוכה אך כשחוששת מפני התינוקות או מפני סכנת הדליקה יכולה להדליק בביתה במקום שייהנו בני הבית מהנרות כגון ליד הסוכה או על אדן חלון הפונה לסוכה או במטבח.
ט) הנחת הנרות - לכתחילה אין להזיז את הנרות ממקום הדלקתן ולכן אם הדליקה בסוכה לא תשנה מקומם אלא תדליק במקום שיושארו שם.
י) קידוש - אשה לא תענה אמן אחר ברכת לישב בסוכה שבקידוש מחשש הפסק ואם ענתה אינה צריכה לברך שוב.
יא) ברכת שהחיינו - לא תברך בזמן הדלקת נרות אלא תשמע הברכה בשעת הקידוש ואם בירכה שהחיינו בהדלקת נרות לא תענה אמן על ברכת שהחיינו ששומעת הקידוש ומ''מ אם בירכה וענתה אמן לא נחשב הפסק.
יב) כבוד הסוכה - יש להיזהר ולא להשתמש בסוכה תשמיש של גנאי כגון החלפה לתינוק או הנחת כלים מלוכלכים וכן אין להניח בסוכה פח אשפה.
יג) כלי סעודה - וכן אין להדיח כלים בסוכה או להשאיר כלים מלוכלכים בסוכה משום כבוד הסוכה אלא יש לדאוג שתהיה תמיד מסודרת ונקיה.
יד) כלים חד פעמיים - יש המהדרים שאינם נוהגים להשתמש בכל ימי חול המועד בכלים חד פעמיים משום כבוד הסוכה ויש המשתמשים בכלים חד פעמיים מקושטים ומ''מ צריכים להיזהר שלא להשאירם בסוכה כשהם מלוכלכים ואם יש בהם שיורי מאכל אפשר להשאירם עד אחר ברכת המזון.
טו) סעודה שלישית- בשבת חול המועד מותר לפנות הכלים המלוכלכים מהסוכה משום כבוד הסוכה.
טז) התקשטות - כל קישוטי אשה כגון קציצת ציפורניים ותיקונן או צביעת שיער או מריחת לק ושאר תיקוני הגוף אין לעשותם בסוכה כלל.
יז) קשירת הלולב - אינה רשאית לאגוד הלולב עם הערבה והדס ויעשה זאת הבעל ואפילו אם אגדה האשה ראוי להתיר האגד ולאגוד מחדש אך להוסיף קשרים מותר לה.
יח) ארבעת המינים - נשים פטורות ממצות ארבעת המינים. והנוהגת לנענע הלולב כל ימי החג לכתחילה תאמר בלי נדר על מנהג זה כדי שלא יהפך עליה לחיוב, ולא תברך על הלולב כלל ונהגו בנות אשכנז לברך.
יט) החזרת הלולב למים - ביו''ט של סוכות מותר לאשה לקחת הלולב מיד בנה או מיד בעלה ולהחזירו למים וכן יכולה להוסיף מים אם צריך, אבל לא תחליף מים ביו''ט.
כ) החלפת מים - בחול המועד מותר ואפילו מצוה להחליף המים של אגודת ארבעת המינים כדי שישארו לחים והדורים.
כא) צניעות בסוכה - חובה על האשה להקפיד על צניעותה בתוך הסוכה יותר מבתוך ביתה ולכן אין לאשה להסיר כיסוי הראש בסוכה כלל.
כב) הורדת הקישוטים מהסוכה - מותר להוריד הקישוטים או הסדינים התלויים בדפנות הסוכה בחול המועד ויש להצניעם ולהניחם במקום המשתמר ולא להשתמש בהם.
כג) נגיסת אתרוג - יש מעוברות הנוהגות לנגוס מפיטם האתרוג ביום הושענה רבה סגולה ללידה קלה , ולכתחילה ראוי להמתין אחר שמחת תורה ואם אינה טועמת לא תברך על נגיסת הפיטם, ותתפלל שתזכה ללידה קלה ובריאה.