חגי ישראל · הלכות יום טוב
א) סעודה בערב יום טוב - משום כבוד יו''ט אין לאכול סעודה גדולה בשעות הסמוכות לחג ורק סעודה קלה מותרת כדי שבסעודת החג יהיו בני הבית רעבים ותאבים לסעודה.
ב) הדלקת נרות - צריכה להדליק נרות ביו''ט כמו בשבת ומברכת להדליק נר של יום טוב ואם חל בשבת מברכת להדליק של שבת ויו''ט.
ג) זמן הדלקת נרות ביו''ט - לכתחילה תדליק הנרות לפני השקיעה אבל אם מסיבות שונות אינה יכולה להדליק בזמן זה יכולה להדליק כל הלילה ובתנאי שתהנה לאורם כגון אכילת פירות ומגדנות וכד'.
ד) טעות בברכה - ביו''ט שחל בשבת מברכת להדליק נר של שבת ויו''ט ואם טעתה ובברכת הנרות ולא הזכירה יו''ט ובירכה להדליק נר של שבת יצאה ידי חובה וכן להיפך ואין צריכה לברך שוב.
ה) ברכת שהחיינו - אין מברכת שהחיינו בשעת הדלקת נרות ואם בירכה לא תענה אמן על ברכה זו בשעת הקידוש ובדיעבד כשענתה אינו הפסק.
ו) יו''ט שני - לכתחילה יש להכין מבעוד יום הנרות הפתילות והשמן ,ולא להמיס ולמרח הנר ביו''ט וכן לא להכניס הפתילות למצוף ובדיעבד אם לא הכינה לפני החג יש מתירים לנקות הנרות ולתקן הפתיל הצף על השמן ביו''ט ובכל מקרה תקפיד שלא להכין מיו''ט ראשון להדלקה שביו''ט שני.
ז) קידוש - כשם שנשים חייבות בקידוש של שבת כך חייבות בקידוש של יו''ט. ומוציאות את האנשים ידי חובה.
ח) אכילה ושתייה - מרגע שקיבלה על עצמה יום טוב אסורה באכילה ושתייה ואפילו מים אין לה לשתות עד הקידוש, ואם במקום שיש צורך לשתות ולאכול תקדש לעצמה.
ט) אוכל נפש - כל מלאכות האסורות בשבת אסורות ביו''ט חוץ ממלאכת אוכל נפש שהתירו לצורך יום טוב ולכן מותר להכין ולבשל ביום טוב תבשילים לצורך יו''ט ודוקא תבשילים שאם תכינם לפני החג יפגם טעמם, ולכתחילה יש להכינם שלא כדרך שעושה בימי החול אלא באופן עשיה שונה.
י) סעודות יו''ט - מצוה לכבד יו''ט כשבת, וכשם שצריך להדר ולכבד סעודות שבת בלחם משנה כך צריך גם ביו''ט, רק שביו''ט אין חיוב של שלוש סעודות אלא שתי סעודות, אחת בלילה ואחת ביום.
יא) רצה , יעלה ויבוא - אשה ששכחה ביו''ט לומר יעלה ויבוא בברכת המזון אינה חוזרת לברך שוב חוץ מברכת המזון שבליל הסדר.
יב) הבערת אש - אין להדליק אש ביו''ט ע''י גפרורים או מצית וכד' ורק העברת אש מנר לנר וכד' מותרת. ואם עברו והדליקו אש ביו''ט, מותר להנות ממנה.
יג) בשר על האש - אפילו שמותר לצלות ביום טוב בשר על האש עדיף לא לעשות כן על גחלים, בפרט שלאחר הצליה אין לטלטל הגחלים ושאר החפצים שאסורים בטלטול.
יד) כיבוי אש - אסור לכבות אש ביו''ט, וכן יש איסור לכבות הגז ע''י סגירת הברז המרכזי של הגז, אבל מותר לומר לגוי לכבות את הגז.
טו) שעון שבת - מותר להפעיל שעון שבת מלפני יום טוב כדי שיפעיל ביו''ט את התנור או מיקסר לטחינת ירקות כשיפיגו טעמם אם ירסקום מבעוד יום.
טז) הוצאה מרשות לרשות - הוצאה מותרת כל שהיא לצורך יו''ט אפילו במקומות שאין עירוב אבל אין להוציא ביו''ט לצורך מוצאי היו''ט כגון אשה שיוצאת מביתה להוריה לא תיקח איתה בגדים שצריכה להם במוצאי החג כיון שרק לצורך החג מותרת ההוצאה וכן בשאר מלאכות ביו''ט.
יז) הנמכת הלהבה - לצורך אוכל נפש מותר להנמיך אש גבוהה שבכיריים כשעושה כן כדי שלא ישרף התבשיל.
יח) כיריים - אין לכבות או להנמיך כיריים חשמליים אפילו לצורך אוכל נפש משום שזהו כיבוי ממש.
יט) כיבוי להבת הגז - אסור לכבות אש ביו''ט, ואפשר לחמם מים כדי שיגלשו ויכבו את האש, בתנאי שמשתמשת במים האלו לצורך שתיה או רחיצה.
כ) בלון גז שניתרוקן - אפשר לפתוח ברז של מיכל אחר כדי לבשל לצורך יו''ט.
כא) רחצה במים חמים - מותר לרחוץ כלים או לשטוף ידים במים חמים שהוחמו על ידי ''בויילר'' או גז לפני יו''ט,אבלביום טוב מותר רק כשהוחמו ע''י דוד שמש.
כב) תרופות - מותר להשתמש בתכשירי רפואה ואפילו אשה בריאה שמרגישה מיחושי ראש וכד' מותר לה לבלוע תרופות ביו''ט.
כג) שעון גז - מותר לכוון שעון גז כדי שיכבה הגז אחר שעה מסוימת, ואם פועל ע''י חשמל יש לשאול מורה הוראה כיון שלכל שעון יש מנגנון אחר.
כד) ריסוק ירקות - ירקות או פירות שאם ירסקו אותם מערב יו''ט טעמם יפגם מותר לרסקם ביו''ט אפילו במגרדת (פומפיה) ולכתחילה טוב שתרסק באופן שונה מהרגלה.