אור ברסלב

נשים בהלכה

ברכות

תפילה

סעודת פת

א) אחד הדברים הגורמים לחוסר פרנסה הם כאשר מזלזלים בנטילת ידים ולכן אשה שאינה נוטלת כהלכה או שאינה נוטלת כלל את ידיה לפני אכילת כזית פת גורמת לחוסר פרנסה בביתה.

ב) חיוב נטילה בברכה - כל אכילת פת של יותר מכביצה (כחמישים וארבע גרם) חייבת ליטול ידיים בברכה ואם אוכלת כזית פת (כעשרים ושבע גרם) נוטלת ואינה מברכת על נטילת ידיים, ובפרט צריכה להיזהר בשבת כשמברכת על נטילת ידיים לסעודה לאכול משקל של כביצה פת.

ג) כזית פת - אם נטלה ידים ובירכה על נטילת ידיים ואכלה רק כזית פת ולא יכולה להמשיך לאכול אין ברכתה לבטלה ולא חייבת להכריח עצמה לאכול כביצה וכן אם נטלה ידיים ללא ברכה לאכילה של פחות מכביצה ואחר כך התחרטה ואכלה יותר מכביצה אינה צריכה ליטול ידיים שוב.

ד) טעימה - אם טועמת מהתבשיל וכד' בחתיכת פת קטנה פחות מכזית אינה חייבת בנטילת ידיים ולא בברכת המזון אלא רק מברכת ברכת המוציא ויש המקפידות ליטול ידיהן ללא ברכה כשאוכלות פחות מכזית.

ה) חציצה - בנטילת ידים לפת צריכה להקפיד שלא יהא דבר חוצץ על הידיים שכל החוצץ בטבילת אשה במקוה חוצץ גם לנטילת ידיים לסעודת פת לכן תבדוק שלא יהיה דבר דבוק בציפורניים ובידיים.

ו) כלי הנטילה - כשאין כלי נטילה אפשר ליטול ידיים מבקבוק של תינוק שפרקו ממנו הפטמה או בכוס שתיה ובלבד שיחזיק רביעית מים ותשפוך על ידיה רביעית מים בבת אחת ותקפיד שהמים ששופכת על ידיה יהיו בכמות של רביעית מים ואפילו אם נשפכים באיטיות.

ז) משחת ידיים - כגון קרם ידיים שומני או ידיים המרוחות במרגרינה או שמן מאכל וכד' אם נבלע מעט בעור היד ואין בו ממשות אינו חוצץ בנטילת ידיים.

ח) צבע הלק שעל הציפורניים - אם הוא שלם ויפה ואין בו סדקים וכן צבע החינה שמורחת בכפות הידיים אינו חוצץ לנטילת ידיים לסעודה.

ט) צבע סדוק - אם צבע הלק שבציפורניים סדוק ואינו שלם וניכר שאינו עשוי ליופי חייבת להסירו כיוון שהוא חוצץ.

י) טבעות - אשה שדרכה להסיר הטבעות בשעת לישה צריכה להסיר הטבעות מהידיים כדי שלא יחצצו ובדיעבד אם הטבעת רפויה ושפכה על ידיה יותר מרביעית מים אינה צריכה לנטול ידיה שנית.

יא) ציפורניים ארוכות - לכתחילה אין ראוי לבת ישראל לגדל ציפורניים ארוכות אבל אם הן נקיות לחלוטין אינן חוצצות בנטילת ידיים.

יב) מים פסולים לנטילה - מים שנעשו בהם מלאכה כגון שחיממה או קיררה בהם בקבוק דייסא לתינוק ונעשתה בהם מלאכת החימום או קירור וכן מים ששטפו בהם כלים או ירקות ופירות או שהפשירו בהם מאכל קפוא ואפילו המים נקיים, פסולים לנטילת ידיים לסעודה ואם נטלה בהם ידיים צריכה ליטול ידיה שוב.

יג) הפסק בדיבור - בדיעבד אם דיברה בין נטילת ידיים לברכת המוציא אינה צריכה לחזור שוב על הנטילה ולא נחשב הפסק.

יד) ברכת אשר יצר - כשצריכה לברך אשר יצר וגם ליטול ידיה לסעודה תשטוף ידיה ללא כלי נטילה ותברך ברכת אשר יצר, ואחרי כן תיטול ידיה כדין נטילת ידיים לסעודה ותברך על נטילת ידיים.

טו) ניקיון הידיים בסעודה - באמצע סעודת פת אין לסרק ולסדר השערות או לגעת במקומות המכוסים בגוף ואם החליפה לתינוק ורוצה להמשיך ולסעוד פת צריכה ליטול ידיה שוב כדין נטילת ידיים לסעודה ללא ברכה.

טז) טעות בברכה - אם במקום ברכת המוציא בירכה שהכל נהיה בדברו, או בורא מיני מזונות או בורא פרי האדמה יצאה ידי חובה ואינה מברכת שוב.

יז) הפסק - אסור לדבר בין הברכה לאכילה ואם דיברה שלא מענין הסעודה חייבת לברך שוב וכן כשיוצאת ידי חובה מאדם אחר המברך אסור לה לדבר לפחות עד שלפחות תטעם ולכתחילה תאכל כזית פת ואם דיברה מעניני צרכי סעודה כגון להביא כלים או מלח לא נחשב הפסק.

יח) כשיוצאת ידי חובה - כשאינה מברכת לעצמה ומתכוונת לצאת ידי חובה בברכתו של אדם אחר חייבת להאזין בשקט אחר הברכות כגון המוציא לחם או ברכת המזון וכו' ולכוון לצאת ידי חובה ואין לה לברך עמו אפילו בלחש וצריכה לשמוע מלה במלה שאם לא כן צריכה לברך שוב.

יט) הסרת הלחם - כל מי שאינו משאיר פת על שולחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם ולכן אין להסיר המפה והלחם עד אחר ברכת המזון.

כ) פירורי הפת - אע''פ שמותר לאבד ולהשליך פרורי לחם שאין בהם כזית, יכול מעשה זה להביא לידי עניות. ולכן יש להכניס פירורי הלחם לשני שקיות וכך אפשר להניח באשפה ותשתדל לא לתלות השקית על גדר או על וו שבמכולת האשפה אלא להניח ליד או בתוך האשפה.

כא) מלח - ראוי להשאיר על השולחן מלח בזמן שאוכלים ובין לאחר הסעודה.

כב) סכין - יש הנוהגים לפני ברכת המזון לכסות הסכין או להרימו מהשולחן ומ''מ אינו מעכב את הברכה ובפרט בשבתות וימים טובים.

ידוע לכל ש...

נשמה אי אפשר להחליף ולתקן

אז, לפני שגוערים ומעליבים, כשמשקה נשפך על הרצפה

לחשוב היטב על הנזק שיכול להיגרם לנשמה

כג) הרמת שיירי מזון מהשולחן - יש להשאיר את שיירי המאכלים כגון עצמות וקליפות עד אחר ברכת המזון ויכולה לצרף כל השיירים לצלחת מרכזית אחת.

כד) ברוך הוא וברוך שמו - יש להיזהר ולא לענות ברוך הוא וברוך שמו כשמתכוונת לצאת ידי חובת הברכה מאדם אחר ואם ענתה אינה מברכת שוב ויצאה ידי חובה.

כה) זימון - נשים אינן חייבות בזימון כשאוכלות לבדן ויש הנוהגות לזמן לעצמן כאשר יושבות לבדן, ואפילו שהן עשר נשים אינן אומרות אלוהינו אבל כשאוכלות עם האנשים בסעודה כמו בערב שבת וכד' חייבות לשמוע זימון ויוצאות בזימון של האנשים.

כו) בדיעבד - אשה שבירכה ברכת המזון ונתכוונה להוציא איש ידי חובתו, ושניהם אכלו כדי שביעה, בדיעבד יצא, ואינו צריך לחזור ולברך.

כז) ברכת המזון - נשים חייבות בברכת המזון ונחלקו הפוסקים אם חיובן מדאורייתא או מדרבנן ולכן לא יכוונו להוציא ידי חובה אדם המחויב בברכת המזון מהתורה כגון שאכל משקל כביצה פת (כחמישים וארבע גרם) או שאכל כדי שביעה, אבל יכולה לכוון להוציא ידי חובה אדם שאכל פחות מכביצה או אשה אחרת וכן ילד קטן.

כח) ספק - אשה שאכלה ושבעה והסתפקה אם בירכה ברכת המזון, אינה חוזרת לברך ברכת המזון מספק, ומכל מקום טוב שתהרהר ברכת המזון בלבה.

כט) פירורי לחם - אע''פ שמותר לאבד פרורין שאין בהם כזית, מכל מקום מביא לעניות לכן יש להשתדל לאסוף את הפירורים מהשולחן ומהרצפה מיד לאחר הסעודה ולהקפיד שלא יהיו במקום בזיון.

ל) נמלים על השולחן - שולחנו של אדם נחשב כמזבח ה' ולכן אסור להרוג בע''ח ורמשים כשהם נימצאים על השולחן

לא) עד אימתי יכולה לברך - כל זמן שעדין שבעה מאותה אכילה,אפילו שעבר חצי יום מברכת ברכת המזון, ואם לא עברו שבעים ושתים דקות מסוף אכילת פת או שאר מיני פירות ומגדנות שטעמה בסעודה חייבת לברך ברכת המזון אפילו שמרגישה רעבה.

לב) ברכת המזון - טוב שתברך בפני עצמה ולא תכוין לצאת ידי חובה בשמיעת הברכה כדי שלא תסיח דעתה ואם רוצה להרויח עניית אמן תשמע הברכה ולא תתכוון לצאת ידי חובה ואחר כך תברך לעצמה.

לג) אמירת הברכות - אין להתעסק בשום עיסוק כשמברכת הברכות כגון לסדר או להרים כלים מהשולחן וחייבת להיות מרוכזת בברכה לחלוטין ובדיעבד אם בירכה וגם התעסקה בדברים אחרים יצאה ידי חובה.

לד) קטן מברך - אין אשה יוצאת ידי חובה בברכת המזון של קטן מתחת לגיל מצוות ואם אינה יודעת לברך תחזור אחריו מילה במילה.

לה) הפסק בברכה - אם תינוק בוכה באמצע ברכת המזון יכולה לגשת להשתיקו מבלי לדבר ובדיעבד אם הפסיקה בדיבור אינה צריכה לחזור לראש הברכה.

הידעת ש...

מכל אדם אפשר לבקש ולקבל והכל תלוי ב.. כיצד מבקשים.

כאשר הפניה יפה ומרככת בענווה ובחיוך

הלב נפתח ויש רצון לתת אפילו אם הבקשה קשה

זו עובדה !!!

ברכת שהחיינו

א) הרואה את בעלה, אביה, אחיה או ילדיה, וכן את חברתה האהובה עליה מאד, לאחר שעברו שלושים יום שלמים שלא התראו מברכת ברכת שהחיינו בשם ומלכות ולאחר שנה שלימה של שנים עשר חודש מברכת ברכת מחיה המתים. וכל זה בתנאי שיש בליבה אהבת אמת.

ב) כששמרה על קשר מכתבים - כשעברה שנה שלימה ושמרה על קשר מכתבים או טלפוני מברכת ברכת שהחיינו בלבד.

ג) עברה ולא בירכה - אם ראתה ולא בירכה ברכת שהחיינו אין לה לברך יותר אלא רק בפעם הראשונה מברכת.

ד) ברכה אחת על רבים - הרואה בפעם אחת את אביה ובעלה ובנה ביחד בהתאם לתנאים הנ''ל מברכת ברכה אחת שהחיינו או מחיה המתים ומכוונת על כולם.

ה) בגדים חדשים - הקונה או המקבלת בגדים חדשים כגון חליפה או חצאית ואפילו שאינה חדשה ממש אם שמחה בהם צריכה לברך שהחיינו ויכולה לברך על בגד אחד ותפטור את כולם.

ו) זמן הברכה - יש הנוהגים לברך בזמן הקניה וכבר נהגו להמתין מלברך ברכת שהחיינו רק כשלובשת בפעם הראשונה.

ז) שכחה לברך בזמן הלבישה - כל זמן ששמחה בבגד ועדיין לבושה בו בפעם הראשונה יכולה עדיין לברך אבל אחר הפעם הראשונה אינה מברכת אפילו ששמחה.

ח) מטפחת ראש - או כובע חדש אם שמחה בהם מברכת שהחיינו אפילו אם קיבלה מחברתה זה הכלל כל בגד חשוב ששמחה בו יכולה לברך ברכת שהחיינו.

ט) כשהחליפה לבגד חדש אחר- אם לבשה בגד חדש ושמחה בו ובירכה שהחיינו ואחר כך הבחינה שאינו מתאים לה כגון שאינו צנוע או קטן או רוצה להחליף צבע הבגד וכד' והחזירה לחנות והחליפה לבגד אחר אם שמחה מברכת שוב שהחיינו.

י) תכשיטי זהב - יש אומרים שאפילו שחדשים וחשובים אינה מברכת שהחיינו ויש אומרים שמברכת לכן נכון שתברך על משהו אחר שאינו שנוי במחלוקת כגון פרי או בגד חדש ותכוון לפטור אותם.

יא) תיקון בגד - הקונה בגד הדרוש תיקון בידי חייט או אומן תברך לאחר שהבגד מוכן ובשעת הלבישה בפעם הראשונה.

יב) נעליים או מגפיים - אפילו יקרים אינה מברכת על כל סוגי הנעליים ברכת שהחיינו וכן על שאר בגדים שאינם חשובים ושאין הדרך לשמוח בהם.

יג) בגדים ''יד שניה''- כשמקבלת בגדים מיד שניה או אפילו שקונה אם שמחה בבגדים אלו יכולה לברך עליהם ברכת שהחיינו אבל אם אינה שמחה בהם אינה מברכת

זהירות לא להעליב

אם ראית חברה שקנתה בגד חדש וצנוע ולדעתה

הוא יפה ומתאים והיא שואלת דעתך

עני לה מבלי להתבייש זה יפה מאוד

להתרגל ל''פרגן'' שעל זה אמרו חז''ל שמותר לשנות...

ברכת הגומל

א) חובת הברכה - בכל חולי שהייתה חולה ולא יכלה לקום מהמטה ואפילו יום אחד כגון חולי השפעת או חום גבוה או דלקת ריאות וכול' וכן אשה יולדת מהרגע שנרפאה חייבת להודות לה' על רפואתה בברכת הגומל.

ב) בעל אינו מוציא - לא תישלח את בעלה שיברך בשבילה אלא תברך בשם ומלכות לפני עשרה אנשים ובצניעות ברוך אתה... הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב, והשומעים עונים מי שגמלך טוב הוא יגמלך טוב סלה.

ג) בלילה - אשה יכולה לברך ברכת הגומל גם בלילה ויש הנוהגות לברך ברכת הגומל בפני עשרה בליל המילה ולכתחילה עדיף שיברכו ביום.

ד) זמן ברכת הגומל - מיד כשקמה מחוליה והבריאה צריכה לברך ברכת הגומל ובדיעבד יכולה לברך כל זמן שנזכרה, שכל זמן ראוי להודות על חובתה.

ה) המפלת - אשה שעברה הפלת ולד בהריונה אפילו שיכולה לברך ברכת הגומל ראוי שלכתחילה תשמע הברכה מאדם אחר שחייב בברכת הגומל.

ו) אשפוז יום - אשה שבימי הריונה שהיתה מאושפזת בבית חולים לשמירת הריון וכד' אינה מברכת הגומל כשהשתחררה ועדיין לא ילדה אלא תתכוין בברכת הגומל שאחר לידתה גם על ימי האשפוז.

ז) התעלפות - אשה שהתעלפה ללא כל חולי אלא מחולשה או בהלה אינה מברכת ברכת הגומל.

ח) ניתוח שבר/טחורים - אחר שעברה ניתוח שבר או טחורים צריכה לברך ברכת הגומל כשהחלימה.

ט) נסיעה בדרכים - הנוסעת מעיר לעיר ואפילו משך הנסיעה הלוך וחזור מצטרף לשיעור הזמן של שבעים ושתים דקות, צריכה לברך ברכת הגומל.

י) טיסה - אם משך זמן הטיסה פחות משבעים ושתים דקות אינה מברכת ברכת הגומל כדין נסיעה ברכב.

אזהרה!!!

לעולם לא עושים מצוות על חשבון אחרים..

ולכן לפני שעושים מצוה או הנהגה

יש לבדוק היטב ולברר

האם יש מישהו מבני ביתה

שבגלל הנהגתה מצטער

חוק בל יעבור

לפני השינה זה הזמן שצריכים לעשות שלום

עם הילדים עם הבעל עם ההורים

לא הולכים לישון כשיש מישהו שמרגיש פגוע מאיתנו

תוכן העניינים

נשים בהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה