פרק יז - קטעי חיזוק מהספר ''שומר אמונים'' · יח. כל השייך לבני אדם הוא בהשגחה ואפילו הקש והתבן
והיה מעשה פעם אחת אצל הצדיק רבינו צבי מזידיטשוב זי''ע בעל עטרת צבי, שהלך עם תלמידיו על הדרך, וראה עגלה טעונה תבן וקש, ונפל בכל הדרך קצת קש ותבן, ואמר לתלמידיו דעו בניי כי כל כך נפלא ההשגחה עליונה, כי התבן והקש גם כן בהשגחה עליונה איזה יפול לארץ, והאיך יפול, ועל איזה מקום יפול, וההסבר הפשוט הוא, כידוע בכפרים רגילים שעושים שם הלבנים הרכים והשרופים, ונצרך קש ותבן לצורך הטיט של לבנים, והוא בהשגחה באיזה לבינה, ובאיזה כותל יבנה, כי תלוי לפי ערך הניצוץ הקדוש שיש בו, ולאיזה בני אדם שייכים חלקי הנצוצין שיש באלו הלבנים והטיט, והוא מסודות אלקינו ברוך הוא וברוך שמו.
וכן אילן שנופלין ממנו העלין הוא בהשגחה עליונה איזה עלה תפול מקודם, ועל כמה ידרסו בני אדם, ואיזה מן העלין ישארו לבסוף, ולפעמים יש בו ניצוצין ונשמה וזה הוא תקונם, כמובא בדברי רבינו האר''י ז''ל, וסדר ואופן תקונם, איזה פרי התולעת יאכלנו, ואיזה יבוא למאכל אדם, או לצדיקים ועובדי ה', ולהבדיל לנכרים, באם הניצוצין לא הגיעו זמנם להתברר ולהכנס בחולקא דקדושה, הכל בהשגחה עליונה מדוייקת, (דברי הימים ב טז) כי ה' עיניו משוטטות בכל הארץ, וכתיב (איוב כח) קץ שם לחושך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אופל וצלמות, כי הקדוש-ברוך-הוא חוקר הכל, וגם על הניצוצין אשר בחושך וצלמות ובאבן, שכולם יתקנו ויתבררו ויתעלו.
יט. גם הפרטים שאינם שייכים לבני אדם - חיותם וקיומם מהשפעת חיותו יתברך המתמדת עליהם, דאם לא כן לא היה להם קיום כלל
ודע אחי כי גם ביתר ענינים שאין שייכים לבני אדם, ואין מגיע תועלתם לבני אדם, הגם כי מובא מאיזה קמאי שהמה מושגחים רק בדרך כלל, אבל אין הכוונה שהקדוש-ברוך-הוא מסיר השגחתו מאיזה דבר חס וחלילה, כי אין עוד מלבדו, ואין דבר שבעולם שיהא לו חיות בלתי חיות הבורא ברוך הוא, שהוא זן ומפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כנים הכל בהשגחה גדולה, רק הכוונה שאין מתנהגים בדרך נסי כבני אדם, והמה מושגחים בדרך טבע הבריאה שבכל דבר שאין מושגח בדרך נסי, כמאמר רז''ל (שבת דף נ''ג ע''ב) אדם אית ליה מזלא ובהמה לית לה מזלא, והכוונה מזלא עילאה דכולא ביה תליא, וזה כוונת רז''ל (זהר נשא דף קל''ד ריש ע''א) הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל, הוא מזלא עילאה, עיין בספר שערי אורה, וכן מה שאמרו רז''ל (יבמות דף ס''ד ע''ב) מזלא גרים, אין הכוונה המזל בפשטות חס וחלילה, רק עוונו גרים ונידון במזל העליון, כמבואר בספרי הרמ''ק ז''ל אבל הכל מושגח בהשגחה עליונה.