פרק ח - מעביד ופועליו · הֲיָדַעְתָּ?!
הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ לֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה טֶרֶם שִׁלֵּם שְׂכַר שָׂכִיר, וּבִזְמַן שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ מָעוֹת, הִתְחַסֵּד וְהָיָה לוֹוֶה מָעוֹת מֵאֲחֵרִים וּמְשַׁלֵּם לַפּוֹעֵל.
מְסֻפָּר עַל הָאַדְמוֹ"ר מִסָּאטְמֶר, רַבִּי יוֹאֵל טַיְיטְלְבּוֹיְם זַצַ"ל, שֶׁפַּעַם לִפְנֵי הַתְחָלַת תְּפִלַּת מִנְחָה שָׁאַל אֵיפֹה "הַבַּעַל מְלָאכָה" וְצִוָּה לַהֲבִיאוֹ מִיָּד. מֶה הָיָה? אוֹתוֹ הַיּוֹם הִזְמִינוֹ כְּנַגָּר לְבֵיתוֹ לְתַקֵּן אֶת הַסַּפְסָלִים שֶׁהָיוּ שְׁבוּרִים. הַנַּגָּר רַבִּי אַבְרָהָם מָן עָבַד כָּל הַיּוֹם בְּתִקּוּן הַסַּפְסָלִים, וְלִפְנוֹת עֶרֶב חָזַר לְבֵיתוֹ. צִוָּה הָרַב לַהֲבִיאוֹ וְשִׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ לְמַעַן לֹא לְהָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר, וְאַחַר כָּךְ הִתְפַּלֵּל מִנְחָה. (עולמות שחרבו)