פרק ז - מקח וממכר · הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר לִמְכֹּר דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּגָם מִבְּלִי לְהוֹדִיעַ לַקּוֹנֶה עַל הִמָּצְאוּת הַפְּגָם, אַף עַל פִּי שֶׁהִנְּךָ מוֹכְרוֹ בִּמְחִיר הַשָּׁוֶה לְעֶרְכּוֹ אַחַר הַפְּגָם. וְאִם מָכַרְתָּ חֵפֶץ שֶׁכָּזֶה, עָלֶיךָ לְהַחֲזִיר לַקּוֹנֶה אֶת דָּמָיו, וְאַף שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּדֶרֶךְ הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים. וּמַהוּ נֶחְשָׁב לִפְגָם? כֹּל שֶׁמַּקְפִּידִים בְּנֵי אָדָם לְבִלְתִּי לִקְנוֹת חֵפֶץ עִם פְּגָם כָּזֶה. (חו"מ סי' רלז סעי' יג-יד)