תשובה · כיצד להתיחס לנפילות והמעידות התוקפות מדי פעם?
הִתְיַחֲסוּת א': רַבִּים רוֹבְצִים וְקוֹרְסִים תַּחַת כֹּבֶד הַפִּתּוּי שֶׁל כֹּחַ הַמְיָאֵשׁ מֵחֲמַת הַנְּפִילוֹת הַתְּכוּפוֹת, וְזֹאת מֵחֹסֶר יְדִיעַת פְּרָט אֶחָד יְסוֹדִי אֲמִתִּי וּבָרוּר.
מִן הַשָּׁמַיִם לֹא מְבַקְּשִׁים לְנַצֵּחַ אֶלָּא רַק לִלְחֹם.
הַמֻּטָּל עָלֶיךָ הוּא רַק לְהִשְׁתַּדֵּל, יוֹתֵר נָכוֹן הַנִּצָּחוֹן שֶׁלְּךָ הוּא בְּכָךְ שֶׁתַּמְשִׁיךְ לְהִלָּחֵם וְלֹא תִּטֹּשׁ אֶת הַמַּעֲרָכָה בַּהֲרָמַת יָדַיִם שֶׁל כְּנִיעָה.
גַּם חַיָּל שֶׁנִּפְצַע בַּמִּלְחָמָה וּבְכָל זֹאת חוֹבֵשׁ אֶת עַצְמוֹ חֲבִישָׁה זְמַנִּית וּבִשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו מַמְשִׁיךְ לְהִלָּחֵם וְלֹא נוֹטֵשׁ אֶת נִשְׁקוֹ וְנִכְנַע - רָאוּי לְצִיּוּן לְשֶׁבַח גָּדוֹל עַל מְסִירוּתוֹ וְעַל נֶאֱמָנוּתוֹ.
אֵיךְ תָּבִין שֶׁהַמְבֻקָּשׁ מִמְּךָ לְנַצֵּחַ בְּכָל פַּעַם מִבְּלִי לִמְעֹד כְּלָל, וְכִי יְבַקְּשׁוּ מֵהָאָדָם דָּבָר שֶׁלֹּא יִתָּכֵן, תָּבִין בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהַמְבֻקָּשׁ הוּא לְהַמְשִׁיךְ לִלְחֹם וּלְהִשְׁתַּדֵּל וְזֶהוּ הַנִּצָּחוֹן. וְעַיִן בְּעַיִן תִּרְאֶה שֶׁבְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַנִּסְיוֹנוֹת יֻמְעֲטוּ עַד שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ לְגַמְרֵי מִמְּךָ.
הִתְיַחֲסוּת ב': שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וָקָם, הַגְדָּרַת צַדִּיק לֹא שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל, אֶלָּא שֶׁיּוֹדֵעַ לָקוּם מִנְּפִילוֹתָיו, וְאַף עַל פִּי כֵן ''לֹא גָּרַע מִצַּדִּיק עֵינוֹ''. לִמֵּד אוֹתָנוּ הַסְּטַיְיפְּלֶר (בְּמִכְתָּבָיו) כְּלָל גָּדוֹל, עֶצֶם הַקֹּשִׁי שֶׁל הַקִּימָה מֵהַנְּפִילָה - אֵין תִּקּוּן גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהוֹלֵךְ כְּמוֹ שֶׁרוֹצִים - מַצָּב שֶׁל עֲלִיָּה - קַל מְאֹד לְהִתְקַדֵּם וּלְהַמְשִׁיךְ. אוּלָם כְּשֶׁנּוֹפְלִים נִדְמֶה כְּאִלּוּ לֹא הִתְחַלְתִּי וְלֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה, וְכָל הִשְׁתַּדְּלוּתִי עַד עַתָּה הָיָה כְּאֶפֶס וְאַיִן, וְהָעֻבְדָּא, שֶׁבִּן רֶגַע חָזַרְתִּי לְמַה שֶׁהָיִיתִי, וְזוֹ טָעוּת חֲמוּרָה!
רֵאשִׁית עַיֵּן בַּתשובה הַקּוֹדֶמֶת ג' תּוֹעָלוֹת מֵהַנְּפִילוֹת, וְשֵׁנִית עֶצֶם הַקֹּשִׁי שֶׁל הַקִּימָה מִנְּפִילַת הָרוּחַ וַחֲלִישַׁת הַדַּעַת הַנִּגְרָם מֵהַכִּשָּׁלוֹן שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת קָשֶׁה מִנְּשׂוֹא, שֶׁהֲרֵי זֶה נִדְמֶה כְּאִלּוּ וְנִצְרָךְ לְהִתְעוֹדֵד וּלְהִתְחַזֵּק לִחְיוֹת מֵחָדָשׁ לְאַחַר סִכּוּי סוֹפָנִי, אָמְנָם זֶהוּ רַק דִּמְיוֹן שֶׁכֹּחַ הָרָע הַמְדַמֶּה וְהַמְפַתֶּה מְדַמֶּה לְךָ כְּאִלּוּ נִזְנַחְתָּ מֵאֵת ד' וְאֵין רְצוֹנוֹ בִּתְשׁוּבָתְךָ וְעַל כֵּן נִכְשַׁלְתָּ, וְלֹא סִיַּע הַבּוֹרֵא בְּיָדְךָ כִּי אֵין לוֹ עִנְיָן בְּךָ וְלֹא בִּתְשׁוּבָתְךָ. זֶהוּ מַחְשַׁבְתְּךָ, אוּלָם וְהָאֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה, לִרְאוֹתְךָ קָם מִמַּעֲמַקֵּי הַשְּׁאוֹל שֶׁל הַיֵּאוּשׁ וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת מֵחָדָשׁ לִתְחִיָּה, וְזֶה כָּל הַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁלּוֹ בַּנִּצָּחוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁהִנְּךָ מַפְגִּין נֶאֱמָנוּת שֶׁל בֶּן הַמַּאֲמִין בְּאָבִיו וְתוֹלֶה בּוֹ עִם כָּל אָפְנֵי מַצָּבָיו, וְאֵין תִּקּוּן גָּדוֹל מִזֶּה. וּזְכֹר כְּלָל זֶה וְהִצָּמֵד אֵלָיו וּבְכָךְ הַיֵּאוּשׁ וּנְפִילַת הָרוּחַ יְהֵא מִמְּךָ וְהָלְאָה. (וראה בספרנו ''דור התמורות'' שנתחבר במיוחד לנושא זה).