תוכחה וזכוי הרבים · כיצד מצליחים להשפיע ולזכות את הרבים?
א. אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. וּכְמוֹ שֶׁבָּא פַּעַם אֶחָד מִמְּזַכֵּי הָרַבִּים הַחֲשׁוּבִים לְאַחַד הַגְּדוֹלִים וְאָמַר לוֹ יְבָרְכֵנִי רַבֵּנוּ שֶׁאַצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ עַל הָרַבִּים, עָנָה לוֹ הָרַב: תְּבַקֵּשׁ בְּרָכָה שֶׁתְּהֵא אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, וְאָז בְּמֵילֶא דְּבָרֶיךָ שֶׁיֵּצְאוּ מִתּוֹךְ אַהֲבָה יִכָּנְסוּ לְלִבּוֹת הַשּׁוֹמְעִים.
ב. כְּשֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ לִדְרֹשׁ לָרַבִּים תֵּלֵךְ בְּמַטָּרָה לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁלָּהֶם, וְלֹא כְּדֵי שֶׁתִּזְכֶּה אַתָּה לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלְּךָ, וְאִם כַּוָּנָתְךָ תְּהֵא כְּדֵי לָחוּס עֲלֵיהֶם מֵרַחְמָנוּת וְאַהֲבָה שֶׁיִּזְכּוּ הֵם לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא - דְּבָרֶיךָ יִתְקַבְּלוּ.
ג. לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁהַדְּבָרִים יֵצְאוּ מֵהַלֵּב, וְלָכֵן עָדִיף לְדַבֵּר דְּבָרִים פְּשׁוּטִים אֲבָל מֵהַלֵּב, מֵאֲשֶׁר לְדַבֵּר דְּבָרִים מְפֻלְפָּלִים וּמְחֻכָּמִים מֵהַשֵּׂכֶל בְּלֹא לֵב, הַשּׁוֹמְעִים קוֹלְטִים אִם הַדַּרְשָׁן הוּא דּוֹרֵשׁ מֵהַלֵּב וְאִם כֵּן הוּא גַּם נָאֶה מְקַיֵּם, אוֹ שֶׁהוּא רַק יוֹדֵעַ לְדַבֵּר יָפֶה וְלִבּוֹ רָחוֹק מִדִּבּוּרָיו.
ד. כְּלָל גָּדוֹל לְהַצְלָחַת הַדַּרְשָׁן - לְהַקְדִּים תְּפִלָּה קֹדֶם הַדְּרָשָׁה, וּבִפְרָט אִם יִתְפַּלֵּל בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּנֵץ הַחַמָּה וִיכַוֵּן בְּאַהֲבַת עוֹלָם - וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל לִשְׁמֹעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְכוּ', וְכֵן בְּאַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּבְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, בְּוַדַּאי בְּעֶזְרַת ה' יַצְלִיחַ וְיַעֲשֶׂה פֵּרוֹת.
ה. לָדוּן לְכַף זְכוּת אֶת הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, וּלְדַבֵּר אֵלָיו מִתּוֹךְ רַחְמָנוּת וְהַרְגָּשַׁת כְּאֵב, וּבִפְרָט כְּשֶׁיֶּשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת לַעֲזֹר לוֹ פִיזִית בִּצְרָכָיו, בָּזֶה אֶפְשָׁר בְּקַלּוּת שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרֶיךָ נִשְׁמָעִין וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ יָבוֹא לִשְׁמָהּ.
האם ללכת לכל מקום שהנך נקרא להרצות או להשתמט מחשש בטול תורה. - האם כל אחד ראוי להוכיח ולהחזיר בתשובה?
יֵשׁ בָּזֶה ב' פְּרָטִים:
א. לְהוֹכִיחַ אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ עַל דָּבָר שֶׁנֶּגֶד הַהֲלָכָה וְכֵן אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן חַיָּב כָּל אֶחָד וְזֶה מֻטָּל עַל כָּל אֶחָד.
ב. לְהַחְזִיר בִּתְשׁוּבָה אֲנָשִׁים שֶׁעַד כֹּה הָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּשַׁעֲרֵי הַטֻּמְאָה, בְּהֶחְלֵט אֵין זוֹ עֲבוֹדַת כָּל אֶחָד. וּבַעֲבוֹדָה זוֹ יֶשְׁנָהּ גַּם סַכָּנָה, לֹא כָּל אֶחָד מְסֻגָּל לְהִתְמוֹדֵד עִם שְׁאֵלוֹת כַּפְרָנִיּוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסִיּוֹת, וּלְהִשָּׁאֵר אֵיתָן שֶׁלֹּא יִדְבַּק בּוֹ מְאוּמָה מֵאוֹתָהּ מִינוּת. וְאַגַּב, יָדוּעַ לִי סִפּוּר בְּאֶחָד שֶׁהִכְנִיס תָּמִיד עַצְמוֹ בָּעֳבִי הַקּוֹרָה שֶׁל שְׁאֵלוֹת מְסֻבָּכוֹת מִכּוֹפְרִים, וּלְבַסּוֹף יָרַד מֵאֱמוּנָתוֹ לְגַמְרֵי. וּבְ''שׁוֹמֵר אֱמוּנִים'' מֵבִיא שֶׁזּוֹ סַכָּנָה גְּדוֹלָה וְרַק מְיֻחָדִים בִּנְשָׁמָה מְיֻחֶדֶת מְסֻגָּלִים לְכָךְ, וּבִפְרָט יֵשׁ לִזָּהֵר הַמַּחְזִיר בִּתְשׁוּבָה - מִשְׁפָּחוֹת, שֶׁלֹּא יִדְבַּק בְּיָדוֹ הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה מִנָּשִׁים חִלּוֹנִיּוֹת לְבוּשׁוֹת בִּפְרִיצוּת וְכוּ' שֶׁלֹּא יֵצֵא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ.