יום הלדת · מה ראוי לאדם לעשות ביום הלדתו?
הַ''חֲתַם סוֹפֵר'' (שו''ע או''ח סימן תקס''ח) כָּתַב: ''יוֹם הַיָּארְצַיְט שֶׁל הָאָדָם הוּא יוֹם הַדִּין לוֹ, וְצָרִיךְ תִּקּוּן. כָּל שֶׁכֵּן יוֹם הַהֻלֶּדֶת - יוֹם בִּיאָתוֹ לָעוֹלָם, וַדַּאי שֶׁהוּא הַתְחָלַת חֶשְׁבּוֹן וְרֹאשׁ שְׁנָתוֹ לָעוֹלָם''.
וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יִישַׁן בְּאוֹתוֹ יוֹם, כִּי אִם לַעֲסֹק בִּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה בַּחֲרָטָה עַל הֶעָבָר וְקַבָּלָה עַל הֶעָתִיד, וְכוּ', וְאָז עוֹמֵד לוֹ סְגֻלַּת הַיּוֹם לְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית וּלְהַצְלִיחַ בְּקַבָּלָתוֹ עַל הֶעָתִיד, כִּי מַעֲשֵׂה הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן (שֶׁל הַשָּׁנָה - יוֹם בּוֹ נוֹלַד) מַנִּיחַ יְסוֹד עַל יוֹם זֶה לְעוֹלָם, כְּמוֹ קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, וּכְפִי שֶׁיִּנְהַג בְּיוֹם זֶה יוֹעִיל לוֹ לְכָל הַשָּׁנָה.
וּמוּבָא בְּסֵפֶר ''מְלִיצֵי אֵשׁ'' (עמ' נד): שֶׁבְּיוֹם זֶה יְבַקֵּשׁ מֵה' בַּקָּשׁוֹתָיו שֶׁיַּעֲלֶה בְּתוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וּכְמוֹ כֵן שֶׁיֵּלֵךְ לְצַדִּיקִים שֶׁיְּבָרְכוּהוּ.
וְכֵן יַרְבֶּה בִּצְדָקָה בְּיוֹם זֶה (צדקה לחיים מערכת עיי'ן סעי' תקנ''ו להגר''ח פלאג'י).
וּבְיוֹם זֶה יֵשׁ לְקַבֵּל הָאָדָם עַל עַצְמוֹ קַבָּלוֹת, וְלַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עִם עַצְמוֹ עַל מֶחְדָּלָיו וּלְקַבֵּל עָלָיו לְשַׁפֵּר מַעֲשָׂיו (''אורחות דוד'' עמ' נ''ט)
וּמְסֻפָּר עַל הַ''כְּתַב סוֹפֵר'' הָיָה נוֹהֵג לְסַיֵּם מַסֶּכֶת בְּכָל יוֹם הֻלֶּדֶת שֶׁלּוֹ (חוט המשולש).
וּבַהַקְדָּמָה לְסֵפֶר ''כְּתַב סוֹפֵר'' עַל הַתּוֹרָה (אוהל לאה עמ' 49) מוּבָא שֶׁהַחֲתַם סוֹפֵר בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל נ''ד לְחַיָּיו מְצָאוּהוּ גּוֹעֶה בְּכִיָּה גְּדוֹלָה, בְּאָמְרוֹ: בֶּן דָּ''ן שָׁנָה אָנֹכִי, וְדָן אָנֹכִי אֶת עַצְמִי עַל אֲשֶׁר אֵין בִּי לֹא תּוֹרָה וְלֹא חָכְמָה וְכוּ', וּכְשֶׁשְּׁמָעוֹ תַּלְמִידוֹ - בָּכָה גַּם הוּא בְּאָמְרוֹ אִם בָּאֲרָזִים כָּךְ יֵשׁ לִבְכּוֹת, מַה יַּגִּידוּ אֲזוֹבֵי הַקִּיר.