השראת שכינה
מהו ענין השראת שכינה בבית המקדש, והלא מלא כל הארץ כבודו?
הָאָדָם בָּעוֹלָם נָתוּן בְּמִלְחָמָה פָּנִים וְאָחוֹר, הַמִּלְחָמָה עִם מַרְאֵה הָעֵינַיִם הוּא קָשֶׁה, שֶׁהֲרֵי הָעַיִן מַרְאָה לָאָדָם מִקְרִיּוּת וְטִבְעִיּוּת, הָאָדָם נָתוּן וְטָבוּעַ בְּבֹץ שֶׁל מִינוּת, שֶׁהֲרֵי עֶצֶם הַמֻּגְבָּלוּת שֶׁהָעוֹלָם וְהָאָדָם מֻרְכָּבִים מִמֶּנּוּ, מֻגְבָּלוּת גּוּף זְמַן וּמָקוֹם, זֶהוּ הֲרֵי מֻגְבָּלֻיּוֹת שֶׁל חֹמֶר, כְּמוֹ כֵן כָּל מַהֲלַךְ חַיֵּי הָאָדָם בְּכָל מְאֹרְעוֹתָיו בְּדֶרֶךְ סִבָּה וּמְסוֹבֵב, אִם זֶה פַּרְנָסָתוֹ, בְּרִיאוּתוֹ, הַכֹּל בְּדֶרֶךְ טִבְעִית, וְהָאָדָם צָרִיךְ לְהִלָּחֵם עִם מַרְאֵה עֵינָיו וּלְהַאֲמִין שֶׁיֶּשְׁנָהּ הַנְהָגָה עֶלְיוֹנָה הַקּוֹבַעַת לְפִי נְתוּנִים שׁוֹנִים לַחֲלוּטִין אֶת אֲשֶׁר יְאָרַע לוֹ מֵאֲשֶׁר הַנְּתוּנִים שֶׁרוֹאֶה לְמוּל עֵינָיו שֶׁהֵמָּה טִבְעִיִּים וּמִקְרִיִּים.
וּבְכֵן עַל עוֹלָמֵנוּ זֶה פָּרוּשׂ מַעֲטֶה טֶבַע הַמְכַסֶּה מֵעֵינֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם אֶת הַהַנְהָגָה הָאֱלֹקִית, וּשְׂמִיכָה זוֹ הַפְּרוּסָה עַל עֵינֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם מְתַעְתַּעַת בָּהֶם לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁקֶר.
מֶה עָשָׂה הַקָּבָּ''ה? חָשַׂף חַלּוֹן בְּאוֹתָהּ שְׂמִיכָה הָעוֹטָה וּפְרוּשָׂה עַל הַבְּרִיאָה, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם יוּכַל הָאָדָם לְהַבִּיט אֶל הָאֱמֶת, וְזֶהוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם שָׁרְתָה שְׁכִינָה, וּבְמֵילֶא הַהַנְהָגָה שָׁם הָיְתָה נִסִּית לְלֹא טֶבַע כְּלָל. וְכַמְבֹאָר בַּמִּשְׁנָה בְּאָבוֹת (פ''ה) עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּבַיִת רִאשׁוֹן, עיי''ש הֵיאַךְ כָּל נֵס כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְלַמֵּד אֱמוּנָה, וְשָׁם הֶרְאָנוּ הַבּוֹרֵא מַה בְּעֶצֶם מֻנָּח מִבַּעַד לְמַעֲטֵה הַטֶּבַע הַפָּרוּשׂ עַל הַבְּרִיאָה, כִּי הַמְפֹרָשׁ יְגַלֶּה עַל הַסָּתוּם.
וְהוּא הַמּוּבָא בזוה''ק (ח''ב קמ) עיי''ש שֶׁלֹּא נִתְחַזְּקוּ וְשָׂמְחוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַקָּבָּ''ה גַּם לְאַחַר כָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה הַקָּבָּ''ה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּבְקַבָּלַת הַתּוֹרָה רַק כַּאֲשֶׁר נִצְטַוּוּ עַל עֲשִׂיַּת הַמִּשְׁכָּן וְאָז נִתְחַזְּקוּ וְשָׂמְחוּ בּוֹ, כִּי קֹדֶם לָכֵן הָיוּ חֲרֵדִים הֵיאַךְ יְקַיְּמוּ הַמְּשִׂימָה שֶׁל שְׁמִירַת הַתּוֹרָה, וְהַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אַחַר שֶׁהָעוֹלָם פָּרוּשׂ בְּמַעֲטֶה הַמַּתְעֶה, אוּלָם כְּשֶׁנִּתְבַּשְּׂרוּ עַל ''וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם'' כָּאן הִזְרִיחַ לָהֶם הַבּוֹרֵא אוֹר לְתוֹךְ מַעֲבֵה הַחֹשֶׁךְ וְהֵאִיר לָהֶם, וְלָכֵן רַק אָז שָׂמְחוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּהַקָּבָּ''ה שֶׁהִנֵּה וְנִמְצָא פִּתְרוֹן-מָה בְּמַכַּת הַחֹשֶׁךְ וְהַהֶסְתֵּר הַמַּסְתִּיר אֶת הַשְׁגָּחַת ה' בְּעוֹלָמוֹ.
מדוע בקש משה שלא תשרה שכינה על אמות העולם כמבאר בגמרא (ברכות ז ע''ב) וכי מה בכך שתשרה שכינה גם אצלם?
בְּמִצְוַת הָאֱמוּנָה יֶשְׁנָם ב' סְעִיפִים, הָאֶחָד לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּת ה', וְהַשֵּׁנִי לְהַאֲמִין בְּיִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ הַבִּלְעָדִית, וּלְנַטְרֵל אֶת כָּל הַמְאֹרָעוֹת מֵהַסִּבּוֹת וְהַגּוֹרְמִים הַטִּבְעִיִּים וּלְיַחֲסָם לַבּוֹרֵא בִּלְבַד הַמַּנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּהַנְהָגַת מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, אֶלָּא שֶׁמַּלְבִּישָׁהּ בְּגוֹרְמִים טִבְעִיִּים.
סָעִיף א' שֶׁבָּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּת ה' שַׁיָּךְ גַּם לְגוֹי, אוּלָם סָעִיף ב' לְהַאֲמִין בְּיִחוּד ה' וְשֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, זֶהוּ ''הַשָּׂגָה'', שֶׁאֲפִלּוּ בְּעַם יִשְׂרָאֵל מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת יֵשׁ בֵּין כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי בְּדַרְגַּת אֱמוּנָתוֹ בָּזֶה.
מַטְּרַת הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּקְדָּשׁ בֵּאַרְנוּ בַּתשובה הַקּוֹדֶמֶת, שֶׁהוּא לִהְיוֹת לָנוּ לְעֵזֶר וְלַסִּיּוּעַ לְהַמְחָשַׁת הַהַנְהָגָה הַנִּסִּית הַקַּיֶּמֶת מִבַּעַד לְמַעֲטֵה הַטֶּבַע הַפָּרוּשׂ עַל הַבְּרִיאָה. לַגּוֹיִים אֵין כֵּלִים לְהַשָּׂגַת אֱמוּנָה זוֹ כְּלָל, וְאֵינָם שַׁיָּכִים בָּהּ, וּלְכָךְ בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁגַּם אִם יֶשְׁנָם אוּלַי יְחִידִים בַּגּוֹיִים הָרְאוּיִים לְכָךְ, אָמְנָם זֶה עֲדַיִן בְּרָמָה נְמוּכָה, וְאֵינוֹ שָׁוֶה הָרֶוַח שֶׁיִּהְיֶה לַגּוֹיִים בְּאִם תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה אֶצְלָם לְעֻמַּת נֶזֶק הַגָּדוֹל שֶׁיִּגָּרֵם מִכָּךְ לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּכָךְ שֶׁהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה כְּבָר לֹא תִּהְיֶה יִחוּדִית וּסְגֻלִּית אֶצְלָם שֶׁהוּא מַה שֶּׁיַּפְעִיל וִירַגֵּשׁ אוֹתָם לִרְאוֹת הָכֵיצַד הֵם עַם הַמֻּבְחָר, וְכַנֶּאֱמָר: וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ הֲלֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ. לָכֵן בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה שֶׁתִּשָּׁאֵר עִנְיַן הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה יִחוּדִית וּסְגֻלִּית אֵצֶל עַם יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, כִּי הָרֶוַח - אִם יִהְיֶה בִּכְלָל לַגּוֹיִים מִמֶּנּוּ, הֲרֵי הוּא עַל חֶשְׁבּוֹן נֶזֶק גָּדוֹל שֶׁיִּגָּרֵם בְּכָךְ שֶׁתִּתְבַּטֵּל יִחוּדִיּוּת זוֹ שֶׁל הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה דַּוְקָא בְּיִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁיָּכוֹל מִטַּעַם זֶה לְהָרִים קַרְנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּעֵינֵי הַגּוֹיִים וּבְעֵינֵי עַצְמָן.
היום שאין לנו בית המקדש היאך נביט על האור השורר מבעד למעטה הטבע הפרוש מעלינו המחשיך את אור ה'?
אִיתָא בִּכְתֻבּוֹת (קי''א ע''ב) ''וּלְדָבְקָה בּוֹ'' - וְכִי אֶפְשָׁר לִדָּבֵק בַּבּוֹרֵא? וַהֲלֹא הַבּוֹרֵא אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא, אֶלָּא הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים. עַתָּה שֶׁחָרַב הַמִּקְדָּשׁ יֵשׁ לָנוּ לְהִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְגַלּוֹת אֶת אוֹר ה' בֶּאֱמֶת הַמְכֻסֶּה מֵעֵינֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם מִשּׁוּם מַעֲטֵה הַטֶּבַע הַפָּרוּשׂ עַל הַבְּרִיאָה.
כְּשֶׁרוֹאֶה הָאָדָם אֶת הֶחָכָם דָּבוּק בַּה', וְקָשׁוּר בְּכָל לִבּוֹ נַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ לְאוֹתָהּ אֱמוּנָה שֶׁל ''אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ'', מִתְחַזֵּק אַף הוּא.
וּכְמוֹ כֵן אֹפֶן נוֹסָף שֶׁנּוּכַל לְהַכִּיר בְּהַשְׁגָּחַת ה' וּנְשַׁקֵּר אֶת הַמִּקְרֶה וְהַטֶּבַע הַיּוֹם בְּיָמֵינוּ הוּא בְּכָךְ שֶׁנִּתְיַחֵד בְּמַחְשַׁבְתֵּנוּ עִם אוֹתָן תְּקוּפוֹת שֶׁבָּהֶם חָזִינוּ בְּמוֹ עֵינֵינוּ הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ, וּבְכָךְ שֶׁהָאָדָם מְשַׁחְזֵר לְעַצְמוֹ אֶת כָּל נִסֵּי ה' שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ, מֵהֶם חוֹזֵר לָאֱמֶת, לְהַבִּיט וּלְהִתְבּוֹנֵן שֶׁאֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ כְּלָל, וְיַצְלִיחַ לְאַפֵּס אֶת כָּל הַכֹּחוֹת וְהַגּוֹרְמִים הַנִּרְאִים לָעַיִן, וּלְיַחֵס הַכֹּל לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְהֵמָּה מִלּוֹתָיו הַזָּהָב שֶׁל הָרַמְבַּ''ם: ''לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם''.
לשם מה נצרך בית מקדש אחר שישנה לנו כבר תורה ומצוות המנחה אותנו היאך לנהג?
נִסֵּי ה' עִמָּנוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הָלְכוּ וְגָדְלוּ בְּאֵיכוּתָן וּבִנְחִיצוּתָן, עֶשֶׂר מַכּוֹת, לְאַחַר מִכֵּן טְבִיעַת הַמִּצְרִים בַּיָּם, לְאַחַר מִכֵּן הַתַּכְלִית שֶׁהִיא קַבָּלַת הַתּוֹרָה, אוּלָם לְאַחַר קַבָּלַת הַתּוֹרָה רָאָה הַבּוֹרֵא שֶׁעֲדַיִן כָּל קַבָּלַת תּוֹרָה זוֹ בְּסַכָּנָה עֲצוּמָה, וְהִיא מִשּׁוּם שֶׁאָכֵן מֵעַתָּה יוֹדְעִים יִשְׂרָאֵל מַה תַּפְקִידָן בְּעוֹלָמָן מָה אָסוּר וּמַה מֻּתָּר, אוּלָם אִם כָּל יְהוּדִי יְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה יְחִידִי בַּכְּפָר אוֹ בָּעֲיָרָה אוֹ בָּעִיר בָּהּ הוּא נִמְצָא, תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה, מִיִּשְׂרָאֵל, וְיִרְבּוּ הַטָּעֻיּוֹת בַּהֲבָנַת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, וְלָכֵן נִצְרַךְ שֶׁיְּהֵא מָקוֹם הַמְאַחֵד וּמְגַבֵּשׁ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד לְכִוּוּן אֶחָד, וְאָז יִתְקַבְּצוּ כָּל יִשְׂרָאֵל יַחַד, יִרְאוּ כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ הֶחָזָק בַּעֲבוֹדַת ה', וְאָז יְקַבְּלוּ כֹּחַ כָּל אֶחָד לְהַשְׁלִים אֶת הַמֶּסֶר אֵצֶל עַצְמוֹ, וּבִכְלָל כָּל עֶצֶם הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה יִתְחַזְּקוּ בְּלִבּוֹתָם בִּרְאוֹתָם שֶׁאֵינָם יְחִידִים בֶּאֱמוּנָתָם אֶלָּא כָּל יִשְׂרָאֵל יַחַד בְּאוֹתָהּ אֱמוּנָה וּבְאוֹתָהּ מָסֹרֶת.
וְהַפִּתְרוֹן לְכָךְ ביהמ''ק, לְשָׁם יִתְקַבְּצוּ בְּג' רְגָלִים, לְשָׁם יְכַוְּנוּ לִבָּם וְדַעְתָּם בִּתְפִלָּתָם. מִשָּׁם יֵצְאוּ קָרְבָּנוֹת לְכַפֵּר עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר וְיָחִיד. וּבְכָךְ יְהֵא הַכֹּחַ כֹּחַ שֶׁל צִבּוּר וְלֹא שֶׁל יָחִיד, וְכֹחַ שֶׁל צִבּוּר עָצוּם הוּא לְאֵין שִׁעוּר מֵאֲשֶׁר כֹּחוֹ שֶׁל יָחִיד.
וְהוּא עִנְיַן בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁלְּשָׁם מִתְקַבְּצִים עַם יִשְׂרָאֵל לְתוֹרָה וּתְפִלָּה, נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ שֶׁלֹּא הָיָה עִנְיָן שֶׁל צִבּוּר בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא שֶׁעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מֻטָּל לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה לְעַצְמוֹ, הֲכִי הָיָה נִשְׁאָר מִתּוֹרָתֵנוּ זֵכֶר?! זֶהוּ כֹּחָן שֶׁל צִבּוּר לְהִתְאַחֵד יַחַד וְלַעֲבֹד אֶת ה' יַחַד.
וּבִפְרָט בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, שֶׁהַנָּבִיא מַלְאָכִי כְּשֶׁרָאָה אֶת הַצָּרוֹת וְהַגָּלוּת שֶׁל עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא וְהַסַּכָּנָה שֶׁל שִׂנְאַת הַתּוֹרָה, עֲצָתוֹ הָיְתָה בִּדְבַר ה' - אַחַת: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמַע.