העוון ותקונו בגלגול · האם הגלגול הוא רק באנשים פרטיים או גם בדורות שלמים?
הַגִּלְגּוּל הוּא גַּם בְּדוֹר שָׁלֵם שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל בְּדוֹר אַחֵר.
וּלְהָבִין זֹאת, אַעֲתִיק לְךָ דִּבְרֵי הָאֲרִ''י זַ''ל מִסֵּפֶר הַכַּוָּנוֹת בִּדְרוּשֵׁי הַפֶּסַח, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ''הִנֵּה נוֹדַע מַה שֶּׁאָמְרוּ זַ''ל, כִּי אוֹתָם הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, דּוֹר אֱנוֹשׁ וְדוֹר הַפַּלָּגָה, סִלְּקוּ אֶת הַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה בְּרָקִיעַ שְׁבִיעִי מֵחֲמַת עֲווֹנוֹתָם. וְדַע, כִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁל שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם הָיוּ בְּחִינַת אוֹתָם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל קֶרִי שֶׁהוֹצִיא אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּאוֹתָם ק''ל שָׁנִים עַד שֶׁלֹּא נוֹלַד שֵׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בְּגִלְגּוּל בְּדוֹר הַמַּבּוּל, וְלָכֵן הָיוּ גַּם הֵם מַשְׁחִיתִים זַרְעָם עַל הָאָרֶץ, כְּעֵין הַשֹּׁרֶשׁ אֲשֶׁר מִשָּׁם נוֹצְרוּ וְחֻצְּבוֹ עַד שֶׁנִּמּוֹחוּ, וְאַחַר כָּךְ הֵם עַצְמָם חָזְרוּ וְנִתְגַּלְגְּלוּ בְּדוֹר הַפַּלָּגָה, וַעֲלֵיהֶם כְּתִיב: 'וַיֵּרֵד ה' לִרְאוֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם''', וְגַם אָז הוֹסִיפוּ לַחְטֹא עוֹד לִמְרֹד בָּעֶלְיוֹן, אֲבָל לֹא הָיוּ בְּאוֹתוֹ עָווֹן הָא' שֶׁל הַשְׁחָתַת זֶרַע כְּדוֹר הַמַּבּוּל. וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע כִּי עִנְיַן הַנְּשָׁמוֹת הֵם כְּעִנְיַן הַזָּהָב הַנּוֹצָר בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה, וּכְשֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתוֹ הוּא מָלֵא טִנּוּף וְסִיגִים, דָּבָר אֲשֶׁר לֹא יְשֹׁעַר, וְלֹא תֹּאַר זָהָב לוֹ וְלֹא הָדָר, עַד יִתְחַכֵּם הַצּוֹרֵף לְהַגּוֹת סִיגִים מִכֶּסֶף פַּעַם אַחַר פַּעַם זִכּוּךְ אַחַר זִכּוּךְ, לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וּבְכָל זִכּוּךְ מִזְדַּכֵּךְ לְאַט לְאַט, עַד אֲשֶׁר כָּל הַסִּיגִים נִפְרָדִים מִן הַזָּהָב, וְאַחַר כָּךְ נִכָּר הֱיוֹתוֹ זָהָב. וְכֵן הָעִנְיָן בַּנְּשָׁמוֹת, כִּי בְּחֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְעָרֵב טוֹב בְּרַע, וּבִפְרָט בַּנִּיצוֹצוֹת הָאֵלּוּ שֶׁל הַקֶּרִי שֶׁהוֹלִיד בְּק''ל שָׁנִים. וּכְבָר נִתְבָּאֵר אֶצְלֵנוּ בִּדְרוּשׁ שְׁכִיבַת הַלַּיְלָה שֶׁעַל הַמִּטָּה כִּי נִיצוֹצוֹת הַקֶּרִי הֵם חֲשׁוּבוֹת מְאֹד וּקְדוֹשׁוֹת, אֶלָּא שֶׁיּוֹצְאִים וּמִתְעָרְבִים בַּקְּלִפּוֹת, וּצְרִיכִים בֵּרוּר אַחַר בֵּרוּר לְתַקְּנָם, ועד''ז הָיוּ אֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת הוֹלְכוֹת וְנִתְקָנוֹת לְאַט לְאַט, עַד אֲשֶׁר הִתְחִילוּ לְהִתָּקֵן וּלְהַרְאוֹת בְּחִינַת הַזָּהָב שֶׁבָּהֶם, וְזֶה הָיָה בְּדוֹר מִצְרַיִם. וּבָזֶה תָּבִין טַעַם נָכוֹן לָמָּה נִגְזַר עֲלֵיהֶם אוֹתוֹ הַשִּׁעְבּוּד הַקָּשֶׁה שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ - כִּי כְּנֶגֶד מַה שֶּׁחָטְאוּ בְּדוֹר הַמַּבּוּל לְהַשְׁחִית אֶת זַרְעָם, נִגְזַר עֲלֵיהֶם 'כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, דֻּגְמַת עֹנֶשׁ הַמַּבּוּל עַצְמוֹ. וּכְנֶגֶד מַה שֶּׁחָטְאוּ בְּדוֹר הַפַּלָּגָה 'הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים כוּ'', נֶאֱמַר 'וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים כוּ'''.