הלכות צניעות כלליים הנוגעים לכל מקום · מה הם גדרי שאר מיני נגיעה?
א. אָסוּר מִן הַתּוֹרָה לְאִישׁ לִגַּע בְּאִשָּׁה [וְכֵן אִשָּׁה בְּאִישׁ] בְּדֶרֶךְ חִבָּה, וְאִם הִיא אֵשֶׁת אִישׁ אוֹ פְּנוּיָה גְּדוֹלָה (שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וִסְּתָהּ), הֲרֵי זֶה בְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. (כמבואר בשו''ע אה''ע (סימן כא סעי' א') וכן בשו''ע יו''ד (סימן קנ''ז סעי' א') שגם על אביזריהו דג''ע צריך האדם למסור נפש, ומכל מה שמקרב לעריות יש למסור נפש אף על הקורבה).
ב. אָסוּר מִדְּרַבָּנָן לְאִישׁ לִגָּע בְּאִשָּׁה, אוֹ אִשָּׁה בְּאִישׁ, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ חִבָּה, אִם לֹא בְּעֵת הַצֹּרֶךְ כְּגוֹן אִשָּׁה שֶׁצְּרִיכָה טִפּוּל ע''י רוֹפֵא, [אוֹ בִּשְׁעַת סַכָּנָה ח''ו].
ג. מְסִירוּת חֵפֶץ מֵאִישׁ לְאִשָּׁה אוֹ מֵאִשָּׁה לָאִישׁ מֻתָּר מִן הַדִּין, אַךְ יִזָּהֲרוּ מְאֹד שֶׁלֹּא יִגְּעוּ זֶה בָּזֶה, שֶׁזֶּהוּ בִּכְלָל נְגִיעָה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.
ד. מִצַּד זְהִירוּת, יֵשׁ מַחְמִירִין גַּם בִּמְסִירַת חֵפֶץ מִיָּדוֹ לְיָדָהּ אוֹ מִיָּדָהּ לְיָדוֹ.
ה. עֵצָה טוֹבָה:
כְּדֵי לִמְנֹעַ אִי-נְעִימוּת, רָאוּי וְהָגוּן לְהַתְנוֹת בִּמְפֹרָשׁ בִּתְקוּפַת תְּחִלַּת עֲבוֹדָתָם שֶׁלֹּא יִמְסְרוּ חֲפָצִים מִיָּד לְיָד.
הַנִּסָּיוֹן מֵעִיד בְּמִשְׂרָדִים שֶׁכְּשֶׁמְּעַיְּנִים בְּיַחַד עַל הַמַּחְשֵׁב בָּאִים לִידֵי נְגִיעָה, וּמֵהַנָּכוֹן לְהַנְהִיג שֶׁיַּעַמְדוּ זֶה מִזֶּה בְּמֶרְחָק צָנוּעַ.
ו. הַחֲזוֹן אִישׁ ז''ל פָּסַק שֶׁנְּתִינַת יָד לְאִשָּׁה [לְחִיצַת-יָד] בֵּין לְאֵשֶׁת אִישׁ וּבֵין לִפְנוּיָה הֲרֵי זֶה בִּכְלַל נְגִיעָה בְּדֶרֶךְ חִבָּה, וְהוּא בְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, וְכֵן הוֹרוּ שְׁאָר גְּדוֹלֵי הַפּוֹסְקִים.
ז. לִפְעָמִים יִקְרֶה שֶׁנִּפְגָּשִׁים בַּאֲנָשִׁים אוֹ נָשִׁים חִלּוֹנִיִּים אוֹ גּוֹיִם, שֶׁהַדֶּרֶךְ אֶצְלָם לְהוֹשִׁיט יָד זֶה לָזֶה, וְהָעֵצָה בָּזֶה לוֹמַר בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד שֶׁאֶצְלֵנוּ אֵין נוֹהֲגִים לְהוֹשִׁיט יָד אֲפִלּוּ קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה מִטַּעֲמֵי הַדָּת, וְהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁיִּתְחַשְּׁבוּ בָּזֶה מְאֹד.
וְהַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל קַנְיֶיבְסְקִי כָּתַב בְּמִכְתָּבוֹ (קרינא דאיגרתא ח''א מכתב קס''ב): וּמַה שֶּׁכָּתַבְתָּ דְּכַאֲשֶׁר אִשָּׁה מַגִּישָׁה מִקֹּדֶם יָדָהּ יֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם מַלְבִּין בָּרַבִּים אִם לֹא יַחְזִיר לָהּ יָד, חַס וְשָׁלוֹם לוֹמַר כֵּן, דַּאֲפִלּוּ וַדַּאי תִּתְבַּיֵּשׁ בָּרַבִּים אֵין בָּזֶה שׁוּם צַד הֶתֵּר בַּמֶּה שֶׁהָאֶחָד יִתְבַּיֵּשׁ מֵחֲמַת מְנִיעַת הָעֲבֵרָה, וְכַמּוּבָן שֶׁכֵּן הַדָּבָר לְהֶפֶךְ גַּם כְּשֶׁאִישׁ מַגִּישׁ קֹדֶם יָדוֹ לָאִשָּׁה לֹא תָּחוּשׁ הָאִשָּׁה לְהַלְבָּנַת פָּנָיו וּמְחֻיֶּבֶת הִיא לְהִמָּנַע מִנְּתִינַת יָד.
ח. כְּשֶׁצְּרִיכִין אִישׁ וְאִשָּׁה לִמְסֹר אֵיזֶה חֵפֶץ זֶה לָזֶה, עֲלֵיהֶם לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא יַעַמְדוּ בְּקֵרוּב זֶה לָזֶה שֶׁיּוּכְלוּ ח''ו לָבוֹא לִידֵי נְגִיעָה, וְכֵן נִדְרָשׁ זְהִירוּת בִּשְׁעַת מְסִירַת אֵיזֶה חֵפֶץ שֶׁלֹּא יִתְכּוֹפֵף הָאֶחָד לְמַעְלָה מֵרָאשׁוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁנִי.
ט. כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְאִישׁ לִלְחֹץ יָדָהּ שֶׁל אִשָּׁה, בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ בֵּין בִּפְנוּיָה, כָּךְ אָסוּר לְאִשָּׁה לִלְחֹץ יְדֵי הָאִישׁ.
וְכָתַב בְּשׁוּ''ת ''אִגְרוֹת מֹשֶׁה'' (אהע''ז ח''ב סי' יד) אוֹדוֹת נְסִיעָה בְּאוֹטוֹ שֶׁדָּחוּס בַּאֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְנִדְחָפִים אֶחָד בַּשֵּׁנִי, שֶׁאִם יוֹדֵעַ שֶׁיָּבוֹאוּ לִידֵי הִרְהוּר, יֵשׁ לוֹ לְהִמָּנַע מִלִּנְסֹעַ שָׁם. וְעַיֵּן בְּשׁוּ''ת ''שֵׁבֶט הַלֵּוִי'' (ח''ד סי' קלו) שֶׁכָּתַב, שֶׁאֵין הֶתֵּר לָשֶׁבֶת בְּאוֹטוֹ לְיַד אִשָּׁה כְּשֶׁיֵּשׁ חֲשַׁשׁ נְגִיעָה בַּבְּגָדִים, אַף כְּשֶׁהָאוֹטוֹ צָפוּף, וּכְשֶׁיַּעֲמֹד יֵשׁ גַּם חֲשַׁשׁ הִסְתַּכְּלוּת, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַעֲצֹם אֶת עֵינָיו, עַיֵּן שָׁם. (שם).
מהו גדר אסור השתמשות בנשים:
א. אָסוּר לְאִשָּׁה לְשָׁרֵת לְאִישׁ שֶׁאֵינוֹ בַּעֲלָהּ, בִּדְבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ אִשָּׁה לְשַׁמֵּשׁ אֶת בַּעֲלָהּ, כְּגוֹן לִמְזֹג לוֹ כּוֹס, וּלְהַנִּיחוֹ לְפָנָיו עַל הַשֻּׁלְחָן בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד. (שו''ע אהע''ז סי' כ''א סעי' ה')