הלכות צניעות כלליים הנוגעים לכל מקום · מה דין נתינת מתנות?
א. אָסוּר לְאִישׁ לִתֵּן מַתָּנָה לְאִשָּׁה, וְכֵן הָאִשָּׁה אֲסוּרָה לִתֵּן מַתָּנָה לְאִישׁ, שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְחִבָּה בֵּינֵיהֶם. (רמ''א או''ח סוף סימן תרצ''ה לגבי משלוח מתנות)
ב. אוּלָם, מֻתָּר לִתֵּן לָהּ הוֹסָפָה [הַעֲנָקָה] לִכְבוֹד יוֹם טוֹב בְּדֶרֶךְ מַשְׂכֹּרֶת וְכַדּוֹמֶה, שֶׁדָּבָר זֶה הוּא חֵלֶק מֵהַתַּשְׁלוּמִין - בְּרַם הַיְנוּ דַּוְקָא אִם מוֹסִיף כָּךְ בְּשָׁוֶה גַּם לִשְׁאָר צֶוֶת הָעוֹבְדִים.
ג. וְכֵן אִם הַבַּעַל הַבַּיִת קוֹנֶה לְכָל הַפּוֹעֲלִים דָּבָר שָׁוֶה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד - מֻתָּר לִתֵּן גַּם לְהָאִשָּׁה, שֶׁגַּם זֶה בִּכְלַל אֹפֶן שֶׁל הַתַּשְׁלוּמִין, אֲבָל אָסוּר לִתֵּן מַתָּנָה מְיֻחֶדֶת לְהָאִשָּׁה, הֲגַם שֶׁנּוֹתֵן אֵיזֶה מַתָּנָה גַּם לַאֲחֵרִים.
ד. וּבְעִנְיָן קְנִיַּת סְעוּדַת צָהֳרַיִם בִּשְׁבִיל כָּל הָעוֹבְדִים בַּמִּשְׂרָד וְכַדּוֹמֶה - אִם הַבַּעַל הַבַּיִת הוּא הַקּוֹנֶה, וְקוֹנֶה עֲבוּר כֻּלָּם, בְּשָׁוֶה, הֲרֵי זֶה כְּחֵלֶק מִן שְׂכַר הָעֲבוֹדָה וּמֻתָּר. אַךְ יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַגִּישׁ לְפָנֶיהָ.
ה. אָכֵן אִם אֵינוֹ חֵלֶק שֶׁל הַתַּשְׁלוּמִין, אוֹ שֶׁבְּיוֹם מְסֻיָּם רוֹצֶה אֶחָד לְהִתְנַדֵּב סְעוּדָה בִּשְׁבִיל אֵיזֶה אִשָּׁה - אָסוּר.
ו. אֲכִילָה בְּמִסְעָדָה: מִן הַנָּכוֹן לִמְנֹעַ לְגַמְרֵי מִלָּצֵאת לֶאֱכֹל בְּמִסְעָדָה עִם נָשִׁים, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהִמָּנַע מִזֶּה [כְּגוֹן שֶׁגּוֹמְרִים עִסְקָה רַק בְּאֹפֶן זֶה], יִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עִמָּהֶן כִּי אִם בִּדְבָרִים הַנּוֹגְעִין לַעֲבוֹדָתָם, וְגַם שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם עֲבוּר הַמַּאֲכָלִים שֶׁלָּהּ [וְכֵן הִיא לֹא תְּשַׁלֵּם עֲבוּר מַאֲכָלָיו] שֶׁזֶּה בִּכְלַל נְתִינַת מַתָּנָה, דְּאָסוּר מִצַּד הַדִּין.