אור ברסלב
נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת אפני הגלגול וסבותיהם › האם אפשר שיתגלגלו כמה נפשות באדם אחד?

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

אפני הגלגול וסבותיהם · האם אפשר שיתגלגלו כמה נפשות באדם אחד?

עד כמה פעמים מתגלגל האדם?

אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְגַּלְגְּלוּ עַד 4 נְפָשׁוֹת בְּגוּף אֶחָד, וְלֹא יוֹתֵר.

וְאַעֲתִיק לְךָ דִּבְרֵי הָאֲרִ''י זַ''ל מִסֵּפֶר ''דַּעַת וּתְבוּנָה'': ''וְעַתָּה נְבָאֵר אֲשֶׁר הִתְחַלְנוּ, כִּי הִנֵּה הַפָּסוּק אוֹמֵר 'פֹּקֵד עָוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים', פֵּרוּשׁ, כִּי עַד שְׁלֹשָׁה נְפָשׁוֹת מְגֻלְגָּלוֹת וִישָׁנוֹת עִם נֶפֶשׁ אַחַת חֲדָשָׁה יְכוֹלוֹת לְהִתְגַּלְגֵּל יַחַד בְּגוּף אֶחָד מִיּוֹם שֶׁנּוֹלָד, בְּאֹפֶן שֶׁהֵם אַרְבָּעָה נְפָשׁוֹת יַחַד, וְזֶה סוֹד 'עַל רִבֵּעִים'. וְגַם זֶה סוֹד 'פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר' אֶחָד הוּא הַנֶּפֶשׁ הַזֶּה הֶחָדָשׁ, אֲבָל יוֹתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלְגֵּל בְּיַחַד. אָמְנָם אֶפְשָׁר לִהְיוֹת פָּחוֹת מִזֶּה, כִּי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל נֶפֶשׁ אַחַת חֲדָשָׁה בְּגוּף אֶחָד אוֹ שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת מְגֻלְגָּלוֹת לְבַדָּם בַּגּוּף אֶחָד, אוֹ שְׁנֵים מְגֻלְגָּלוֹת עִם אַחַת חֲדָשָׁה, אוֹ שְׁלֹשָׁה מְגֻלְגָּלוֹת עִם חֲדָשָׁה אַחַת, אֲבָל יוֹתֵר מֵחֶשְׁבּוֹן זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס בְּגוּף אֶחָד כַּנִּזְכָּר. וְדַע, כִּי אֵלּוּ הַמִּתְגַּלְגְּלִים יַחַד בְּגוּף אֶחָד כַּנִּזְכָּר, אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּם הֵם נֶאֱחָזִים בְּשֹׁרֶשׁ אֶחָד, בְּסוֹד 'וְגָאַל אֶת מִמְכַּר אָחִיו'. וְאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הַמְגֻלְגָּל הֶחָדָשׁ לֹא חָטָא בְּאוֹתוֹ חֵטְא שֶׁל הַמְגֻלְגָּלִים אֲחֵרִים, עִם כָּל זֶה, עִם הוּא מִבְּחִינַת הַפְּנִימִית יוֹתֵר מִכֻּלָּם, כְּמוֹ אִם הוּא מִבְּחִינַת הַגִּידִים שֶׁבָּאֵבָר הַהוּא שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְהֵם מִבְּחִינַת הַבָּשָׂר שֶׁהוּא גָּרוּעַ מֵהַגִּידִים, צָרִיךְ זֶה הֶחָדָשׁ לְנַקּוֹת הַפְּגָם וְהָעִפּוּשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה מֵחֲמַת עֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כְּדֵי שֶׁיִּמָּשֵׁךְ הַחִיּוּת אֶל כָּל הַשֹּׁרֶשׁ הַהוּא, וְהִנֵּה גַּם בִּבְחִינַת הָעִבּוּר הוּא עַל דֶּרֶךְ זֶה, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְעַבְּרוּ בָּאָדָם וְיִתְגַּלְגְּלוּ בּוֹ רַק שְׁלֹשָׁה נְפָשׁוֹת הַבָּאוֹת לְסַיֵּעַ הַנֶּפֶשׁ הַהִיא עַצְמָהּ שֶׁל הָאָדָם הַזֶּה, אֲשֶׁר עִמּוֹ הֵם אַרְבָּעָה, אֲבָל לֹא יוֹתֵר מִזֶּה, אֲבָל פָּחוֹת אֶפְשָׁר לִהְיוֹת. וְאָמְנָם אוֹתָם הַבָּאוֹת בְּסוֹד גִּלְגּוּל מַמָּשׁ, כֻּלָּם בָּאוֹת לְצֹרֶךְ עַצְמָם לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוְּתוּ אוֹ לְהַשְׁלִים אֵיזֶה מִצְוָה שֶׁחָסֵר לָהֶם''.

וְעוֹד מִ''שַּׁעַר הַגִּלְגּוּלִים'' מִדִּבְרֵי הָאֲרִ''י זַ''ל: ''וְדַע כִּי אֲנִי הוּא נְשָׁמָה חֲדָשָׁה, שֶׁזּוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁבָּאָה לָעוֹלָם, אָמְנָם נִתְגַּלְגְּלוּ גַּם כֵּן עִמִּי שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים (הרב מגיד משנה, ר' יהושע סוריאנו, ור' שאול טרישטי) בְּאֹפֶן שֶׁיֵּשׁ עַתָּה בִּי אַרְבַּע נְשָׁמוֹת; שֶׁלִּי הַחֲדָשָׁה וּשְׁלֹשָׁה מְגֻלְגָּלוֹת יְשָׁנוֹת. וְדַע, כִּי אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנַיִם מֵהֶם אֵינָם חֲכָמִים, עִם כָּל זֶה כְּבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה כִּי אֵין לְךָ נְשָׁמָה שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין לָהּ עֲנָפִים שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים וְעַמֵּי הָאָרֶץ וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה לְסִבַּת הֱיוֹתָם מִשָּׁרְשִׁי, וְגַם שֶׁאֲנִי הָיִיתִי בְּסוֹד צֶלֶם עַל רֹאשָׁם, לָכֵן נִתְגַּלְגְּלוּ בִּי עַתָּה לְצֹרֶךְ עַצְמָם וְכוּ', וְלִהְיוֹת שֶׁאֲנִי הוּא מִבְּחִינַת הַגִּידִים, וַאֲנִי צָרִיךְ לְנַקּוֹת הָעִפּוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָם מֵחֲמַת עֲווֹנוֹתֵיהֶם כְּדֵי לְתַקֵּן כָּל הַשֹּׁרֶשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַדָּם וְהַחִיּוּת לְכָל הָאֵבָר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָטָאתִי עִמָּהֶם. כֵּיוָן שֶׁהֵם הָעֲנָפִים שֶׁלִּי, צָרִיךְ אֲנִי לְתַקְּנָם''.

''רשעים בחייהם קרויים מתים'' - למה הכונה, והיאך רשעים שנחתמים למיתה בראש-השנה - רואים אנו שחיים המה?

לְהָבִין זֹאת נַעֲתִיק לְךָ דִּבְרֵי הָאֲרִ''י (מספר ''דעת ותבונה''): ,וְאָמְנָם עִנְיַן תְּרֵין אִלֵּין שֶׁיֵּשׁ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק, יוּבַן בַּמֶּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב 'וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא', וְיוּבַן בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל 'הָרְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים', וְיוּבַן בַּמֶּה שֶׁכָּתְבוּ רַזַ''ל, כִּי נִשְׁמַת הָרָשָׁע יוֹרֶדֶת אֶל רַגְלָיו, בְּסוֹד 'וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכַּב', כַּנִּזְכָּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר וּבְסֵפֶר הַתִּקּוּנִין. וְהָעִנְיָן הוּא, כִּי הָרָשָׁע כַּאֲשֶׁר הוּא חוֹטֵא, הוּא מוֹרִיד נִשְׁמָתוֹ בְּגֵיהִנֹּם בִּהְיוֹתוֹ בַּחַיִּים, כִּי בְּעֵת יְצִירָתוֹ נֻפְּחָה נִשְׁמָתוֹ בְּקִרְבּוֹ, וּבִהְיוֹתוֹ חוֹטֵא, מוֹרִיד נִשְׁמָתוֹ דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹתָיו וְנִשְׁקַעַת בְּגֵיהִנֹּם, וּכְפִי בְּחִינַת עֲווֹנוֹתָיו יוֹרֶדֶת נִשְׁמָתוֹ כָּךְ מַדְרֵגוֹת, וְלָכֵן בְּחַיָּיו קָרוּי מֵת, וְכַאֲשֶׁר הָיָה רָשָׁע גָּמוּר גָּמַר לְהַפִּיל נִשְׁמָתוֹ בְּגֵיהִנֹּם.

''וְאִם תֹּאמַר, וַהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ שֶׁהוּא בַּחַיִּים, וְאֵיךְ הוּא נִקְרָא מֵת? כְּמוֹ שֶׁהִקְשׁוּ עַל מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא כִּי הָרָשָׁע נִכְתָּב וְנֶחְתָּם לְמִיתָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וַהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ שֶׁהוּא חַי? אֲבָל הַתשובה הִיא עִם הַנִּזְכָּר, כִּי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת נְשָׁמָה יֵשׁ בָּאָדָם, הַתַּחְתּוֹנָה הִיא נִכְנֶסֶת בִּפְנִימִיּוּתוֹ, וְהָעֶלְיוֹנָה נִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת צֶלֶם מַקִּיף עַל רֹאשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב 'אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֵּךְ אִישׁ' כַּנּוֹדָע, וּבְעֵת שֶׁהוּא חוֹטֵא וְיוֹרֶדֶת נִשְׁמָתוֹ מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מִמֶּנָּה אֶל תּוֹךְ הַגֵּיהִנּוֹם, כָּךְ נִכְנֶסֶת בִּפְנִימִיּוּתוֹ הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל נִשְׁמָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה אֶל תּוֹךְ גּוּפוֹ לְהַחְיוֹתוֹ, וְכַאֲשֶׁר גָּמְרָה הַתַּחְתּוֹנָה לָצֵאת מִתּוֹכוֹ וְלָרֶדֶת בַּגֵּיהִנּוֹם, נִגְמְרָה גַּם נִשְׁמָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה לִכָּנֵס בְּגוּפוֹ מַמָּשׁ, וְנִשְׁאָר בִּלְתִּי צֶלֶם עַל רֹאשׁוֹ. וְאִם עוֹד יוֹסִיף לַחְטֹא עוֹד, גַּם הַצֶּלֶם הַהוּא יֵרֵד מַטָּה מַטָּה לַגֵּיהִנֹּם מַדְרֵגָה אַחַת מַדְרֵגָה כְּפִי הַגָּדֵר שֶׁחוֹטֵא, וְאָז גַּם הַצֶּלֶם הַהוּא נִגְמָר לָרֶדֶת וְלָצֵאת דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹתָיו אֶל גֵּיהִנּוֹם. אָז עָלָיו אָמַר הַכָּתוּב 'כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים ' וְכוּ', וְעָלָיו נֶאֱמַר גַּם כֵּן 'וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא', כִּי כָּל בְּחִינַת נִשְׁמָתוֹ תַּמּוּ, נִכְרְתוּ וְיָרְדוּ לַגֵּיהִנֹּם, וְנִפְסְקָה אֲחִיזָתָם מִלְּמַעְלָה, וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה.

''וְאָמְנָם הַצַּדִּיקִים, נִשְׁמָתָם הַתַּחְתּוֹנָה שׁוֹכֶנֶת תּוֹךְ גּוּפָם, וְנִשְׁמָתָם הָעֶלְיוֹנָה עוֹמֶדֶת צֵל עַל רֹאשׁוֹ, בְּסוֹד אוֹר מַקִּיף, וּמִשֵּׁם שׁוֹאֶבֶת לוֹ חַיִּים מִלְּמַעְלָה תָּמִיד וּמְרִיקָה אֶל נִשְׁמָתוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ, וְיֵשׁ לוֹ תָּמִיד תְּרֵין רוּחִין, חַד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי - הִיא עֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא בְּסִתּוּם לְמַעְלָה מִן הֶחָזֶה, וְחַד לְתַתָּא בְּעָלְמָא דֵּין - מִן הֶחָזֶה וּלְמַטָּה בִּמְקוֹם הַנִּגְלֶה אֲשֶׁר שָׁם בִּנְיַן הַנְּקֵבָה מַלְכוּת הַנִּקְרֵאת עוֹלָם הַזֶּה, וְזֶהוּ סוֹד מֹשֶׁה מֹשֶׁה, שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל, וְכוּ'''. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ זלה''ה.

אם על כל עברה ועברה צריך גלגול, אם כן, מתי ינוח האדם, הלא לעולם לא יגמר, שהרי אי אפשר בכל פעם שלא יחטא?

הָאָדָם בְּכָל גִּלְגּוּל נוֹסָף רַק מְתַקֵּן, הֱיוֹת וּמַה שֶּׁמְּתֻקָּן אֶצְלוֹ מִגִּלְגּוּלִים קוֹדְמִים אֵינָם יְכוֹלִים שׁוּב לְהִתְקַלְקֵל, וְלָכֵן בְּכָל גִּלְגּוּל נוֹסָף מוֹסִיף לְתַקֵּן עוֹד חֵלֶק מִנַּפְשׁוֹ, עַד שֶׁמְּסַיֵּם תִּקּוּנוֹ.

וְכֹה הֵם דִּבְרֵי הָאֲרִ''י זַ''ל הַמּוּבָאִים בְּ''דַעַת וּתְבוּנָה'': ''הָעוֹלֶה מִזֶּה הוּא, כִּי כַּאֲשֶׁר הַנֶּפֶשׁ מִתְגַּלְגֶּלֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֵין עִקַּר גִּלְגּוּלָהּ אֶלָּא בַּחֵלֶק הַפְּרָטִי הַפָּגוּם הַמִּתְיַחֵס אֶל הַגּוּף הַהוּא, וּשְׁאָר חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁכְּבָר בָּאוּ בְּגוּפוֹת אֲחֵרִים וְנִתְקְנוּ שָׁם, אֵינָם בָּאוֹת שָׁם אֶלָּא בִּבְחִינַת עִבּוּר. וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר הַחֵלֶק הַמִּתְיַחֵס אֶל הַגּוּף הַהוּא יַעֲשֶׂה אֵיזֶה מִצְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, גַּם שְׁאָר חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ הַמִּתְעַבֶּרֶת בּוֹ תָּטִיל חֶלְקָהּ בַּמִּצְוָה הַהִיא, כִּי גַּם הִיא מְסַיַּעְתּוֹ בַּעֲשׂוֹתוֹ הַמִּצְוָה הַזֹּאת עַל דֶּרֶךְ הַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּסוֹד הָעִבּוּר שֶׁל אֵיזֶה צַדִּיק אֶחָד. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁחוֹטֵא זֶה הַחֵלֶק הַפְּרָטִי, כִּי אָז אֵין לִשְׁאָר הַנֶּפֶשׁ חֵלֶק בְּעָנְשׁוֹ, יַעַן כִּי הוּא מְסַיַּעְתּוֹ לְהֵטִיב וְלֹא לְהָרַע, וְנִמְצָא כִּי בְּעֵת שֶׁנּוֹלָד הָאָדָם בְּגִלְגּוּל, כָּל הַנֶּפֶשׁ בִּכְלָלוּת חֲלָקֶיהָ מִתְגַּלְגְּלִים שָׁם, אֲבָל עִקַּר הַגִּלְגּוּל אֵינֶנּוּ אֶלָּא לְאוֹתוֹ הַחֵלֶק הַפְּרָטִי הַמִּתְיַחֵס אֶל הַגּוּף הַהוּא הַבָּא לִתָּקֵן מִמַּה שֶּׁנִּפְגַּם בַּגּוּף הַקּוֹדֵם, וּבוֹ תָּלוּי הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ, אֲבָל שְׁאֵרִית חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ נוֹטְלִים חֵלֶק בַּשָּׂכָר וְלֹא בָּעֹנֶשׁ כַּנִּזְכָּר. וְהִנֵּה כֵּיוָן שֶׁהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ בִּכְלָלוּתָהּ סוֹבֶלֶת עַתָּה הַיִּסּוּרִין וְהָעֳנָשִׁים הַבָּאִים אֶל הַגּוּף הַזֶּה בְּחַיָּיו, מִלְּבַד מַה שֶּׁסָּבְלָה כְּבָר בַּגּוּפִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל שְׁאָר נִיצוֹצוֹתֶיהָ, וְגַם סוֹבֶלֶת צַעַר הַמִּיתָה הַזֹּאת וְצַעַר שֶׁלְּאַחַר הַמִּיתָה, עַל יְדֵי כָּךְ מִתְכַּפְּרִים עֲווֹנוֹתֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים, וְאָמְנָם הַמִּצְוָה שֶׁעָשְׂתָה בַּגִּלְגּוּלִים הָרִאשׁוֹנִים וְגַם הַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה זֶה הַנִּיצוֹץ עַתָּה, יֵשׁ לָהּ חֵלֶק בָּהֶם כַּנִּזְכָּר, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִשְׁלֶמֶת תִּקּוּנָהּ וּשְׁלֵמוּתָהּ. וְאָמְנָם, אִם הָיְתָה נוֹטֶלֶת חֵלֶק גַּם בָּעֲבֵרוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עַתָּה זֶה הַנִּיצוֹץ, לֹא הָיָה לְעוֹלָם שׁוּם תִּקּוּן אֶל הַנֶּפֶשׁ בְּכָל הַגִּלְגּוּלִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי לְעוֹלָם הָאָדָם חוֹטֵא וּמוֹסִיף חֲטָאִים עַל פְּשָׁעָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁקָּדְמוּ לוֹ בְּגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים וְאֵין קֵץ אֲלֵיהֶם, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁשְּׁאָר חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ אֵינָם נוֹטְלִים חֵלֶק בְּרִשְׁעַת הַנִּיצוֹץ הַזֶּה אֶלָּא בִּזְכֻיּוֹתָיו, נִמְצָא שֶׁהָעֲבֵרוֹת נִשְׁלָמִים לְהִתְכַּפֵּר וְאֵינָם נִתְוַסְּפִים, וְהַזְּכֻיּוֹת מִתְחַדְּשִׁים וְנוֹסָפִים בְּכָל גִּלְגּוּל נִיצוֹץ וְנִיצוֹץ, וְעַל יְדֵי כָּךְ יֵשׁ סִיּוּם אֶל בְּחִינַת הַגִּלְגּוּל וְאֶל תִּקּוּנֵי הַנֶּפֶשׁ, וְהָבֵן זֶה הֵיטֵב. וְהִנֵּה עַל דֶּרֶךְ זֶה נִשְׁלֶמֶת הַנֶּפֶשׁ בְּכָל נִיצוֹצוֹתֶיהָ מֵרֹאשׁ הַנֶּפֶשׁ וְעַד רַגְלֶיהָ, וּכְדֵין יִסְתַּיְּמוּן רַגְלִין לֵייתֵי מְשִׁיחָא כַּנִּזְכָּר בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי דַּף רנ''ח וּבְסוֹף פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל''.

תוכן העניינים

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה