מידות · עקביות
באם אפשר לעבד האדם עם עצמו ולקנות מדה אחת בלבד, במה יבחר?
שאלה זו נשאל הרב מכתב מאליהו (ח''ד עמ' 235) וענה שיש לקנות את מידת ''העקביות'', דהיינו להיות עקבי בהחלטותיו באופן שמה שפחות תהא סתירה בין מעשיו של האדם לבין השגותיו, בין בעניני המדות ובין בענין האמונה.
ולנחיצות הענין נעתיק לך דבריו הנפלאים:
וכשם שעיקר תפקיד האדם הוא לעבוד על עקביות במעשים, כן צריך הוא לעבוד על עקביות באמונה. יש בני אדם שאמונתם שטחית ובלבם מקוננים ספקות וקושיות על הנהגתו ית' ועל תוקף מדת הדין שפגעה בנו בדורנו. והיינו שחסר להם בעקביות, כי בשכלם יודעים הם שהשי''ת הוא תכלית הטוב ומקור החסד, אלא שקצרה ידם להחדיר ידיעה זו אל לבם. מי שאמונתו בלבו, והוא עקבי בה, יודע בכל נימי נפשו שכל אורחות ה' חסד ואמת אף אם לא נבינם, ושכלנו קצר מלהשיג את עומק הנהגת הבורא ואמיתת משפטו, ולכן אין מקום לקושיא כלל.
איך מגיעים לאמונה עקבית זו? רק על ידי עבודה ממושכת של התבוננות, מחשבה צרופה והשבה אל הלב. לא די באמונה הפשוטה שבלב כל אחד מישראל, צריכים לפתח את אמונה זו ולבססה עד גמירא, ורק אז יוכל לנסות שתהיה עקבית ותעמוד בפני כל הרוחות.
העולה מדבריו, שאומנם לא יכול האדם לתקן הכל בבת אחת, אולם במה שביכולתו יהא עקבי בזה. וטוב מעט ''בעקביות'' מהרבה ב''עובר ושב'', ולדוגמא נקט הרב ענין האמונה שהוא יסוד הכל - בא חבקוק והעמידן על אחת!