אור ברסלב
נפשי בשאלתי חלק ב - שו"ת מידות › ליצנות

נפשי בשאלתי חלק ב - שו"ת

מידות · ליצנות

מוסר

היאך להגמל ממדת הליצנות?

מידת הליצנות נובעת מכמה סיבות, וביניהן: ''ריקנות'', דהיינו כשמודע האדם לריקנותו הפנימית מכל תוכן וערך אמיתי, וחש הוא תחושת ריקנות ויודע שבשביל כך אינו נחשב בין חבורתו, וחפץ להחשב ביניהם, אזי מושך תשומת לבם אליו בליצנותו.

וכמו כן תופעה זו תיתכן מהגאוה, שיחפוץ האדם להשמיע חכמתו פקחותו וחריפותו על מנת להתכבד ופעמים שהוא על חשבון קלון חבירו, רח''ל.

לכך ראשית יתבונן שבשביל ליצנותו לא ימלא את ריקנותו בעיני חבריו, אכן אומנם ישחקו עמו חבריו ויהנו מליצנותו, אולם, הוא ישאר ריק ופוחז ואפילו יותר מבתחילה.

וכן יזכור זה הלץ דברי חז''ל: כל המתלוצץ יסורים באים עליו, והטעם הוא להיות שבדרך כלל זה המתלוצץ חפץ בדרך זו לפרוק עול היסורים שבאו עליו, והולך ומשחק בחבירו זה או זה על מנת להפיג צערו, ולכך אדרבא יתחזקו עליו היסורים עבור שבחר לברוח מהם בדרך זו של ליצנות במקום לבחור בדרך של תשובה ומעש''ט.

וכן יתבונן שהוא מד' כתות שאינן מקבלות פני שכינה.

ולמעשה ינהג כך: מתחילה יעשה ''תענית דיבור'' ליום או יומיים ברצף, ואחר כך ימשיך בתענית דיבור לאותה שעה הפרוצה אצלו ביותר להתלוצץ, ויקנוס עצמו באם יעבור על זה.

תוכן העניינים

נפשי בשאלתי חלק ב - שו"ת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה