מידות · הודאה
אומרים אנו: ''הבוחר בשירי זמרה'', מהו לשון ''בוחר'', הלא בוחר באורו באחד מתוך שנים וכיוצא, ומה שיך כאן בוחר, היה לו לומר ''החפץ'' או ''הרוצה'' בשירי זמרה?
ישנם ב' מצבים בהם ניתן לאדם ליצור קשר עם בוראו לבלתי ישכחהו, האחד, עבודת ה' מתוך מצב של שמחה, להודות לה' על טובותיו וחסדיו.
והשני, מצב של יסורים, שאז גם מאלץ מצב זה ליצור קשר עם הבורא לזעוק אליו שיושיע ויציל.
ובכן במה בוחר ה' יתברך: האם בקשר שבא מתוך הודיה אליו, או בקשר שמתוך אילוץ של צרה? ועל כך אומרים אנו: הבוחר בשירי זמרה, דהיינו, הקב''ה בוחר בקשר הבא מתוך מצב של שמחה שיודה האדם לה' במאוד מאד על כל אשר גמלהו, וזה עדיף ממה שיאלץ ליצור קשר מתוך מצב של צרה.
כי במקרה הטוב, כשרוצה הבורא קשר עם הנברא, מביאו למצוקה שממנה יבוא לזעוק לה', וזהו תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל - ועבדת את אויביך.
ואכן לעתיד לבא, כל נוסח תפילותינו לא יהא נוסח של בקשה, כי לא יהא על מה לבקש אחר שהשפע יהיה עד בלי די, נוסח תפילותינו יהא שיר ושבח והודיה לה', כדוגמת מלאכי השרת שהנם מפארים משוררים ומשבחים לה'.
פעמים שרואה האדם בכללות ששדוכו מצליח מאד, עסקו מצליח מאד, ובהחלט יד ה' כאן פועלת להצלחתו בסיעתא גדולה, ועם כל זה מפה ומשם ישנם מפריעים מציקים ומקוממים במהלך זה הענין שמצליח הוא בו, מפני מה הכרחיים מפריעים אלו?
כידוע שבכל ענין שרוצה האדם להצליח בו ישנם מקטרגים, וכלשון הגמרא: ''הרבה מקטרגים מכאן ועד גיחון'', והנראה שאחת הסיבות לכך הוא מפני שאין האדם מודה ומשבח כראוי, ואינו נותן תודה לה' על הצלחתו, ובכך ניכר שאין הוא מכיר בטובה הבאה עליו מה', וכפיות טובה הוא מידה רעה למאד כידוע.
ובכן מה עושה הקב''ה, ליקח ממנו הטובה והצלחה אין ברצון ה', אולם הקטרוג מועיל לכך שיהיו לו הרבה הפרעות ומכשולים צדדיים ומקוממים. כדי שיעריך כראוי את ניסי ה' ויתבונן שהנה כשמסלק הקב''ה סיועו תכף קופצים עלי כל מיני מפריעים וכיוצא, ובכך יתעורר להודות כראוי על הצלחותיו. ואם כן מי החכם ויבן זאת שכאשר מצליח הוא בעניינו יודה לה' בכל מאודו, ובכך יחסוך מעצמו הרבה עגמת נפש, וכל ענינו ילך לו למישרין.
ומצינו כיוצ''ב, שכן הלא הי' קטרוג של השטן על אברהם אבינו שעשה משתה ביום היגמל את יצחק ולא הקריב אף קרבן לה', ועל כן קטרג השטן באומרו: כל מה שעשה אברהם ואפי' שה לקרבן לא יכל להקריב לפניך? מיד עלה קטרוגו ונצטווה אברהם לאחר שנים להעלותו לעולה. (סנהדרין פט ע''ב).
הרי שהזוכה לנס ולס''ד ואינו נותן תודה כראוי עולה קטרוג, וגם אם לגבי א''א יש תשובה בדבר כמובא במפרשים מ''מ בדקות נתפס גם א''א על כך.