אור ברסלב

נפש חיה אורח חיים· רבי חיים אלעזר וקס

סימן לו

סימן לה

ב"ה יום י"ב חשוון תר"ל לפ"ק קאליש.

אל כבוד ידידי המופלג החסיד המאוה"ג מהו' נחום וויינקשיל בוים נ"י.

יקרת מכתבו בא אלי בחג הסוכו' אשר אז לא יכולתי להשיבו ואחר החג הי' דרכי נחוצה לווארשא. ועתה עיינתי במכתבו היקר והנני להשיבו.

על שאלתו בכפר אשר מבית לבית אחר נמצא יותר מן שבעים אמה ושיריים שאי אפשר לחשבה לעיר אחת כמבואר בסי' שצ"ח וא"כ אי אפשר לחשוב האלפים אמה רק כל אחד ממקום שדר רק נסתפק מחמת שנמשך גדר מבית לבית בכל הכפר ושאל ע"ז את פי הרב הג' מלובלין והשיב שגדר אינו מועיל מאומה אך כבוד תורתו נסתפק דאפשר שיש חילוק בזה אם נמשך הגדר מבית לבית בכפר רק לצד הדרך אז לא מהני הגדר אבל אם יש ב' גדרים היינו גדר אחד לצד הדרך וגדר מזה מאחורי הבית לצד השדות ובתוך הגדרים אין זורעים אז יוכל להיות דמהני הגדר שיחשב לעיר אחת אך מתשובת הרב הג' מלובלין הי' נראה לו דגם בזה לא מהני ע"כ שאלתו:

תשובה הנה בודאי דבריו נכונים דהנה איתא בעירובין בד' כ"ו עיר חדשה מודדין לה מישיבתה ישינה מחומתה איזהו חדשה ואיזהו ישינה חדשה שהוקפה ולבסוף ישבה ישינה ישבה ולבסוף הוקפה דכל שישבה ולבסוף הוקפה הוי מוקף לדירה ואף החומה נחשבת כבית דירה:

וכן פסק הרמב"ם בפרק כ"ח מהלכו' שבת וכן הוא בש"ע בסוף סי' שצ"ח דבישבה ואח"כ הוקפה מודדין לה מישיבתה דגם החומה נחשבת לבית דירה:

והנה זה דוקא אינו בחומה רק בכל גדר הדין כן דבבנה בית ואח"כ עשה גדר הוי מוקף לדירה כמו שנתבאר בסי' שנ"ח ובסי' שנ"ט ויעו"ש בסי' שנ"ט ברמ"א דמה שאין אנו נזהרין לטלטל בחצירו' שאחורי הבתים משום דבזמן הזה סתמן מוקפין לדירה:

והנה בחצירו' שלנו בכפרים נודע דהוי מוקף לדירה דבונה תחילה הבית ואח"כ מקיף החצר וגם בכל שנה או בכל שני שנים חוזר ומתקן הגדר ואם רק מתקן הגדר במשך עשרה אמו' אחר שכבר הבנין עומד שוב הוי מוקף לדירה כמבואר בש"ס בעירובין ובש"ע בסי' שנ"ח:

וכל היכא דהוי מוקף לדירה כיון שגם הגדר נחשב דירה ומודדין מאתו האלפים אמה ה"ה דמצרף כל הכפר והעיר להדדי אף שמבית לבית הוי יותר משבעים אמה ושיריים כיון דגם הגדר נחשב דירה אך כל זה אם מוקף הבית סביב בגדר אבל אם רק הוי גדר סמוך להדרך מבית אחד לחבירו ואחורי הבתים אינם נגדרים כלל בודאי לא חשיב המחיצ' גדר דמבלעדי זאת דהזרעים מבטלים הדירה כמבואר בש"ס ובסי' שנ"ח בס"ט בלא"ה לא הוי דירה כיון דאיני גדר סביב רק מחיצ' אחת איזה דירה יחשב כמבואר בש"ס ובסי' שצ"ח בש"ע בסעי' ו' דבית דירה לא הוי רק שני מחיצו' ותקר' או שלש מחיצו' בלא תקרה. אבל מחיצה אחת בודאי לא הוי דירה ואם כן כשלא הוי רק גדר אחת הסמוך לדרך שיהי' גדר שלא יכנסו בו הבהמו' לשדו' בודאי אין זה דירה אך עדיין הי' מקום לומר כיון שיש גדר מבית לבית הוי כמו שלש מחיצות הגדר ושני בתים מזה ומזה הוי כמו שלש מחיצות ושלש מחיצות מהני בלא תקרה אף שהגדר ארוך הרבה ורוחב הבית איננו רחב כ"כ זה לא יפסיד וכל שרחב ד' וארוך הרבה ג"כ הוי מחיצ':

אך עכ"ז זה בודאי לא הוי מחיצ' דלא הוי מוקף לדירה רק לשמור מבהמות וכל שנעש' לשמיר' בודאי לא מהני יעו"ש בסי' שצ"ח ס"ק ח' ובטור:

אבל היכא שיש גדר מוקף בכל הצדדים כאשר כתב שיש גדר אחד אצל הדרך וגדר מזה באחורי הבית זה מהני דהוי מוקף לדירה כל שאין זרוע בין המחיצות כאשר כתב כבודו:

אך אם הוא זרוע בין המחיצו' יש לי מקום עין כיון דזרעים מבטלים המחיצ' שלא יהי' מוקף לדירה כדאיתא בעירובין בד' כ"ג ע"ב ובש"ע בסי' שנ"ח אם כן לענין תחומין לא מהני:

והנה שם לענין מוקף לדירה שאסור לטלטל ביותר מבי' סאתים כל שלא הוקף לדירה הדין כך היכא דרובא זרוע אף שאין בו יותר מבי' סאתים אסור כל שהחצר גופו יותר מבי' סאתים כיון דרובו זרוע הוי לי' כאילו כולו זרוע וכולו הוי יותר מבי' סאתים אבל היכא שמיעוטו זרוע אם הזרוע הוא יותר מבי' סאתים אז מקום הזרוע נאסר כיון דהזרעים מבטלים הדיר' והוי יותר מבי' סאתים שלא הוקף לדירה אף השאר מהחצר נאסר דהוי פרוץ במילואו למקום האסור אבל אם הזרוע גופא לא הוי יותר מבי' סאתים כולו מותר אף מקום הזרוע כן הוא שם לענין טלטול:

אבל כאן לענין תחומין היכא דהוי רובו זרוע גם כאן בטל שם דירה והוי כאילו כולו זרוע:

אבל היכא דהוי רק מיעוט זרוע יש לספק לענין תחומין בין היכא דהוי יותר מבית סאתים בין היכא דלא הוי יותר מבי' סאתים דהיכא דהוי זרוע יותר מבי' סאתים דאסור לענין טלטול אף דהוי מיעוט החצר משום דהוי נפרץ במילואו למקום האסור לו:

וזה הוא לענין טלטול אבל לענין תחומין אינו מפסיד משום דנפרץ במילואו למקום האסור לו שאף שנפרץ במילואו ואסור בטלטול מכל מקום הוי בית דירה לענין תחומין כמבואר בש"ס הנ"ל ובש"ע בסי' שצ"ח בסעי' ו' דבית דירה הוי שני מחיצו' ותקרה או שלש מחיצו' בלא תקרה הרי אף דנפרץ במילואו מכל מקום חשיב בית דירה וזה פשוט ואם כן בחצר שחציו זרוע וחציו אינו זרוע אף שהזרוע הוא יותר מבי' סאתים מ"מ השאר שאינו זרוע מקרי בית דירה ומצטרף עם העיר

והנה הריטב"א בעירובין בדף כ"ג ע"ב בד"ה אמר רב הונא ברי' דר' יהושע הקשה על מאי דאיתא שם דהיכא דהוי זרוע יותר מבית סאתים כולו אסור דהוי נפרץ במילואו למקום האסור והיכא דלא הוי יותר מבית סאתים מותר הקשה וז"ל וא"ת והא אין להקרפף הזרוע מחיצות כלל ובמה לשתרי כי החצר מקיפו מכל צד וי"ל כיון דהמחיצות מתחילה נעשה לצורך כל החצר אע"פ שבטלה תורת דירה מהם לגבי הזרוע לא בטלה תורת מחיצה מהם אף ממנו ועדיין עולות לכאן ולכאן אי נמי והוא הנכון יותר דהכא מיירי שהזרוע הוא מצד אחד מהחצר ושאינו זרוע לצד אחר שכל אחד ואחד יש לו ג' מחיצות לכל הפחות עכ"ד:

והנה דברי הריטב"א הללו צריכין ביאור התוס' שבת בסי' שנ"ח תפס דבריו בפשטות דהקשה כיון דהחצר מקיף הזרוע מכל צד ואנו אומרים שלגבי הזרוע בטלו המחיצו' מלהיות מוקף לדירה יהי' כאילו הזרוע אין לו מחיצות כלל ותירץ בתירץ ראשון דניהו דבטלי המחיצה מלהיו' מוקף לדירה אבל עכ"פ מחיצה שלא הוקף לדירה הוי ולתירץ שני דוקא היכא דהזרעים המה בצד אחד מכותל לכותל ואז הוי על הזרעים ג"כ מחיצה רק שלא הוקפה לדירה אבל היכא דהזרעים באמצע והחצר מקיפו מכל צד אז הוי כאילו אין בזרעים מחיצה כלל ואסור אף דהוי פחות מבית סאתים יעו"ש דהקשה אמאי לא הביאו הפוסקים דין זה דהיכא דהזרעים באמצע אוסר אף פחות מבית סאתים יעו"ש בסי' שנ"ח בס"ק:

אך קשה הדברים לומר כן דאמאי נימא דהיכא דהזרעים באמצע מגרע גרע מאילו הולכים מכותל לכותל ולא הוי מחיצה כלל:

וצריכין אנחנו עכ"פ להטעים קצת דבריו דהכי קא קשיא לי' דבמקום הזרוע אף החצר שמקיפו לא יהי' מוקף לדירה כיון דלגבי הזרעים בטל שם מחיצה להיות מוקף לדירה איך נוכל לומר שלגבי החצר יתקרי המחיצה מוקף לדירה ולגבי הזרעים לא יתקרי מוקף לדירה וכיון שהמחיצה עדיין מוקף לדירה לגבי החצר אף הזרעים מוקפים במחיצה המוקף לדירה דהרי מחיצות החצר מקיפות גם הזרעים.

ואם נימא דהזרעים המה בפני עצמם ואינו מצטרף להם מחיצות החצר שוב אין להם מחיצה כלל דאין אנו מצטרפין המחיצות להם דאם נצטרף מחיצות החצר להם שוב הוי מוקף לדירה ותירץ בתירץ ראשון דאה"נ דלגבי החצר הוי מוקף לדירה ולגבי הזרעים לא הוי מוקף לדירה ולתירץ שני מיירי דהזרעים המה בפני עצמם ואין החצר מקיפם ולפי זה נוכל לומר להקל דהיכא דהחצר מקיף הזרעים שפיר אף הזרעים הוי מוקפים לדירה כיון דעדיין נשאר המחיצה מוקף לדירה ומותר אף ביותר מבית סאתים:

וניחא מה שלא הביאו הפוסקים תירץ השני דאדרבא פסקו לחומרא כתירץ ראשון ודו"ק אך על כל פנים יהי' איך שיהי' מבואר בפירוש בריטב"א הנ"ל דאף דלגבי הזרעים לא הוי המחיצה מוקף לדירה מכל מקום לגבי החצר הוי מוקף לדירה אך ביותר מבית סאתים אסור דהוי נפרץ במילואו למקום האסור לו:

וא"כ לענין תחומין עדיין מצטרף המחיצה זו להעיר אף דאיכא יותר מבית סאתים זרוע כל שאינו רוב החצר אבל היכא דהזרוע הוי מכותל לכותל כתירץ השני מהריטב"א אז מקום הזרוע אינו מצטרף להעיר דלא הוי מוקף לדירה באותו מקום:

והנה זאת יש לספק היכא שיהי' הזרוע מכותל לכותל פחות מבית סאתים דלענין טלטול אינו אוסר באם לא הוי יותר מבית סאתים כל היכא דלא הוי רוב החצר מאי נעשה לענין תחומין:

דהנה פשטות לשון כל הפוסקים נראה דהטעם דהיכא דלא הוי יותר מבית סאתים אינו אוסר אף דהזרעים מבטלי הדירה מ"מ גם בקרפף שלא הוקף לדירה אינו אוסר רק ביותר מבית סאתים וכן מבואר בריטב"א בדף הנ"ל דכתב וז"ל אבל אם אין בנזרע אלא בית סאתים מותר אע"ג דבמקום הזרוע קרי קרפף שלא הוקף לדירה כיון שאין בו אלא בית סאתים מותר וכן הוא ברש"י שם בדף כ"ג בד"ה אבל בית סאתים דבלאו דירה שרי באנפי נפשי הכי נמי שרי יעו"ש דגם כן לא התיר בית סאתים רק משום דבלא דירה גם כן שרי וכן נראה מלשון שאר הפוסקים דאף בית סאתים ופחות ג"כ מבטלין הדירה אך כל שלא הוי יותר מבית סאתים אף שלא הוקף לדירה מותר בטלטול:

וא"כ לענין תחומין דכל שאינו בית דירה אינו מצטרף להעיר א"כ אף בזרוע פחות מבית סאתים ג"כ אינו מצטרף להעיר והוי מקום זה כפנוי אף דע"י אמה ושירים אינו אוסר פרצה בעיר מ"מ יוכל להיות שהזרוע ארוך מאד אעפ"כ לא הוי ע' אמה ושירים על ע' אמה ושירים שבית סאתים הוא ע' אמה ושירים על ע' אמה ושירים וגם היכא שיש פרוץ בלא הזרוע אף הזרוע מצטרף לפרצה אף היכא דלא הוי יותר מבית סאתים:

אך הלום ראיתי לתוס' ישינים שם בעירובין בדף כ"ג בד"ה בנזרע רובו דכתבו וז"ל ונראה לר"ח דדוקא קרקע יותר מבית סאתים אבל בבית סאתים אפילו נזרע כולו לא בטל דירתו יעו"ש:

נראה מלשונם שם דהיכא דהוי בית סאתים לא מבטלי הדירה כלל והוי שפיר מוקף לדירה ואם כן הי' מותר ומצטרף אף לענין תחומין:

ועוד הי' נ"מ לדינא לענין חצר שהי' ארכו יותר על רחבו אמה אחת ונזרע בו זרעים דאם נימא דבית סאתים ופחות ג"כ מבטלי הדירה אך כל שלא הוי יותר מבית סאתים אף שאינו מוקף לדירה מותר לטלטל א"כ בכה"ג שהי' יותר משנים על רחבו אמה אחת דמבואר שם בעירובין בדף כ"ג ובש"ע בסי' שנ"ח דבכה"ג אף בית סאתי' ופחו' כל שלא הוקף לדיר' אסור א"כ ה"ה אף בזרעים אסור ואם נימא דכל היכא דהוי זרוע בית סאתים לא מבטלי הדירה כלל אף בארכו יותר משנים על רחבו אמה אחת מותר:

וגם זאת אני מסופק אף שהחצר לא הוי ארכו יותר על רחבו אם הזרעים הוי ארכן יותר על רחבן אמה אחת המה דינם כקרפף שלא הוקף לדירה שאף פחות מבית סאתים אסור וכאן נמי הזרעים נחשבים בפני עצמן קרפף שלא הוקף לדירה והוי קרפף שלא הוקף לדירה שארכו יותר משנים ברחבו אמה אחת דאסור אף בפחות מבית סאתים:

וגם מדברי הריטב"א הנ"ל שהבאתי נראה כן דהזרוע נחשב בפני עצמו והחצר בפני עצמו וא"כ הזרוע שהוא יותר מפי שנים בארכו יהי' אסור אף בפחות מבית סאתים והשאר יהי' נפרץ במילואו למקום האסור:

ובשו"ת ח"צ בסי' נ"ט פלפל הרבה בגינה שזרוע ערוגות ערוגות אם מצטרפין הערוגות שיהי' יותר מבית סאתים ותאסר כל העיר והעלה בפלפולו דאין מצטרפין הערוגות וכל ערוגה נחשבת בפני עצמה ולפי הנ"ל עדיין יהי' אסור כיון דכל הערוגה נחשבת בפני עצמה שוב הוי ארכה פי שנים יותר מרחבו ואסור אף אם הוי פחות מבית סאתים ולא אשתמיט שום אחד מהפוסקי' שיאמר דין זה דהיכא דהזרוע ארכו יותר פי שנים מרחבו דאסור אף בפחות מבית סאתים:

ודוחק לומר דכיון דכל החצר לא הוי ארכו יותר פי שנים מרחבו אינו מזיק מה שהזרוע הוי פי שנים יותר מרחבו דנראה דהזרע נידונת בפני עצמה שהוא נעשית קרפף בפני עצמה והשאר הוי מוקף לדירה ומש"ה הקשה הריטב"א בדף כ"ג בעירובין הנ"ל דהוי כאילו אין לו מחיצות כלל כנ"ל:

וגם עכ"פ הי' להם להפוסקים לבאר היכא דכל החצר הוי ארכו פי שנים יותר מרחבו דאסו' בזרוע אף היכא דהוי פחות מבית סאתים:

לכן נראה להכריע יותר דהיכא דלא הוי יותר מבית סאתים אינו מבטל הדירה כלל והוי עדיין מוקף לדירה:

וכן נראה מתשו' ח"צ בסי' הנ"ל שכתב לענין השאלה הנ"ל היכא דנזרע רוב הגינה אך אין הזרוע במקום אחד ועשוי ערוגות ערוגות כתב וז"ל דעתי נוטה להתיר דבטלו להו אגב רובא דהתירא ואין שם קרפף עליהן כלל וכדאמרינן ללישנא קמא דרב הונא ברי' דרב יהושע דבעינן דבר חשוב אף דזרוע מיעוטא נמי לאו חצר הוא מ"מ אין שם קרפף עלי' עד שתהי' בית סאתים ומשמע לי דבאינה בבת אחת אין לה שום חשיבות להקרא קרפף ואף למאי דקי"ל כר"ש דבעינן יותר מבית סאתים מסתמא בחד גוונא מיירי וכו' יעו"ש:

פירוש דבריו דשם בדף כ"ד איכא לישנא קמא דרב הונא ברי' דרב יהושע דאף זרוע בית סאתים אסור דאף דבית סאתים שלא הוקף לדירה אינו אסור בטלטול מ"מ לרבנן דסוברים דחצר וקרפף שני רשיו' המה ואוסרים זה על זה ומש"ה אסור אף בבית סאתים ועכ"ז בפחות מבית סאתים אסור ולענין קרפף אין חילוק בין סאתים לפחות מבית סאתים דבקרפף פחות מבית סאתים גם כן אוסר על החצר לרבנן לפי שיטה זו דבפחות מבית סאתים לבית סאתים אין חילוק רק יותר מבית סאתים אוסר כשאינו מוקף לדירה אבל מפחות לבית סאתים לבית סאתים אין חילוק בקרפף ועכ"ז בזרוע יש חילוק דבפחות מבית סאתים אין שום חשיבות עלי' להקרא קרפף כלל וה"ה לר"ש דבעינן יותר מבית סאתים דאז אוסר כשאינו מוקף לדירה וכל שאינו יותר מבית סאתים אינו אוסר ג"כ אמרינן דכל שאינו יותר מבית סאתים אין שם קרפף עליו כלל:

הרי בפירוש דעתו דכל שהוא פחות מבית סאתים אין תורת קרפף עליו כלל ואינו מבטל הדירה כלל וממילא אף שהוי ארכו יותר מפי שנים ברחבו אמה אחת ג"כ מותר וה"ה לענין תחומין מצטרף להעיר:

והנה כפי שבארנו דבזרוע פחות מבית סאתים מהני לענין תחומין א"כ נוכל לומר אף דהוי זרוע יותר מבית סאתים והוי מכותל לכותל (דאם לא הוי מכותל לכותל בלא"ה השאר הוי מוקף לדירה ומהני המחיצ' לענין תחומין כנ"ל) אעפ"כ מהני לענין תחומין כסברת הח"צ בסי' נ"ט הנ"ל דכיון שמקום הזרוע עשוי ערוגות ערוגות חשבינן כל ערוגה לבד וכל ערוגה לבדה אין בה בית סאתים:

אך בדברי החכם צבי הקשה חותני הגאון האדיר שליט"א דטעמא דידי' אף דהוי בין הערוגות פחות משלשה לא אמרינן לבוד כיון דדבר גוש מפסיק ביניהם הוא הקרקע בלתי זרוע לא אמרינן לבוד והקשה חותני הגאון הנ"ל דלמעלה באויר בין הזרעים נאמר לבוד כאילו גם שם נמצא זרעים ושם אין דבר גוש מפסיק:

אך זה תירץ החכם צבי בעצמו שכתב שם בסוף דבריו וז"ל אלא דמספקא לי דלמא הקרקע שאינו זרוע שביניהם ה"ל כסכך כשר שבין שני סככי פסולים דודאי אין מצטרפים אף שהסכך כשר שביניהם פחות משלשה טפחים דלעולם לא אמרינן לבוד אלא באויר ולא בדבר שיש בו ממש שאי אפשר לתורת לבוד לבטל אותו דבר ממש ולא נאמרה הלכה למשה מסיני בלבוד אלא לבטל האויר שביניהם או שנאמר שרואין את האויר שבין הזרוע כאילו הוא לבוד ודעתי נוטה להקל כיון שרגל כל אדם מצוי שם שהרי הגבול שבין ערוגה לערוגה להילוך הוא עשוי הלכך לא אמרינן לבוד עכ"ד הקדושים:

והנה הסברא שחידש מדעתו דלא אמרינן לבוד רק באויר ולא בדבר שיש בו ממש כיון לדברי הריטב"א בעירובין בדף ח' ע"ב בד"ה נעץ שתי יתידות דכתב שם באמצע דבריו וז"ל והקשו בתוס' מכל מקום נימא לבוד למעלה בגופו של קורה ויהי' חודה החיצון כאילו דבוק בכותלים ותירצו דליכא לבוד במקום שיש דבר מפסיק בנתים יעו"ש:

ונראה שתירץ בעצמו קושית חותני הגאון שליט"א דגם למעלה בין הזרעים לא אמרינן לבוד אף דשם אין דבר גוש מפסיק כיון דשם עשוי להילוך בני אדם ג"כ לא נוכל לומר לבוד:

והנה בתשו' לצפת חלק יור"ד סי' צ"ו הארכתי הרב' בדברי הח"צ הללו ולא אכפול הדברים כאן גם בעירי נמצא בתוך העיר בחצר אחד הנפרץ זרעים עשוי ערוגות ערוגות ובהצטרף הוי יותר מבית סאתים אך כל ערוגה לא הוי יותר מב' סאתים וסמכתי על הח"צ:

ומעתה נשובה להנ"ל כיון שהעלינו דלענין תחומין ג"כ כל שלא הוי יותר מבית סאתים אין הזרוע אוסר א"כ אף שזרוע יותר מ"מ כיון שעשוי ערוגות ערוגות אינו מצטרף וכל שהחצר מוקף מב' צדדים מצטרף להעיר אף שזרוע בתוכו:

וגם אף שאינו מוקף מבית לבית רק סמוך לדרך ומצד השני פתוח אם המחיצה נעשה להשתמש ולא לשמור מבהמות ג"כ מהני אף דלא הוי רק מחיצה אחת מ"מ השני בתים מהצדדים הוי ג"כ מחיצות והוי שלש מחיצות דמהני לענין תחומין:

והנה עוד יש קולא בענין זה לפי מה שמבואר בגמרא ובש"ע בסי' שצ"ח ס"ט דעיר שיושבת על שפת הנחל אם יש לפני' מצבה ד' אמות על שפת הנחל כדי שיעמדו עלי' וישתמשו בנחל נמצא הנחל בכלל העיר ומודדין לה אלפים אמה משפת הנחל השני וכתב במ"א בס"ק י"ג וז"ל צ"ע אם בכל מקום שמשתמשין בני העיר מתחילין למדוד שם ויעו"ש במחצית השקל שמסופק בזה:

וא"כ כל היכא שמשתמשין בני הכפר במקום זה אף בלא מחיצו' מצטרף להעיר ונמדד מכאן ואילך. אך ע"ז לא נוכל לסמוך וגם הפרי מגדים שדי בי' נרגא עכ"פ צירוף וסניף קצת להקל יש בזה:

והנה מדי דברי אזכור מה שצ"ע טובא דברי הפרי מגדים בסי' שצ"ח במ"א ס"ק י"א וז"ל ומשמע הא הרבה בתים כל אחד רחוק מחבירו ע' אמה ושירים אין מצטרפין וצ"ע עכ"ד:

והוא דעתו בשיטת המ"א דאין נותנין אמה ושירים רק לעיר ולא לבית כמו דמבואר דבשני עיירו' סמוכו' זו לזו נותנין לכל אחת ע' אמה ושירים והוא קמ"א אמה ובית הסמוך לעיר אין נותנין רק ע' אמה ושירים להעיר ולא להבית נראה דלבית אין נותנים ע' אמה ושירים רק לעיר וא"כ ה"ה עיר שהבתים רחוקים זה מזה אינה נחשבת לעיר כלל אף שהבתים קרובים זה לזה ע' אמה ושירים כיון דלכל בית בפני עצמו אין נותנין ע' אמה ושירים אינה נעשית עיר כלל:

ותמוה מאוד דא"כ לא תחשב עיר רק שהבתים נוגעי' זה בזה ממש אבל כל שרחוקים קצת זה מזה ולא נמצא שלש חצירות של שני בתים קבועים שיהיו נוגעי' זה בזה ממש שע"י נעשית העיר דכיון דאין נותנין להם ע' אמה ושירים שיעור אחת לא נמצא וצריך נגיעה ממש:

ובפירוש מבואר להיפך בתוס' בשני מקומות בתוס' בעירובין בדף נ"ז בד"ה רב הונא אמר כתבו בסוף דבריהם וז"ל ונראה דאפילו בית ובית בלא עיר נותנים להם קרפף אחת לשתיהן דאי לא תימא הכי עיר שאין לה חומה במה יתחברו כאחת אם לא ע"י שמובלעים יחד ע' אמה ושירים דאין סברא להצריך שיגעו זה בזה וכו':

וכן הוא בתוס' בסוכה בדף ג' ע"ב בד"ה ואין עושין עיבור בין שתי עיירות דסיימו בסוף וז"ל ואע"פ שלר' חייא ברבי אליבא דרבנן הוי בית כעיר לגמרי שנותנים לשני בתים בלא עיר קרפף אחת לשתיהן דאי לאו הכי עיר שאין לה חומה במה יתחברו הבתים להחשב אחת אם לא ע"י דמבלען כל אחת ואחת בתוך ע' אמה ושירים של חברתה דאין סברא להצריך שיגיעו זה לזה ע"כ:

סיומא דהך מלתא בכפרים אשר הבתים מוקפי' חצרים אינם זרוע אין שום ספק דנמדדין עם הבתים ואח"כ ע' אמה ושירים עד הבית השני ואף בזרוע דעתי נוטה להקל וכן אפילו אם איכא רק גדר אחת לפני הבתים אם נעשה לתשמיש ולא שד מן הבהמות גם כן מצטרף כנ"ל:

תוכן העניינים

נפש חיה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה