כרך א · דף קפו.
מעילא לעילא: חכמה.
נפק קול דאשתמע: ז"א. ומשום דאימא נקרא קול דלא אשתמע.
מיא ואשא: שהן ציון וירושלים, יסוד ומלכות, יוסף ויהודה. וזהו ענין המאמר שכיון דנחית יוסף למצרים לא נגלה הארת מיא רחמי היסוד, וירד יהודה - המלכות - מעם אחיו כדמסיים.