אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן תרסט

סימן תרסח

א ועוד נהנו להקיף עם ס"ת וכו'. הנה לא כתב בזה רבינו הרמ"א מספר ההקפות. ובכל תפוצות ישראל נוהגים כעת לעשות שבעה הקפות ומקורן מכהאריז"ל שכן כתב בשעה"כ שהאריז"ל דייק לעשות ז' הקפות גם במוצאי שמיני עצרת שהוא שמחת תורה מלבד ז' הקפות שעשו ביום (וכתבתי מזה בחי' שער יששכר מאמר זמן שמחתינו בענין ז' הקפות שצ"ל החסידים ביום שמ"ע עוד יותר מקורו מהאריז"ל מליל שמ"ע ואכמ"ל) אמנם הנה שמעתי בבירור כי בק"ק קראקא בבית הכנסת הישינה ובביהכ"נ הרמ"א ז"ל נוהגים לעשות בש"ת רק ג' וחצי הקפות ולכאורה הטעם אינו מובן (ובפרט למחצית הרביעי.) ונראה פשוט דכמו שהביא בזה הפרמ"ג (בא"א) שנוהגים להקיף האלממר"א יש ג"פ ויש ז"פ עכ"ל וכן במחזורים הישנים האשכנזים נדפס שנוהגים להקיף אז ג"פ. ונר' שזהו גם כן מנהג קראקא והקודמים עוד מגאונים הקדמונים הפוסקים ז"ל להקיף ג"פ והפעם רביעית הוא המחצית שהולך עד הבימה ועולה על הבימה לקרות גם בליל ס"ת וכמו שנזכיר בסמוך ואתי שפיר. ושמעתי זה מקרוב רצו ממנהיגים הצבועים. ובשקריהם ידועים. לפשוט טלפים. להתראות כמו חסידים וגם חריפים. לשנות מעתה לעשות ז' הקפות גם בביהכ"נ הישינה הנ"ל. ולא הניחו הקהל לשנות והצדק אתם. כי מי יהין זאת באתרי' דמרן ורבנן רבותינו אשר מעולם הפוסקים אשר מפיהן אנו חיים זי"ע שהתפללו שם בביהכנ"ס הישינה (וגם הרמ"א ז"ל לפעמים בתור מרא דאתרי) ונודע יושנה בערך תשע מאות שנה אשר גם ברכת הנותן ליעף כח לא יאמרו לפני העמוד בהסידור לפני הש"ץ שם כי נתייסדה הביהכנ"ס עוד טרם נתפשטה הברכה ההיא בקרב התפוצות (ושמעתי מאדומו"ר סבא קדיש' זי"ע משינאווע שהתפלל שם בביהכ"נ הישינה בליל ש"ק עם עולם גדול לאלפים וצוה להש"ץ שלא לשנות כל דהו מהנהוג שם [אם כי הוא התפלל לעצמו גם שם נוסח ספרד הרגיל] וסיפר מעשה נורא על זה מביהכ״נ המהרש"ל ז"ל זי"ע בלובלין. ואכמ"ל. ואנן מה נעני אבתרייהו). ובפרט במנהג ז' הקפות אשר פשוט למבין כי גם רבינו האריז"ל אם הי' נשאל על ככה אם לשנות בקראקא ממנהג רבינו הרמ"א ז"ל באתריה דודאי לא הי' מסכים (בחייו ובדורו) ובפרט שאין משיבין את האר"י (הרמ"א) לאחר וכו' ובפרט באתריה ועוד שארי רבותינו הראשונים ז"ל שם כנז' איך יעיז זבוב שורק קצוץ כנפים בימינו. ה' יצילנו.

ב ובלילה קורים בס״ת הנדרים שבתורה וכל מקום לפי מנהגו. הנה עד היום נוהגים כן בביהכ"נ הישינה ובית הכנסת הרמ"א ז"ל בקראקא לקרוא בס"ת בברכות (תחלה וסוף כל העולה) בליל ש"ת בהרבה עולים וקורין בנדבות וברכות שבתורה וכן המנהג בביהכ"נ הגדולה דק' בריסק דליטא אסר משם ג"כ רבותינו הגאונים הקודמים ז"ל (ומקובל מפי הגדה שם כי עוד רבינו הרא"ש ז"ל דרש בביהכ"נ דשם מדי עברו דרך בריסק) וכן נוהגים בכל מדינות פולין גם בביהכ"נ האשכנזים הישנים ויש קורים בפ' ברכה ד' או חמשה גברי בליל ש"ת. אך במדינות אשכנז (כפי הנשמע) לא יקראו כלל בס"ת בליל ש"ת. והנה בבית המדרש הגר"א ז"ל בווילנא גם כן נהגו לקרות בס"ת בליל ש"ת והגר"א בעצמו עלה אז לתורה. ובספרי מנהגיו שנדפסו כתב בהגהות לעיין בסו"ת גינת ורדים הספרדי (או״ח כלל ב' סימן כ"ב) ובאמת ציין זה כבר בבאה״ט בזה (ס"ק ב') לדברי הגוור"ד אלו ובאמת בגוור"ד כרכר ופקפק מאוד על מה שנהגו לכפול הקריאות והעולים בש"ת וגם לחתנים ונדחק מאוד ליישב מנהגן של ישראל עי"ש אבל הוא מיירי רק מהקריאות ביום אבל מתקריאות בלילה של ש"ת לא מיירי שם כלל, וראיתי כבר ת"ח אחד מחמיר הי' לעצמו שלא לעלות אז בליל ש"ת בברכה גם כשהי' במקום שקורין (שהוא רוב העולם שנהגו כן מימות עולם) אמנם הוא חומר' של שטות, וכי יוצא לעז ח"ו על רבינו הרמ"א אשר מפיו אנו חיים ובנ"י יוצאים ביד רמ"א כל תפוצות אשכנז ופולין ואנחנו מבני בניהם הנגררים אחריהם בכל דבר חומר איסור והיתר ואיך לא נסמוך על מ"ש בזה הרמ"א המנהג לקרות בליל ש"ת וכן נוהגים אחריו בעירו (בקראקא) ובביהכ"נ שלו וכן בכל ערים וביהכ"נ הישנים של פולין כנ"ל (והגר"א בעצמו גם כן עלה לתורה אז בביהמ"ד שלו כנ"ל) ואיך יהרהרו ח"ו על רבותינו הפוסקים הקדמונים ז"ל וכן אצל כל רבותינו האדמוריים ז"ל (זכותם של כולם יגן עלינו). הן אמת שיש לכאורה לחלק גם על מה שנדחק ליישב בגוור״ד הנ"ל ומקורו מהריב"ש כמובא בב"י דשם מיירי בשחרית זמן קריאת התורה המיוסד מרבותינו חכמי הש"ס אלא שמוסיפין בש"ת לקרות כמה פעמים וכיוצא וכיון דקיי"ל במתני' במגילה דמוסיפין עליהם (אבל לא פוחתין) וכן ביו"ט לדעת כמה רבוואתה כמ"ש הרמ"א (בסי' רמ"ב) עיי"ש וש"ת הוא יו"ט דמוסיפין עליהם אפילו שקורין כ"פ מה שקרא זה עוד הפעם כמ"ש בזה (וכן בסי' רפ"ב סעי' ב' עיי"ש) דבש"ת ינהגו כן וכן לקרות פ' המלאך הגואל היינו בכלל שמוסיפין עליהן אבל בלילה שאינו זמן קריאה ככל איך יברכו אז על התורה. אך אין להרהר ולשנות ח"ו מנהג רבותינו ואבותינו אשר מעולם ובע"כ דהכי קים להו עד חכמי הש"ס דבליל ש"ת גם כן קורין ומנהג ישראל תורה הוא וכיון שתורה מצותה בלילה כמו ביום. ושמעתי מא' שרצה לומר דמ"ש הרמ"א דקורין בליל ש"ת היינו בלא ברכה וזהו הבל לומר כן וגם הרי המנהג עד היום שם בביהכ"נ שלו לקרות בברכה כנ"ל. וכן כתב באשל אברהם (להגה"צ מבוטשאטש ז"ל) דכיון שנהגו לקרות בליל ש"ת בצבור אין חשש על הברכה ויכולים לברך לכתחלה.

וכן ראיתי לעורר על מה שפקפק אחד על מנהג רבותינו ואבותינו הקדושים ז"ל לקרות הנשיא בס"ת בי"ב ימי ניסן וכן משנה תורה בליל הו"ר וכן הקרבנות די"ג מדות בצבור ומובן ממילא בלא ברכות העולים כלל ורצו לפקפק כי אסור לקרות בס"ת בצבור בלא ברכה, וז"א. והיכן כ' זה כלל ואם אחד רוצה ללמוד (ברבים) מתוך ס"ת (כמו שמספרים מהגר"א ז"ל וכדומה) וכי צריך לברך עלי' ופשיט' שיוצא בברכת התורה שחרית רק בימים דתקנו קריאת ס"ת בצבור תיקנו העולים בברכה, וז"פ ואכמ"ל.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה