אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן תרב

סימן תקפה

א אין מקדשין הלבנה עד מוצאי יוה״כ עיי' בדברי זקיני הלבוש זצ"ל לקדש קודם יוהכ"פ כדי שזכות המצוה תגן ביוהכ"פ ועיי' באה"ט ובשע"ת שנוטה ג"כ לזה וכן מנהגינו עוד מקובל מזקנינו מהרצ״א זצ"ל בעל בני יששכר. וכן ראיתי בבית מאיר על או"ח (סי' תכ"ו) ע"ד הבאה"ט בזה (סי' תר"ב) בשם הלבוש לברך קודם יוהכ"פ, ולפענ"ד ראוי לנהוג כותי' (דהלבוש) כי בשנת תקס"א אירע לי מכח מנהג הרמ"א שלא עלה בידי לקדשה כי העיקר מפני שהימים האלו תלויים בעננים עכ"ל הבית מאיר. וכן מצאתי במנהגים למהר"א נוירנוא זצ"ל (מהראשונים) שקידש הלבנה בליל יוהכ"פ שיהי' זכות מגין ביום הדין עכל"ה. נר' טעמו כיון שעיקר הדין ביוהכ"פ רק בשחרית וכן זמן הסליחה עון דיוה"כ רק ביום בשחרית כדאמרינן בש"ס כריתות (דף ז' א') עיי' פירש"י שם (ועיי' בדברינו בשער יששכר אות ט"ו] ע"כ תגן המצוה בלילה ליל יוהכ"פ שלפני הדין בשחרית יוהכ"פ. ולענין מה שהוא אז יו"ט שבת שבתון עיי' בהגהות הג' מהרש"ם ז"ל בספר אורחות חיים סי' תכ"ו) ועכ"פ מכ"ש בחול (לאחר ז' שלמים) בליל עיוהכ"פ בודאי ראוי לקדשה. וכן ראיתי בזהר חי לחויז הה"ק זצ"ל על הזוה"ק פ' וארא (דף ל"ח ב') שכתב לקדש הלבנה קודם יוהכ"פ ולא קודם ת"ב עיי"ש. והנה שאלוני ת"ח אחד שנר' מד' הזוה"ק אמור (דף ק' ב') ת"ח בהאי יומא אתכסייא סיהרא ולא נהיר עד בעשור לחדש דישראל תייבין בתיובתא כולהו בתיובתא שלימתא ואימא עילאה תאבת ונהרת לה וכו' עכל"ה.

ומשמע ליה דזהו קאי על קידוש לבנה ג"כ דאין לקדש הלבנה עד מאמר יום הקדוש אחרי *) מאמר יום הקודש אחרי יוהכ"פ כיון דקאמר דאתכסייא סיהרא ולא נהיר עד בעשור לחדש. אך באמת אין זה ראיה וסתירה כלל למנהגינו כי כל מבין יראה מ"ש בכונת כתאריז"ל כי עד עיוהכ"פ אומרת הנוקבא מדת רחל בנסירת הדינים. הסבי עיניך מנגדי, כיון שנתמלאה מנסירת הדינים (משא"כ אחר יוהכ"פ מיד מקבלת החסדים בכל יום לפי מדתו) ע"כ קאמר דאיתכסייא סיהר"א מדת המלכו"ת בבחינת הסבי עיניך מנגדי (שלא לראותה) ולא קאי כלל על קידוש הלבנה. והגם כי בסידור הר"ר שבתי זצ"ל כתב אחר נעילה ומעריב ומקדשין הלבנה והולכים לבתיהם לשלום היינו כונתו כמנהג העולם במדינותנו כהרמ"א זצ"ל. אבל לא נמצא זה כלל בכתבי האר"י החי זצ"ל מתי לקדש הלבנה אז. וגם בסידור הנ"ל אולי כונתו כשלא נראית קודם יוהכ"פ ונראית במוצאי יוהכ״פ אז א"צ להמתין לטעום מקודם כדי שלא לקדשה כשהוא מעונה כמ"ש הפוסקים גבי מוצאי ת"ב ושארי ד' צומות אבל במוצאי יוהכ"פ יקדשה מיד וז"ש אחרי מקדשי' הלבנה (מיד) והולכים לבתיהם לשלום היינו שיקדשה מיד ביציאתו מביהכ"נ ויראנה מבחוץ וא"צ לילך אז מקודם לביתו לטעום כנז' וז"פ. ע"כ אין לשנות מנהגינו מאבותינו הקדושים זי"ע וכן עוד מנהג כמה קדושי עליון זי"ע. ובפרט אם הוא עת גשמים בתחלת תשרי ויוהכ"פ בודאי צריכין לקדשה כנ"ל והחכם עיניו בראשו. והזריז נשכר.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה