אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן תקפב

סימן תקפא

סעיף ט'. (א) אעפ"י שכל ימות השנה מתפללים בלחש בר"ה ויו"כ נוהגי' לומר בקול רם. יפה העיר בשע"ת (ס"ק ו') בשם המחזיק ברכה דלפי"ד הזוה"ק והאריז"ל שאסרו גם בחול גם להשמיע לאזנו כ"ש בר"ה ויו"כ דדינא יתיב ומסתברים דבריו ז"ל אמנם ציין לדבריו (בסי' ק"א) ביד אפרים דאם אין יכול לכוין בענין אחר אז שרי. אמנם עיי' בספר מנחם ציון עה"ת (להגה"ק מוהר"ר מ"מ מרימנוב זי"ע) במאמרו לליל ר"ה כי אמנם טובה צפרנן של ראשונים הטור והב"י אשר מימיהן אנו שותין ומפיהן אנו חיים שהיו בעלי רוה"ק ואוהבי ישראל מאוד וחששו על בני הכפרים המתאספים בימים נוראים להתפלל בצבור ולא הורגלו בכך כל ימות השנה לכן הם מגביהים קולם בתפלתם ובאמת יש איסור גדול להמגביה קולו בתפלתו ובפרט בספרי המקובלים ובזוה"ק מחמירים מאוד ע"ז וע"כ דאגו על הדבר שלא יהי' קטרוג על ישראל לכן כתבו מותר להגביה קולו בתפלתו מעט בימים האלו אבל אמת נכון הדבר שההיתר בזה הוא רק לפנים ולא טוב הדבר אדרבה איסור גמור יש וכו' עיי"ש עוד שהאריך בזה בטעם מתק קדושת לשונו ועיי' בב"י (בד"ה סי' ק"א וב"י סי' קמ"א) בשם הזוה"ק דגם לאזני עצמו לא ישמיע והגם כי מרן המחבר כתב שם (סעי' ב') שישמיע לאזני עצמו וגם במג"א (סי' ק"א ס"ק ג') כתב די"ל הכונה בזוהר דרק איש אחר לא ישמע קולו אבל לא שאסור גם לאזני עצמו. וגם הקדוש בעל החרדים כתב שישמיע התפלה לאזניו. מ"מ הוא פליאה על רבותינו הפוסקים אלו איך נעלם מהם אז במחכת"ה מעיניהם מה שעינינו ראו בתדב"א (א"ר פכ"ח) מפורש יוצא בזה"ל וכל המתפלל ומשמיע קולו לאזניו הרי זה מעיד עדות שקר בעצמו עכל"ה (והיינו לאזניו אזני עצמו ג"כ) ומי לא יירא ויחוש לנפשו מדברים האלו. (ועיי"ש בפי הקדוש בעל זקוקין דנורא ובעורין דאשא מ"ש בזה והביא ג"כ מדברי הזוה"ק הנז'.) וה' ישמרנו ויצילנו. יושיענו ויעזרנו. במהרה בימינו יקבל תפלתנו. ברחמים וברצון א"ס.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה