נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן תקסו
סעיף ד'. (א) נוהגים להרבות סליחות וכו'. הנה המנהג הלז להרבות בסליחות בת"צ ע"ד שכתבו התוס' בע"ז (דף ח' א') אליב' דריב"ל דמרבה ומוסיף רק אחרי תפלתו אפילו כסדר יוה"כ מ"מ בת"צ שנהגו להוסיף סליחות בת"צ בברכת סלח לנו באמצע השמ"ע עיי"ש ובטור וב"י בזה וצ"ל מקורו אי' הוא שמחוייבים בת"צ בסליחות להרבות בצבור. ונר' מקורו מש"ס מגילה (דף ב' א') דאמרינן י"ג זמן קהלה לכל הוא ול"צ קרא לרבויי' ופי' ר"ת מובא ברא"ש שם לפי שמתאספין ממילא בני הכפרים להעיר מפני שהוא ת"צ שיאמרו סליחות ותחנונים עיי"ש והרי מזה ראיה דהוא עוד מקרא דמגילת אסתר והיינו אנשי כנה"ג תקנוה שיאמרו סליחות בת"צ דאל"כ עדיין קשה מנלן יום י"ג לקריאת המגלה ול"ש התירוץ דל"צ קרא לרבויי כיון דבזמן המקרא לא הי' עוד אז תיקון הסליחות בת"צ א"ו דהי' אז כן ותקנינהו אנשי כנה"ג וכמו שפירש"י שם בד"ה אלא פשיט' דאינהו תקון דכיון דאנשי כנה"ג תקנוהו בודאי רמזינהו במגילת אסתר עיי"ש. וכ"כ שם ברא"ש במגילה בשם תשו' הגאונים שמרבין בסליחות בת"צ כי על כן לא יקבעו תענית אסתר ביום ו' עש"ק עיי"ש. ובזה ניחא מה דפסקינן (בסימן קל"א סעי' ה') וביו"ד (סי' רס"ה סעי' י"ג) כשחל ברית מילה ביום ת"צ אז מדלגים תחנון וגם והוא רחום וכו' אבל אומרים סליחות ולכאורה למה יחסירו התחנון (שיש בו י"ג מדות ג"כ כמנהג ספרד) ויאמרו הסליחות. א"ו משום דהסליחות הם מקרא (ואנשי כנה"ג תקנוהו כנ"ל) ודברי קבלה כד"ת דמיא משא"כ תחנון דמאוחר הרבה אח"כ תקנוהו כנ"ל.