נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן שפה
סעיף ב'. (א) ישראל מומר וכו'. עיי' מ"ש לקמן (סי' שצ"א ס"ק ב') בזה.
ב או לחלל שבתות בפרהסיא. עיי' בחיי אדם דאם הוא בוש בפני גדול העיר מלחלל ש"ק אז לא הוי דינו בזה כמחלל שבת וכ"כ בתורת חיים על הש"ס (בעירובין דף ס"ט) ועיי' בדע"ת (יו"ד סי' ב' ס"ק ל') ובהגהותיו לאו"ח הנדפס בס' אורחות חיים (סי' זה) אמנם עיי' בדברינו בעה"י במנח"א (חלק ג' סי' כ"ד) דתנאי זה כד' התו"ח (שצ"ל אינו בוש בפני גדול העיר) אינו קיים להלכה למעשה כלל וגם בכה"ג דבוש כנז' מיקרי מחלל שבת אם מחללו בפרהסיא בפני עשרה או שידוע אומנתו לחלל שבת עיי"ש באורך.