נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן שסב
סעיף ג'. (א) מחיצה העומדת מאליה דהיינו שלא נעשית לשום מחיצה כשירה. הנה נראה פשוט מזה דבעיר שעושין תיקון עירובין ובמקום אחד או במיעוט איזה מקומות נפרץ ויש שם שורה של אילנות (גדולות וחזקות) שאין ביניהם י' אמות בין אילן לאילן דבודאי כשר ולא הוי פירצה דמה דפסקינן לעיל (בסעיף א') באילן שעכשיו בוכים וכו' סייסור הענפים היינו משום שלא תהי' מחיצה המתנודדת שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויי' אבל באילנות גופא החזקים פשיטא דל"ש זה ולא הוי פירצה אם אין ביניהם יותר מי' אמות וכדפסקינן לקמן (סעי' ט') בזה דגם פרוץ כעומד מותר בין בשתי בין בערב מותר ובלבד שלא יהי' במקום אחד פרוץ יותר מעשר אבל עד עשר אמות מותר מפני שהוא כפתח עכ"ל מרן המחבר, אך חשבתי בזה כי נמצא גם כשיש יער עם אילנות שורות הרבה מאוד במקום הזה ולהלאה ואם הוי מחיצה אז יש לעורר לכאורה איך נקרא לפי"ז היער כרמלית הא האילנות סמוכים בתוכו זה לזה כמעט כולם בפחות מי' אמות ולמה חשבינן שורה הראשונה הסמוכה להעיר למחיצה, ולא פירצה, והשורות בפנים היינו היער לכרמלית, ומאן פליג לך בזה בין השורות (מהראשונה להאחרות להלאה שהם גוף היער). והנה עסקתי בזה קצת והגדתי לידי"נ הרב הגאון מו"ה דוד שליסעל שליט"א דומ"צ דפה"ק וכ' בזה הערות חוות דעתו וארשום קצת מה שהשבתי לו. הנה יפה העיר מש"ס סוכה (דף כ"ד) כן מה דפסקינן בזה (סעי' א') כנ"ל דאם עומדי' או מקשרם שלא ינודו ברוח מצויי' הוי מחיצה וכן לענין סוכה ולא חילקו כלל בין אם הוא שורה א' או בין האילנות בהרבה שורות דאז הוי היער כרמלית משמע פשוט דגם בכה"ג מועיל להיות מחיצה הגם שלעצמן לא יועילו האילנות להיות מחיצה להיער.
אך מ"ש כת"ה דצריך בזה תנאי הנאמר בעירובין (דף נ"ו) במחיצות סל שתי של קנים דצריך שלא יהי' בין קנה לחבירו יותר מג' טפחים. זה אינו כלל (במחכת"ה) דשם נאמר בפירוש דזהו רק לענין דיומדין שאינם מחיצה הראויי' ואינם המשך מחיצה הצריכה והתירוהו רק לעולי רגלים לבהמתן וכשהמה בשתי לבדים ע"כ צ"ל עכ"פ שלא יהי' הפסק רק ג"ט וכמ"ש הרמב"ם לדינא (בהל' שבת פי"ז הל' כ"ח) עיי"ש דהוא רק לענין דיומדין כנז'. משא"כ במחיצה רובה ככולה כל העיר, כן כשהוא למחצה עומד ומחצה פרוץ מהני ג"כ אפי' הוא רק שתי או ערב לבד כשאין ביניהם פירצה של י' אמות ויותר כמבואר (בסעי' ט') להלן וכנ"ל וז"פ.
אמנם בזה הצדק מה שכ' כת"ה דהחילוק הוא פשוט בשלמא לענין יער עצמו אעפ"י שנאמר שנחשבים האילנות כמחיצות (מפני שאין שיעור פירצה ביניהם) מ"מ לא מועילים כלום משום דהוי מוקף שלא לדירה (וכדאיתא בעירובין דף כ"ב ובסי' שנ"ח) אבל המחיצות היינו האילנות העומדות סמוך להעיר אפילו דלא מהני לענין תוכה של יער דליהוי רה"י משום דאין שם בית דירה ולא הוקפו לדירה ולא לחצר ע"כ לא מהני לענין היער משא"כ לבני העיר דמהני וכמו דאמרינן בזרעים דמבטלו מחיצה עכ"ז כשהם נגדרים במחיצה אפי' דלא מהני המחיצה לתוכן מ"מ לעבר שמצד העיר המה מועילים שמותר לטלטל בהעיר כנז'. ואין להקשות דא"כ מה פריך הגמ' שם בסוכה מה קמ"ל הא י"ל דהא גופא קמ"ל דאע"ג שלעצמו אינו מועיל כשהוא בשורות היער מ"מ מועיל להיות מחיצה לסוכה, זה אינו דכבר נשמע דהיכא שאינו מוקף לדירה לא מהני ממתני' דעירובין והיכא שהוקף לדירה מהני וכמ"ש התוס' שם ביישוב הקו' ממחיצה העומדת מאליה עיי"ש, וז"ב ונכון.