נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן שלט
סעיף ג'. (א) ואפשר שעל זה נהגו להקל בכל. עיי' מ"ש במנח"א (ח"א סי' כ"ט) עיי"ש ובקונטרס שירי מנחה בסוף מנח"א ח"ב. והנה ראיתי עתה באשל אברהם (להגה"ק מבוטשאטש ז"ל) שכ' בזה וז"ל אודות הנהוג עכשיו לספק ולטפח בש"ק ויו"ט קדוש בתפלה בין רבים וכן שלמים וגדולים בתורה הקדושה ומעש"ט נראה שהוא מצד שכיון שמוסכם לכ"ע להתיר לספק ולנפח ולרקד בשבת ויו"ט הקדוש לשמחת נשואין וכן נהגו בלי חשש פתחון פה א"כ כדי שלא יהא שלחנך מלא ושלחן רבך ריקם הנהיגו כן לגבי עבודת הש"י בשמחה וכו' עכל"ה והיינו סייעתא לדברינו עיי"ש. אולם מ"ש שם ראיה ממה שהי' מכין באצבע צרדה בליל יוהכ"פ לפני כה"ג, זהו אינו ראיה דבאמת קיי"ל אין שבות במקדש והא דאמרו דשמחת בית שואבה אינו דוחה לא שבת ולא יו"ט אפילו שהי' במקדש כבר תי' התוס' בסוכה (נ' ב' ד"ה רבנן) דשאני התם משום שהי' ריבוי כלי שיר ובע"כ הי' אחד מהם צריכין לתיקון ע"כ גזרו גם במקדש אבל לא במקום אחר ובפרט באצבע צרדה ושהי' צורך כה"ג לעבודה שלא יישן ולא יראה קרי ח"ו ויתבטל מעבודתו ע"כ בודאי לא גזרו במקדש ע"כ אי משום הא לא אריא שום ראיה משם כנז'. (ועיין בזה במג"א ובמחצה"ש כאן)
סעיף ד'. (ב) ולא מקדשין וכו' כו' ומ"מ לכתחלה יש ליזהר שלא יבא לידי כך עיי' בשו"ת הרמ"א (סי' קכ"ד) מ"ש שם זה שעשה מעשה פ"א וחידוש הוא ולא גמרינן מיני' עיי"ש (אמנם רע עלי המעשה שעשו מהמו"ל המשחיתים ומפסידים ומדפיסים הרבה דברים בס' אשל אברהם להגה"ק מבוטשאטש ז"ל ולא ניחא לי' למריי' למימר משמי' דברים כאלו כאשר כבר כתבתי מזה במקומות רבות בחיבורנו בעה"י) וכן כזה נדפס בא"א הנ"ל שעשה מעשה שהי' כבר ספק חשיכה ממש בליל ש"ק וסידר הקידושין וקרא הכתובה לאור הלבנה וכו' עיי"ש ואם רבינו הרמ"א ז"ל עשה בדורות ראשונים (שכבר כ' חידוש הוא) ולא גמרינן מיני' לדורות אחרונים להקל בזה בש"ק. אמנם בשם הצדיק מבוטשאטש ז"ל הנ"ל בדורות האחרונים הם דברים שאסור לשומעם ולאומרם ואסור להאמינם שיצאו מפי קולמסו של אותו צדיק ז"ל ושהוא עשה מעשה הלז ח"ו ולית המנותא בהני מו"ל כנ"ל, ואוי לעינים שכך רואות בספרן של צדיקים יס"ע שעשה מעשה לאור הלבנה קרא הכתובה בליל ש״ק. וממנו ילמדו ח"ו בזמנינו התועים המתחדשים ויחללו ש"ק בפרהסיא בסידור קידושין ובכ"ע ויאמרו אם התירו פרושים את הדבר ושבת הותרה בשביל כבוד או בושה של הכלה והינומא שלה ק"ו (של שטות) שימצאו היתר לפתיחת חנות בש"ק (ומו"מ אינו רק אי' דרבנן) בשביל כבוד חייהם ופרנסתם, כפי שיטת כפירתם, אלא ודאי דישתקעו הדברים ולא יאמרו ובודאי זיוף הוא משמי' דרב כמו הרבה דברים שמה כנ"ל.
סעיף ז'. (ג) ספינה אם היא וכו'. עיי' בדברינו במנח"א (חלק א' סי' י"ג) עיי"ש.