נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן רסא
סעיף ג'. (א) ומי שאינו בקי בשיעור זה ידליק בעוד שהשמש בראש אילנות. עיין בדברינו לקמן בסי' של"א (ס"ק א') ובתשו' מנחת אלעזר (חלק א' סי' כ"ג) והנה הגה"ק בעל התניא ז"ל אם שפסק בזה דשיעור בין השמשות רק ג' רביעי מיל קידם צאת הכוכבים מ"מ בסידור שלו הזהיר להדליק נרות ש"ק קודם שקיעה"ח תחת האופק שלנו והיינו כדחז"ל שמשא בריש דיקלא איתלי שרגא דהוא מקור דברי מרן המחבר הנ"ל בזה להדליק בעוד שהחמה בראש אילנות. וכמו שביארתי שם במנח"א ח"א עיי"ש באורך בשם רבינו הק' משינאווע זי"ע (ומלפניו למעלה בקדש) דצריכין אנו לילך בכל דיעות ביהשמ"ש לחומרא הן בכניסת הש"ק והן ביציאתו וכיון שאנו מחמירין בכל צד לאשר אין אנו יודעין ובקיאין איזו דיעה הוא העיקר בשיעורי זמן ביהשמ"ש ע"כ הוי כמי שאינו בקי בשיעור זה ידליק בעוד שהשמש בראש האילנות כנ"ל לשון המחבר. והנה נדפס כעת בחי' הרמ"ל בסופו תשו' א' ודודי הגה"צ זללה"ה מסאסוב וסנוריזוב בענין שיעור ביהשמ"ש ושם הוא רוצה להשיג עלי בתשו' מנח"א שם מ"ש כדברי הג"ה על הדרך החיים (שהוא להה"ג ר' יחיאל דיין ז"ל) ובאמת לא ידעתי כלל כונת דודי הה"צ ז"ל דהא כיון שבעצמו הוא כ' דצריכין שיעור ע"ב מינוט גם בימים הקצרים ובימים הארוכים הרבה יותר. והלא לפי ד' הדה"ח שכ' להלכה למעשה כשיטת הטור וב"י ודעימיה כר"ת דמשקיעה הראשונה עד השקיעה השניה שהוא שיעור נ"ח מינוט וחצי הוי כיום גמור א"כ שיעור ביהשמ"ש זוטר מאוד והרי אנו רואין במדינות שלנו דשיעור ביהשמ"ש גדול יותר בפרט בימי הקיץ בימים הארוכים וכנ"ל. ושאני באתריה דמרן הב"י באה"ק וגלילותיו שהוא סמוך יותר לקו המשוה ע"כ הביהשמ"ש שם קצר מאוד בעצמותו (והרי שם אין חילוק רב בין אורך ינות הקיץ לימות החורף. וכן אצלינו במדינתינו בזמנים שהימים ולילות שוים אנו רואין שביהשמ"ש שלהם קצרים אז מאוד ובזמן קצר אחרי השקיעה כבר הרקיע מלא כוכבים על כל גדותיו ואכמ"ל) אבל במדינות שלנו שהבין השמשות גדול כנז' בודאי אין לפסוק לקולא בזה כר"ת וצריכי' להחמיר בזה לכל צד כנז' ובימי הקיץ הארוכים יותר מע"ב מינוט (כמ"ש שם דודי ז"ל בעצמו בתשו' הנז') וע"כ שפיר תמה הרב ר' יחיאל בהג"ה על הדה"ח שכתב להלכה למעשה שיעור קצר כזה לביהשא"ש במדינתינו וגם אנחנו החזקנו (בתשו' מנח"א שם) בד' הג"ה הנ"ל וע"כ לא ידעתי ולא יבין שום איש מה זה תמיהת דודי הרב זצ"ל ולק"מ כלל. ואדרבא תמהתי מאוד במחכת"ה על דברי דודי שכ' ע"ד הג"ה בסידור הרב התניא זצ"ל וכ' בזה"ל שנראה בפשיטות שהג"ה הזאת לאו מר בריה דר' אשי חתום עלה והרבה יש להאמין שהג"ה זאת לא יצאה מידי הגאון בעל התניא זצ"ל אלא מאיזה מגיה זולתו וכו' עכ"ל ותמהתי מאוד (במחכת"ה) עליו הלא הג"ה הנז' הוא מצויין בהסידור ושם מפורש כן בלשון הגה"ק התניא בעצמו כד' הגאונים (א"ו דצריכין לתרץ שלא יסתרו דבריו לשו"ע כמ"ש במנח"א שם) מה שנרשם בהג"ה ובסידור הוא מסודר מהגה"ק בעל צמח צדק נכדו ותלמידו של התניא זצ"ל מכתי"ק זקנו וא"כ איך פלטה קולמסו לכתוב כדברים האלו ״לאו מר בריה דר' אשי חתום עליה' נגד הגה"ק מהר"מ מליבאוויטש (בעל צ"צ) ובמחכת"ה כ' דודי זה כנראה בלי עיון בספרים היטב ולא ידע מבטן מי יצאו הדברים. וגם בכל דבריו ראיתי שם תיוהא ותמוה. וא"צ להאריך כיון שבאמת למעשה גם הוא מסכים כשיטתינו להחמיר כנז' דגם בימים הקצרים לכל הפחות שיעור ביהשמ"ש ע"ב מינוט ובימים הארוכים הרבה יותר כנ"ל.
וצריכין למודעא רבה באזהרה יתירה לאשר ראינו בעוה"ר מכשול גדול גם בגלילות וויען ופרעסבורג גם במקהלות היראים שם כמו שהארכתי וביארתי בדרשה בביהכנ"ס הגדולה בק' סערדאהעלי אשר הוא ג"כ בגלילותיו אופק הסמוך להם אשר יעמידו מוריהם הזמן מכניסת שבת עד זמן מוצאי שבת (הדלקת הנר במוצאי ש"ק) רק 50 מינוט גם בימות הקיץ הארוכים ועוד זאת רעה יותר זה דרכם כסל למו לא יעמידו הזמן בעש"ק של זמן הדלקת נרות רק זמן קבלת שבת והוא דבר בלתי נודע מהו כונתם בלשון ״קבלת שבת״ אם כשיבואו לביהכ"נ להתפלל מנחה כבר בבגדי שבת או כשיתחיל הש"ץ לכו נרננה (שזהו נקרא בפי העולם קבלת שבת) או כשיתחיל על הבימה לכה דודי וכיוצא או אולי כשמתחילין מזמור שיר ליום השבת (שזהו קבלת שבת אצל הראשונים כמבואר בשו"ע) ואם מחמירין להקדים בזמן קבלת שבת (אשר יקראוהו) להעמיד הזמן קודם שקיעה"ח ה"ז קולא גדולה ומכשול נורא בימי הקיץ הארוכים אשר 50 מינוט אח"ז עדיין ספק יום הוא ונראה עדיין זהרוריתא דיומא וגם מעט כוכבים ולא כוכבים בינונים וקטנים הראויים ללילה גמור. והעידו לפני אז ת"ח אשר בהיות הגאון המובהק מ' מאיר אריק ז"ל (אבד"ק בוטשאטש וטארנא) בגולה בוויען ונסע בימות הקיץ על ההרים סביב לה לתרופת גופו וישבו שמה בש"ק בעת סעודה שלישית אחרי מנחה וראו בהוויללא מקום מגורו ובהפאווילאן מבחוץ (דשם מיגלי להו עלמא שיושבת על ההרים) והנה עדיין לא נראו הכוכבים הראויים למוצאי שבת וכפי הפיתקא (והמורה שעות) נרשם בהעיר לעשות אז מלאכה ביציאת שבת (ובהעיר הגדולה ווינא לא ירגישו זה כלל כי הבתים גבוהים בחמשה מעלות ויותר ולא יראו כלל שקיעה"ח [כי הבתים הגבוהים חוצצים] והעלעקטרי ידליקו לרוב ברחובות ושווקים מיד בתחלת ביהשמ"ש ונראה להם ודאי לילה ויכשלו ולא ידעו אבל הוא שגגת ת"ח המורה שעולה זדון ר"ל) והרעיש אז על ככה הגאון הנ"ל כאשר ראה זאת. אמנם לא הועיל שם רק מעט מזעיר. כידוע סכלותם ועקשותם וכו'. ואשר איזה מהם רצו להקל ומקלם יגיד להם ובפיהם יענו לתלות באילן גדול הוא הגאון המובהק חת"ס זצ"ל אם כי קצת נמצא ונראה כן בתשו' חת"ס (חאו"ח סי' פ') עיי"ש שנוטה לגמרי לדעת ר"ת ועיי' מ"ש ע"ד החת"ס אלו במנח"א (חלק א' סי' כ"ג) שם והלא מצינו בדחז"ל אפשר בא יהושע בא דוד ולא ביערן, אלא מקום הניחו אבותי להתגדר. ומדוע לא יאמרו כן מבני בניו של החת"ס כשרואין בימינו בעריהם כנ"ל מכשול גדול עי"ז. בודאי צריכין לתקן ולא למנוע אלגדור. ועכ"פ הו"ל לאלו המקילין להחמיר קצת יותר במוצ"ש והמקילים כקולי שניהם עליהם נאמר וכו'. ועלינו יערה רוח הבורא. בשמירת שבת במורא. השקולה כנגד כל התורה.