נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן רנ
סעיף א'. (א) להכין צרכי שבת. עיין מג"א (ס"ק א') בשם כתבי האריז"ל דמצוה לטעום התבשילין וצריך לטעום מכל תבשיל בע"ש. והפרמ"ג בא"א בזה דהיינו אם צריך מלח או תבלין עיי"ש. והנה יפלא לכאורה שלא ראינו מכל הצדיקים שיטעמו בע"ש מכל התבשילין רק נוהגים לטעום מאכל אחד משל שבת ומדוע לא יטעמו כל התבשילין כמ"ש מהאריז"ל ולא שמעתי להתעורר בזה. ואם הטעם כפשוטו כמ"ש מהפרמ"ג דהיינו לראות אם חסירה מלח או תבלין אז י"ל משום שאין בקיאים כ"כ כמו הנשים שלנו שמבשלות ויודעות יותר ע"כ סומכין עליהם בזה בכל התבשילין רק יקחו מאכל אחד לטעום משום הרמז שאומרים העולם טועמיה חיים זכו' אמנם הלא מסתמא טובא גניז בגויי' בדברי רבותינו ז"ל המקובלים (האריז"ל וגורי דיליה הקדושים וטהורים) על פי סוד ומדוע לא יקיימו כן לטעום מכל התבשילין בע"ש כנז'. אך אמרתי אראה נא מקורן טהור בד' הזוה"ק בראשית (דף מ"ח ב') וז"ל:
ובלילא דשבתא״ בעי בר נש אטעמא מכלא וכו' עיי"ש בסודן של דברים והיינו מכל המטעמים ותבשילין עיי"ש באור החמה וכן במקדש מלך שם דהיינו ״בליל שבת״ כמ"ש ״בלילא דשבתא" אבל בערב שבת מאן דכר שמיה שם (ובמקדש מלך הביא במוסגר שם בשם חה״י כי טובים השנים היינו לאכול בליל שבת וגם לבדוק ולטעום גם בע"ש אם עולה בישולו יפה וכיון שכ' שם בשם חה"י הנה מקורו לאו דסמכא הוא כי עכ"פ לא ידענו כלל מי הוא מחברו וממי יצאו הדברים וכמו שביארנו בחמשה מאמרות במאמר משיב מפני הכבוד עיי"ש ואכמ"ל). אמנם ראיתי בשעה"כ (שהוא שער ו' משמונה שערים טהרת לשונו הקדוש של מהרח"ו סולת נקי' וכנודע בספרי החיד"א ז״ל) מקור הדברים וז"ל (בשער הששי ענין טבילת ע"ש) גם ראוי לאדם לטעום כל התבשילין שמבשל בע"ש לכבוד השבת כי הוא דוגמת האדם המכין סעודה למלך וטועם התבשילין אם הם טובים ואם חסרין איזה תבלין כדי שיתקנם או שיבשל תבשילין אחרים וכ"ז הוראה שמקבל האורח בסבר פנים יפות וז"ס טועמיה חיים זכו שתיקנו בתפלת מוסף דשבת המתחיל תכנת שבת רצית קרבנותי' וכו' כי כל הטועם תבשילין של שבת מע"ש זוכה לחיי' עליו' עכל"ה בשעה״כ. וכיון שכ' בזה הטעם כפשוטו כדי לראות אם חסרין איזה תבלין כדי שיתקנם או שיבשל תבשילין אחרים ולהאי טעמא שייך רק לקפילא נשיא דידן לטעום בע"ש מכל התבשילין (ולזכר הרמז אנו טועמים רק מאכל אחד בע"ש כנ"ל) שהם יוכלו לתקן או לבשל אחר ולא אנחנו. הגם כי כל דברים הנראים כפשוטן (ובפרט בכהאריז"ל) טובא גניז בגוויי' גם ע"ד הסוד (כמו שביארנו כ"פ בחיבורינו בעה"י) מ"מ לא עדיף ממשאחז"ל (בסנהדרין כ"א א' ועוד בכמה מקומות) דגם לר' יהודא דלא דריש טעמיה דקרא מ"מ היכא דמפורש טעמיה דקרא סם בתורה אז אנו דנין כפי הטעם הזה גם להקל ואם בדברי תורה (דאורייתא) כן כ"ש בזה וכתבתי זה ללמד זכות על מנהג הצדיקים כולם שאין נוהגין לטעום מכל התבשילין בע"ש (רק בליל שבת) כנ"ל.