אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן רמג

סימן רמב

סעיף א'. (א) אכל שדה מותר. עיי' בשו"ת רבינו דברי חיים (ח"א חאו"ח סי' ז') ע"ד מכירת הארענדעס והגינוער לנכרי בשבת לעשות בהם מלאכה וכפי שנדפס שם נוסח השטר מכירה כנודע. וגם ידוע מה שהרעיש אדומו"ר משינאווע זי"ע שלא לעשות כזה כי יבא מכשול והפקרות בחילול ש"ק בשדות ובתים. ולענ"ד (וכן הגיד אאמו"ר זי"ע) כי אב ובנו שראו את החידוש בתורה איך להחזיק מוסדותי' ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגו כי רבינו רבשכבה"ג בד"ח זי"ע מיירי באותן שפרוצים ומקילים בזה. וכבר התירו להם הגאונים מפה"י ז"ל שם בגאליציען כמ"ש בד"ח ובכה"ג הוי דומה להך דגיטין (דף ל"ח) במופקרת ופרוצה הוי כאנוסה ורשאי לת"ח למיעבד איסור קל כדי שלא יעבור הע"ה איסור חמור שנפרץ ודש כבר בו, וה"נ שם במכירות השדות ע"י שטר מכירה שנעשה להם כהיתר גמור לכתחלה ואם לא יזדקקו להם הרבנים עכ"פ לעשות שטר מכירה כדת יעברו ויחללו ש"ק ועד שיאכלנו באיסור יאכלנו בהיתר דחוק מדינא עכ"פ. משא"כ מרן משינאווע זי"ע צווח כיון שבמדינת אונגארן (יהי' נועם ה' עליהם בכט"ס) כל יראי ה' הנגידים והגבירים בעלי השדות ישמרו ש"ק כראוי ולא יעשו כלל ע"י שום היתר שטר מכירה וכאשר יצא לאורה הס' דברי חיים ראה שכמה וכמה מהיראים בגאליציען הקילו ביותר וסמכו עצמם לעשות שטר מכירה ותלו באילן גדול מרן הד"ח וחשש אולי עי"ז יתירו להם גם באונגארן וגם אלו היראי ה' למכור ולעבוד ע"י שטר מכירה ע"כ הרעיש כי דברי אביו זצ"ל לא נאמרו ליראי ה' ושומרי שבת וכמבואר זה שם בדברי חיים בעצמו סי' הנ"ל (וגם עיי"ש בד"ח [ח"ב או"ח סי' כ"ט] מ"ש כמה קשה בעיניו היתרי שטר מכירה כאלו רק כשראה שעושים איסור שביתת בהמתו ע"כ התיר עכ"פ בשטר מכירה ועיי"ש עוד בסי' ל' [שלאח"ז] שם שכ' כשראה במקום א' שבאים למכשוליי ע"י השטר מכירה ע"כ כתב שהוא חוזר בו מהיתרי השטר מכירה אצלם ששלח להם מקודם העתק הנוסח וכו' עיי"ש.) כי רק לאלו החשודים ועוברים נאמר זה ההיתר כנ"ל (וגם בגאליציען הי' צווחתו הצלה פורתא עכ"פ ליראי ה' יחידי סגולה המפורסמים מבעלי שדות שנזהרו בשמירת ש"ק ושלא לעבוד גם ע"י שטר מכירה). אמנם קשה עלי המעשה מכמה רבנים וגדולים הנוהגים סלסול בעצמם ומפריזים על המדה גם לקלי הדעת מבני הדור החדש בעוה"ר (גם במדינת אונגארן) ויש להם גיטער ושדות למכביר. ואינם רוצים הרבנים לעשות להם שטר מכירה (ומראים א"ע כפרושים ביותר מדעת קדושים, הוא מרן הד"ח זי"ע ודעימי' שהתירו לאנשים כאלו כנז') ועי"ז מובן שמחללים אנשים האלו ש"ק בפרהסיא וממילא יצאו מן הכלל בכל עניני דת תוה"ק כי קיי"ל כמ"ד בחולין האי תנא שבת חמירא לי' כע"ז כדפסקינן ביו"ד (סי' ב') וכיון שמחלל ש"ק בזה בלי שום היתר שום מכירה בודאי יצא מן הכלל כולו. [ועיי' בדברינו בד"ת (מהדורא רביעאה אות קי"א) עיי"ש] וחוששני כי אולי הקולר תלוי בכזה בצואר הרבנים בכה"ג כשחוכים להחמיר ביותר בזה בלי טעם וריח, והמ"י. וכל ערום יעשה בדעת, וישקול במאזני משפט התורה והאמת. וה' ישמרנו ויעזרנו, ושבו בנים לגבולם, בשמירת ש"ק והמצות כולם, בב"א.

והנה עתה חדשים מקרוב באו ראיתי נדפס ס' מציורים ומכתבי' בשם אגרות סופרים, וכ' שם שטר מכירה לפסח וגם לשבת (מכירת גוט) וכ' שם שהוא כתי"ק הגאון רעק"א זיל שעשה כן לא' מגלילתו ואם כנים הדברים אז הוא סמך גדול (פכא') להנוהגים היתר מעשה רב גאון הדור הנז' אך אין בו כדי סמיכה לכל מכיר המו"ל ואת תכונתו, ואת החיבור בצורתו, ואיך יכולין לסמוך במעשה שבת החמורה במקום שנוגע לדאורייתא וגם למראית העין מדרבנן חו"ה דשבת ואין להאמין אם הוא מכתי"ק הגאון הנ"ל כלל, כמובן. [ולא אוכל למנוע מלהעיר עכ"פ על תכונת ״החיבור"' או ״החיסור״ (דעת ויר"א) הלז לעשות לכתחלה חיבור מציורי פאטאגראפיען דמות גאוני וצדיקי עולם ז"ל אשר הי' להם נגד רצונם ולמרות רוחם וכמו שהביא שם בעצמו ומי זוטר מ"ש הגאון ביערות דבש (ח"א דרוש ב') ליזהר מצורה על הכותל או על הלוח אפי' שאינה בולטת כלל כי כל צורת אדם בכה"ג שולט הס"א ר"ל ומובא בפת"ש יו"ד (סי' קמ"א ס"ק ו') ועיי"ש בדרכי תשו' (ס"ק ל"ה) מ"ש שנראה מהריטב"א דגם בכה"ג הוי איסור דאו' ועיי"ש בשם שו"ת דברי מלכיאל מוסר השכל נגד המקילין ועושין בימינו פאנואגראפיען מצדיקים כאלו עיי"ש ועוד יש לי ס' ישן בשמו לראות מהרה להג"מ עזריאל ז"ל (נדפס בלבוב שנת תקצ"ח) לאסור הפאנואגראפיען בהרבה ראיות עיי"ש ואכמ"ל. ולדוגמא אציג מ"ש המול עוד (באגרות סופרים) על תשו' הגאון רעק"א זצ"ל שהרעיש שאין לשנות ח"ו את הפיוטים או להחסירם וכ' מגודל ערכם ויסודם בקודש מהקליר שהי' תנא וכו' וציין הלז כמשיג עליו בשם הגהות ר' וואלף היידענהיים שביאר שהקליר לא הי' תנא ואמורא ולא סבוראי כי אם הי' שמונה מאות שנה אחרי חורבן בית שני כמבואר בקינה ממנו עכ"ל. והנה מלבד שאין כדאי המדקדק רוו"ה להכריע נגד רבותינו הגדולים והקדושים אשר מפיהם אנו חיים התוס' והרא"ש והרדב"ז והאריז"ל שכ' בפירוש שהי' הקליר התנא ר"א בר"ש וכמו שביארתי באורך בשו"ת מנחת אלעזר (חלק א' סימן י"א בד"ה והנה האר"י העיד וכו') ובקונטרס שירי מנחה שם ולעיל בדברינו (סי' ס"ח) עיי"ש וכן עוד במקום אחר. אך גם הרוו"ה בעצמו בהגהות למחזור יוהכ"פ (שחרית) שם הודה בעל כרחך כי הי' הקליר ירושלמי מהתנאים שכללו ברכת של דוד בבונה ירושלים עיי"ש ואחרי האמוראים לא הי' זה רק סדר י״ט ברכות כמו בשמ"ע אצלינו. וכמ"ש הגאון נו"ב בצל"ח ברכות (ל"ד א') כי מקינה הלז סכי אאנין תשע מאות אין ראיה כי זהו נתוסף אח"כ אל תודות של הזמן דתשע מאות עיי"ש ובמנח"א בדברינו שם. ואכמ"ל.] ובודאי אין לסמוך על המ"ל בס' הנז' וגם אם נאמר שזהו אמת מכת"י הגאון רעק"א זצ"ל השטר מכירה יש לומר שהי' בעל הגוט הלז מחורי ארץ הקלים (כי נפרץ אז כבר במדינתם הקלות והמינות וכמ"ש הגרעק"א בשארי מכתבים שנדפסו סם כי לא זכה לפעול בקהלתו מערקיש פריעדלאנד אפילו בחור אחד שילמוד תורה וכו') ובקלים כאלו אם לא יתירו לו באופן היתר עכ"פ כזה אז יעשה באיסור גמור ויצא מן הכלל לגמרי כדין מחלל שבת וניחא ליה לת"ח למיעבד וכו' וכד' רבינו הדברי חיים ואין כאן סתירה וכמ"ש לעיל.

ומדי דברי בו כנ"ל מהמוציא לאור ס' מציורים ומכתבים הנ"ל לא אוכל להתעלם (על פי התורה) מלעורר בזה אשר מלבד אשר נגד זקיניו כבוד (היינו נגד כבוד זקניו) עשה בהפצת מכתבים וציורים כאלו מהגה"ק הרעק"א והחת"ס זצ"ל (ולדוגמא אציג) בדבר שחשדוהו להחת״ס חיו כי חפץ ורמז ע"ד ירושת הבת (מצד אשתו) שלא נתנו לו והוא נגד התורה (וח"ו להאמין כזאת). וכן עוד כאלו ממעשה דהסכמת *) בקרובין פורים הגאון החת"ס וגם חזרתו ע"ד העתקת הש"ס כלשונם בגופן שלהן באשכנזית מהדקטר פיננער וכיוצא מכתבים אשר אסור להאמינם ומצוה לומר כי המה מזוייפות מהמו"ל ודעימיה. ושלא להוציא לעז ח"ו על שרי התורה הגאונים הקדושים הנ"ל בדברים אשר כיסן עתיק יומין בעתיקת הזמן העבר כבר זמן זמנים טובא ולא שמעו לא בהכרזה ולא בחזרה כלל. והרי זה דרך המתחדשים לספר אחרי מטתן של ת"ח רבותינו ז"ל ולעשות משגגתם יש מאין. וכאלו המה מגלי טמירין. מחפשי מומין. ומפקחין יעשו עורים וסומין. להרבות ולגזם (בהשערתן וכזבי תחבולותם) באלף פעמים להגדיל המדורה. ולבזות כבוד התורה. ולהוציא האמונה מלב בני ישראל המאמינים בני מאמינים באמת וצדק שיאמר אם בארזים נפלה שלהבת ועצת היצה"ר ח"ו אנן מה נענה אבתריי', וכיוצא בתחבולות הבע"ד ר"ל אשר יפרוש רשת להשחתת העולם ועוד בין המכתבים הציגו מכתב (הגה"ק בעל חת"ס זי"ע) להגה"ק מקאלוב זי"ע אשר הי' מפורסם ועד היום מוחזק באמת מפי רבותינו ואבותינו זי"ע לבעל רוה"ק נורא ומדרגות בנפלאות בתורתו ועבודתו ובהצנע לכת בסתר ובגלוי לימד דעת את גדולי החסידים ת"ח מובהקים ומקובלים גדולים עובדי ה' באמת ובמס"נ, הנודעים אז באונגארן הישינה. וממנו יתד ממנו פינה. התייסדות החסידות והאמונה. ואשר למד מפי רבו רשכבה"ג אא"ק הגאון ר' ר' שמעלקא הורוויץ זי"ע אבד"ק נ"ש והמדינה. ומקובלני אשר שמעו (מגידי אמת) מפי רבינו הגה"ק א"א מצאנז זי"ע בעל דברי חיים שאמר כי שלש פרסאות סביב עיר קאלוב גם עד היום מרגישים קדושת הגה"ק מהרי"א מקאלוב זי"ע הנ"ל ומקום מנוחתו קדושת הציון שלו. ועתה בא המו"ל הנ"ל (או חתנו) בחוצפת לשונו להדפיס בזה הלשון:

מכתב תוכחה לרב מפורסם שרצה לעגן אשה אחת נגד ההיתר מכמה גאונים עכ"ל. תאחזמו רעד לכל איש יר"א המאמין בקדושת אמתיות רבינו הבעש"ט זי"ע וקדושת תלמידיו ותלמידי תלמידיו אשר הגה"ק מקאלוב בתוכם הוא וכ' שכתבו לו מכתב תוכחה (כמו לעבריין ר"ל) ושרוצה לעגן אשה וגם בגוף המכתב כ' לו שלא יהי' כעומד על דעתו אהבת הנצוח או לנקום נקם לא משנת חסידים היא וכו' ועוד שם דברי בוז וחדודין ר"ל מהאי דעתא להאמין שיצא כזה מהגאון חת"ס כנ"ל לכתוב נוסח כזה לרב גדול וקדוש רב דכל הקאמינואטו גליל סאבאלנוש ושם שפטו את ישראל מ' שנה (ככתוב על ארונו ומצבתו) בגודל קדושתו לרדותו בתוך ביתו וגלילתו. לאשר ט' ליק הי' בגליל הרבנות שלו. ואם החמיר באי' אשת איש ולא הוטב בעיניו סברות המתירין וכמ"ש הגאון החת"ס בעצמו שחדית היא גם אצלו אלא שהסכים עמו גם הג' מטריטש (וכמו אם הי' גליל סאבאלטש כולו באונגארן שייך להרבנות טריטש במעהרען ומאן דאמר שראה הגה"ק מקאכוב ברוה"ק שבכל אלו הפלפולים וסברות מ"מ בעלה עדיין הוא חי. ג"כ לא משתבש. אך תורה לא בשמים היא. ונדון בזה כפי דין תורה הנגלה לפנינו ועפ"י שכל דעתינו ובפרט כפי המקובל ונודע שהי' גליל קאלוב היינו מחוז סאבאלנוש משובש בגסות וגם בעניני עריות והוא הה"ק ז"ל (כמעט) גיירם והוא השערה קרובה אשר ראה או ידע כי הני סהדי שיקרי אינהו ושינו כדי לעשות רצון מי שנטען על האשה העגונה אז. ומי יוכל למחות בידו עפ"י התורה. ובפרט לחומרא אשר החמיר וחשש בעירו וגלילו לאשר הב"ד בארץ מרחק דנו על פי הגב"ע אשר לא כן הוא כנז' א"ו מחוורתא כדאמרן מעיקרא כי רובי המכתבים האלו מזוייפים. והגה"ק אשר בארץ החיים המה וכסאם נקיים זי"ע.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה