נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן רלח
סעיף א'. (א) צריך למהר בלימוד הלילה וכו'. עיי' באה"ט באהינו (ס"ק ב') בשם כהאריז"ל שאין ללמוד מקרא בלילה ועיי' ברכ"י שהביאו סמך גדול לזה מילקוט פ' תשא (והוא מפרד"א) מנין הי' יודע משה מתי יום וכו' בשעה שמצאו להקב"ה שהי' עוסק בתורה שבכתב הי' יודע שהוא יום ובשעה שעוסק בתורה שבע"פ הוא לילה, והדבק בדרכיו בודאי הוא מצוה ועיי' בשו"ת אבני צדק להגה"צ מסיגעט ז״ל (חיו"ד סי' ק"ב) מ"ש לענין לימוד חומש עם המון בכל לילה אחרי תפלת ערבית כיון שאין אומר הפסוק כסדרו רק שמפסיק באמצע לפרש כל תיבה בל"א העלה שם דאין קפידא כלל, ועיי' באשל אברהם (להגה"צ מבוטשאטש ז"ל) בסי' זה שכ' שאין קפידא באמירת תהלים בלילה קודם חצות וטעמי' כיון דאחז"ל שביקש דוד המלך שהעוסק בתהלים כאלו עוסק בנגעים ואהלות א"כ הוי כתורה שבע"פ וזהו (במחכת"ה) אינו מספיק כלל ופשיטא דבמקום שצריכין ללמוד בשיעורי היום תלמוד שבלול מן הכל כשארז"ל וכן עפ"י כונת האריז"ל מה שצריכין ללמוד (וכמסודר בחק לישראל) תנ"ך וגמרא וכו' ובכונת כל א' וא' הנה ברור כי תהלים הוא בכלל כתובים ולא בכלל תורה שבע"פ. והנה אדרבא המדקדקים נהגו להחמיר בזה ולא שמענו ככל שיאמרו תהלים (גם בציבור דנפיש זכותם) בחצי לילה הראשונה (זולת בליל יוכ"פ שאומרים אז גם י"ג מדות ומתעטפי' בטלית כמבואר בהאריז"ל) אך מה שאומרים ד' מזמורי תהלים הראשונים בכל לילה בק"ש (למי שיישן קודם חצות) הנה בע"כ הוא כמו שארי פסוקי דרחמי שאומרים מתנ"כ אז ולהגן שאני כשארז"ל אבל לא תהלים כסדרן.
אולם לענ"ד נפלאתי ולא יכולתי לי לתרץ דאדמייתי מפרד"ח כנז' לסמך בעלמא ממעשי הקב"ה (כביכול) שלומד בלילה תורה שבע"פ הלא הול"ל יותר ראי' מפורשת בש"ס ברכות (הנ"ל בסי' רל"ה בדברינו עי"ש) שאמרו לכתחלה אבל אדם בא מן השדה בערב אם רגיל לקרות קורא אם רגיל לשנות וכו' והרי מפורש בש"ס דילן שאם רגיל לקרות קורא היינו מקרא תורה שבכתב כשבא מן השדה בערב הרי שמותר לכתחלה וכמצוה מפי דרז"ל מקרא בלילה, (ועיי' מ"ש לעיל סי' רל"ה ס"ק ב') כמ"ש לעיל שם ובע"כ לומר כפי' תוספות רבינו יונה דבא מן השדה בערב קודם צאה"כ כנ"ל עי"ש וצ"ע.