נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן קנה
סעיף ב'. (א) לאכול פת שחרית וכו'. עיין ט"ז (ס"ק א') בשם הב"ה בשם המרדכי שזהו דוקא מועיל רק מתבואה שלא שמעה קול מושכי באניות וכו' וכן במג"א (ס"ק ג') שכתב ולולי דמסתפינא הייתי אומר שהשומע שמע וטעה דאמרינן בשבת (דף ס"ו) דפותה הוי דלא שמעה קול וכו' כמש"ל והוא סבר דפי' זה הוי על פיתא כלומר פת שחרית עכ"ל המג"א. ועיין בפרמ"ג (בא"א ס"ק ג') בזה ונפלאתי מאוד בראותי בשו"ת חכם צבי (סימן ט"ו) שדחה גם כן ומשתומם על המראה במה שהתנו שצריך להיות מתבואה שלא שמעה קול מושכי באניות וכו' כנ"ל עיין שם, אמנם נשתוממתי גם אני על הגאון חכם צבי זצ"ל במ"ש גם כן השגה מש"ס שבת הנ"ל דפותה שלא שמע וכו' ונתחלף להם בפיתא ולא ראה ברוב גדלו שכתב כן המג"א במקומו בזה כנ"ל, והנה באליהו רבה פקפק גם כן על מ"ש המג"א דנתחלף לו פותה בפיתא דאין לחשוד הראשונים דטעות בזה ודברי האלי' רבה כנראה לא ראה החכ"צ אז אולם דברי המג"א במקומן שלא ראה ונעלם אז מעיניו הבדולחים הוא תמוה במחכת"ה.