אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן מח

סימן מז

א ברמ"א ונהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקורין בתורה דוגמת התורה וכן בשעה שמתפללים על שם כל עצמותי וגו'. עיין מג"א ומה שמביא מד"מ בשם הריקאנטי פרשת יתרו שכתב טעם שמנענעים את עצמם בתפלה ושכ"כ בזוהר עכ"ד. והנה חפשתי שם בריקאנטי ולא מצאתי כלל מזה, אך הנה מצאתי הדברים בזוה"ק פינחס (דף רי"ח ע"ב) דכל עמין דעלמא לא עבדין נענוע אלא ישראל בלחודיי' דכד לעון באורייתא מתנענעין הכא והכא וכו' עכל"ה, וכן הוא בכוזרי (מאמר שני אות ק"ט) אמר הכוזרי אשאל אותך התדע למה מתנועעים היהודים בקריאת העברית אמר החבר אמרו כי בעבור העיר החום הטבעי וכו' עכ"ל, ועיין שם בפי' הר"י מוסקאט דהיינו שיתעוררו הרוחות והכוחות ע"ד כל עצמותי תאמרנה והיינו כדאמרן ומשום כל עצמותי תאמרנה שייך גם בתפלה ביותר ועי"ש עוד בכוזרי דזהו המנהג להתנועע בעת לימוד התורה הי' עוד בישראל בראשונים וקדמונים, ועיין בנחל קדומים עה"ת להחיד"א ז"ל (פ' ואתחנן) בשם רבינו אפרים הראשון ז"ל כשיתפלל האדם לפני הש"י צריך לנענע גופו שהוא תיק של הנשמה כדי שיתכוין אל ה' בתחנוניו לומר בכונה ובזה לא יטעה בתפלתו ואז תהיה ישרה וכו' עכל"ה עי"ש.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה